Page 237 - זכרונות חדשים לאתר
P. 237
התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳ :הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ 235
צעד פרשני נוסף שנועד לגשר בין תורה לתרבות באותה עת עשה אחד העם,
מורה דרכם של רבניצקי וביאליק ,במאמרו ‘תורה שבלב‘ ( .)1894אחד העם
ראה ב‘תורה שבלב‘ את בבואתה של תורת הספר בחייהם הדינמיים של יהודים
בכל דור ,ולכן האמין שהיא עשויה להיות המקור להתחדשותה ולחיוניותה
של התורה שבעל פה גם בזמנו 47.באמצעות המונח ‘תורה‘ ולא ‘תרבות‘ ביקש
אחד העם להכניס את קוראיו ‘בברית העולם כלו ,מבלי לתת את צורתו כופר
חירותו‘ ,היינו ,לבסס את היסודות האוניברסליים של היהדות בלי לאבד את
צביונה הייחודי ,את צורתה .שנים בודדות לאחר מכן הרחיב ברדיצ‘בסקי ,ברוח
דברים אלה ,את תפקידה הלאומי הסמלי של התורה‘ .דרישת התורה‘ ,לדבריו,
‘התפשטותה ומהלכה ,היא המקור המשפיע בכל דרכי האומה ,והיא היתד
הראשית שכל חיי האומה כולה תלואים בה‘48.
ביאליק ירש ודרש הבנה זו בעצמו בהציגו את התורה כרב סמל תרבותי:
המושג ‘תורה‘ התרומם בעיני העם אל גובה אין חקר לו .בדמיון העם
היתה התורה כמעט למציאות שניה ,מציאות מפשטת ויותר נעלה,
העומדת בצדה או גם במקומה של המציאות הממשית .התורה נקבעה
במרכז שאיפותיה ומאוייה הכמוסים והגלויים של האומה בגלותה]...[ .
התורה במשמעה זה אינה לא דת ולא אמונה בלבד ,לא מוסר ולא מצוות
שכן העיון בסיפורי ‘ספר האגדה‘ ובספרות התחייה בכלל מלמד שאי–אפשר לרשת ‘צורה‘
ספרותית ללא ‘תוכן‘ ,וההבחנה בין צורה לתוכן היא פרי המחשבה הלאומית–רומנטית
יותר משהיא מאפיינת את המעשה הספרותי .במילים אחרות ספרות התחייה וספרות
הכינוס בפרט לא יכלה ‘למחוץ את העבר הדתי תחת האינטרסים של ההווה החילוני‘,
כפי שסבור בנבג‘י (שם ,עמ‘ ,)350וספק אם שאפה לכך מלכתחילה .ספרות זו אמנם
מייצגת את עולם הערכים הרבני באורח סלקטיבי ,אגב שאילה מתעתעת של ‘צורות‘
(סוגות ותחבולות רטוריות) על חשבונם של ‘תכנים‘ (ובכך ,היא ממשיכה מסורת דרשנית
מובהקת ,כמו הסיפור המקראי המורחב) .אולם ,מטבע הדברים ,וכפי שניסיתי להראות
תוך כדי בירור עמדתו האמביוולנטית של ביאליק ביחס לפולקלור בכלל ובמהלך העיון
בסיפורים שחודשו במסגרת מפעל הכינוס ,ספרות זו שומרת על פי רוב על המתחים בין
מערכות הערכים — הקדומה והמודרנית ,ובהקשרים מסוימים גם על אופי דיאלוגי ועל
יסוד רפלקסיבי.
47אחד העם' ,תורה שבלב' ,הנ"ל ,כל כתבי ,עמ' נא-נד; הנ"ל' ,שינוי הערכין' [,]1898
שם ,עמ' קנד-קנח; שפירא ,חרב היונה ,עמ' ;43-42 ,39-38זיפרשטיין ,נביא חמקמק,
עמ' .91-87מגמה פרשנית זו עולה גם מדיוניהם של וויסלבסקי ,הלכה ואגדה ,עמ' -232
;233רוטנשטרייך ,המחשבה היהודית ,עמ' ;273-266סימון ,האם עוד יהודים ,עמ' ;23
ביאל ,לא בשמים ,עמ' .117-81
4 8מ"י ברדיצ'בסקי' ,תורה מה תהי עליה?' [ ,]1888הנ"ל ,כתבים ,ב ,עמ' .14-13
