Page 236 - זכרונות חדשים לאתר
P. 236
234פרק תשיעי
תורת מוסר לאומית 43.פרשנותם של ביאליק ובני דורו נסמכת על תפיסה זו אך
גם מפתחת אותה ,שכן היא מתמקדת בחלקה של התורה שבעל פה ומייחסת
לה לא רק תפקיד היסטורי אלא גם תפקיד תרבותי סמלי כדגם להתחדשות
היהדות .לדברי ההיסטוריון בן הזמן אייזיק הירש וייס התורה שבעל פה שינתה
בזמנו את פניה:
לא עת עתה עת המצאת דינים חדשים והרחבת הישנים והרבות איסורים
וספות חומרות על חומרות ,אבל השתלשלותה תפנה דרך אחרת .סגולות
יקרות יש לנו מורשה מאבותינו .דעות ,ומדות ,משפטי צדק ואמתיות
אשר הם צפונים בסתר רמזים בהלכה ובאגדה ,לאמר לצפונים האלה צאו
לאור ולאשר בחשך הגלו ,זה הוא ההשתלשלות אשר זמננו דורש אותה.
ערך ההלכה אינה רק לדעת הדין היוצא ממנה כי אם יהיו עינינו פקוחות
על הרוח אשר בקרבה44.
השיבה המאוחרת לתורה שבעל פה אינה כרוכה כאן ,כמו ב‘ספר האגדה‘,
ב‘החזרת עטרה ליושנה‘ כי אם בפרשנות מחודשת ,סלקטיבית ומגמתית של
מהות ההלכה ,המלווה בתחושה של הארה ו ִקדמה .מעתה קודמת ‘רוח ההלכה‘
עם הדעות והמידות המגולמות בה לדיני הלכה — ‘לאיסורים‘ ול‘חומרות‘ .וייס
אינו כופר בחשיבותה של ההלכה כי אם מציע לחלץ מתוכה את ‘גופי המוסר‘,
בלשונו של ביאליק ,הרלוונטיים לדור .אולם ראשוניותם של ערכים ושל ערכים
הומניסטיים בפרט ביחס למצוות בדבריו דוחקת את מקומה המרכזי של התורה
כקנון ומחלישה את השפעתה המעשית ,שכן כך נקבע קנה מידה מוסרי–חיצוני
להערכת נחיצותה של התורה ,וקדימותו של המעשה הדתי כתוכן התחלפה
בקדימותה של המחשבה העיונית המטפיזית עליו כצורה 45.כך ,על פי אמיר
בנבג‘י ,הפקיעה מחשבת התחייה העברית את הדת לא רק מריבונותה במהלך
תקופות ממושכות בהיסטוריה היהודית אלא גם מ‘אחרותה‘‘ ,אחרות‘ שאפשרה
לרציונליזם המשכילי שקדם לה להכיר במגבלותיו ושמרה על אופיו הדיאלוגי
והביקורתי46.
4 3ביאל ,לא בשמים ,עמ' .99-81
4 4וייס ,דור דור ,ה ,עמ' .288
45השוו עם דבריו של הרמן כהן ,הפילוסוף היהודי בן הזמן (כהן ,כתבים ,עמ' ,)6וראו גם
יעבץ' ,היהדות והגלות' [ ,]1899הנ"ל ,לקט כתבים ,עמ' ;91-90הנ"ל' ,מתום ושברון'
[ ,]1910הנ"ל ,לקט כתבים ,עמ' .92
46בנבג‘י ,יחסי ההשכלה .על אף תוקפה וחשיבותה של הבנה זו אינני מקבלת אותה במלואה,
