Page 234 - זכרונות חדשים לאתר
P. 234
232פרק תשיעי
כיום .להפוך את החובות מרשות לחובה ,מאגדה להלכה [ ]...עלינו לחנך את
הילד במצוות מעשיות לאומיות ]...[ .והמצוות? המעשר הלאומי ,התרומה
לטובת המוסדות הלאומיים ,העבודה לטובתם — זהו יסוד ,זה צריך להעשות
יסוד גדול בחנוך‘37.
ניסיון זה לעצב ‘אגדה הלכית‘ כמטבע למעין תורה חילונית התקבל בדעות
מעורבות .היו שקיבלו זאת בחשד ,למשל ברדיצ‘בסקי ויוסף חיים ברנר.
קרייזל ראה בתיאור סדרי העבודה בבית המקדש בספר הראשון ובמדרשי
הלכה שהוכנסו לספר בכלל ‘שגיאה גדולה‘ ,הפוגעת באופייה הסיפורי–לינארי
של ההיסטוריה העממית 38.פישל לחובר לעומת זאת ראה בכך חלק מאופיו
הייחודי של הספר‘ ,שאינו רק קובץ של ספורים ושיחות–עם ,אלא הוא ספר
הלכי–אגדי לעם ,ספר שיש בו גם "תורה"‘ 39.כך או כך ,האגדה ההלכית,
כפי שראינו ,אינה מנוסחת ומפורטת כחוק מחייב אלא באופן כללי ופתוח40.
בהיעדר הלכה מוסכמת היא נועדה לספק לקוראיה ‘מצפן תרבותי‘ ולא להתנות
את שייכותם התרבותית בדרך אחת אחידה .היא אינה מגבילה כמו ההלכה
הדתית או המנהג המסורתי ,אך היא גם אינה מלכדת ותקפה כמוהם 41.משמע,
אין מדובר כאן בחידוש ההלכה היהודית כי אם בחיפוש אחר חלופה סמכותית
עבורה ,שתערוב לאחדות וללכידות אורחות החיים היהודיים ביישוב היהודי
בארץ–ישראל.
מעמדה זו יש להסביר את אחד משינויי התוכן הטיפוסיים לאסופה והוא
השמטת הלכות מן הסיפורים .אברהם משכים קום ביום העקדה ,כפי שעולה
מהטקסט החז"לי ,אך לא כדי להזדרז בקיום מצוות אלא אולי מכיוון שהוא
חושש מתגובתה של שרה .בדומה לזה ר‘ מאיר חוזר מבית המדרש לביתו ואוכל
את הסעודה שהכינה לו ברוריה בלי לברך ,כפי שמפרטים המקורות ,ור‘ יוסי
‘מדלג‘ על שלוש ההלכות שלמד מפי אליהו בדרך ומסתפק במסירת דברי בת
3 7ח"נ ביאליק' ,הקרן הקימת והמצוות הלאומיות' [ ,]1927דברים שבעל פה ,א ,עמ' קכא.
3 8קרייזל ,האגדה המזוקקת ,עמ' .10
3 9לחובר ,ביאליק ,עמ' ;696שבא ,חוזה ברח ,עמ' .107
' 40מידות שואלות' ,בלשונה של צפורה כגן ,היוצרות אמות מידה לבחינת התרבות בחיינו
(כגן ,הלכה ואגדה ,עמ' .)77
4 1לפיכך אין מדובר כאן ,להבנתי ,ב'הפקעתה של הגישה ההלכתית מהקשרה הדתי ומגילומיה
התורניים' לצורך החלתה על מפעל התחייה הלאומי ,כפי שקבע ענברי (הגותו ,עמ' ,)249
כי אם בפרשנות מחודשת של ההלכה כסוגה ,הכרוכה בשאילת 'צורות' לשם עיצובן מחדש.
