Page 242 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 240‬פרק עשירי‬

‫‘ספר האגדה‘ התגבש בצומת דרכים אידאולוגי‪ .‬הצדקתו העיקרית‪ ,‬בעיני‬
‫המחברים‪ ,‬הייתה הצורך בהקמת ספרייה לאומית חדשה‪ ,‬שתגשר בין תקופות‬
‫ובין תנועות יהודיות מתחרות ולאו דווקא תכריע ביניהן‪ .‬מעניין לבחון‪ ,‬על‬
‫רקע זה ולנוכח הצלחתו רבת השנים של ‘ספר האגדה‘‪ ,‬מהם יסודותיה של‬
‫האידאולוגיה הלאומית המשתקפת בו‪ ,‬מהם המתחים שהיא מציגה ומהם‬

‫הפתרונות שהיא מציעה‪.‬‬
‫פרק זה מוקדש לבחירת המקורות באסופה‪ ,‬לעריכתם ולעיצובם בהתאם‬
‫לתפקידיה החדשים‪ .‬הוא מתמקד במקומם של גיבורים לאומיים בספר‬

‫ובתרומתם ליצירת דגמים חדשים של מנהיגות יהודית מודרנית‪.‬‬

‫‘אין כמוהו ספר לאומי בישראל‘‪:‬‬
‫‘ספר האגדה‘ ועיצובו של קנון עברי חדש‬

‫התודעה הלאומית המאפיינת את ‘ספר האגדה‘ לא הוכפפה‪ ,‬בדומה לאסופות‬
‫קודמות‪ ,‬למחשבה יהודית–מסורתית אלא שימשה מקור בלעדי של סמכות‬
‫ולגיטימציה‪‘ :‬על ידי האגדה אדם נכנס לבית–חייה הגמורים של האומה‬
‫הישראלית ומסתכל ב"לפני ולפנים" שלה‪ .‬מכיר הוא את רבונה של האומה‬
‫ומציץ בעולמה כמו שהוא‪ ,‬במנהגו ובצביונו שלו‪ ,‬באורו ובאוירו המיוחד‪ ,‬כפי‬
‫שהוא בנוי ומשוכלל בלב כל האומה‪ ,‬מקטניה עד ג ד ו ל י ה ‪ .‬מפני שהאגדה‬
‫בכללותה אינה נחלת יחידים‪ ,‬אלא היא יצירה משותפת של כל האומה והכל‬

‫שותפים בבריאות עולמה‘‪4.‬‬
‫ספרות האגדה אוצרת בהקשר זה זיכרון תרבותי משותף המבוסס על‬
‫היסטוריה עממית‪ ,‬על גיבורי תרבות‪ ,‬על סמלים‪ ,‬על מנהגים ועל סוגות‬
‫ספרותיות ייחודיות‪ .‬זיכרון זה עשוי לשמש מוקד שייכות והשראה עבור‬
‫קוראים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ולהעניק ליצירה העברית המתחדשת‬
‫קרקע שממנה תוכל לינוק ולצמוח‪ ,‬כדברי ביאליק ב‘הספר העברי‘‪ .‬משום כך‬
‫אין זה מפתיע שרבניצקי וביאליק הציגו במבוא לכל כרך מושגי ערך רבניים‪,‬‬
‫כגון ‘תורה‘‪‘ ,‬שבת‘ ואפילו ‘אלוהים‘ כ‘קניינים לאומיים‘‪ 5,‬שכן לדידם כבר‬

‫נאמנה את תודעתם הלאומית של הסופרים העברים עם היחס הביקורתי שלהם לקיום‬ ‫‪ 4‬‬
‫היהודי בתפוצות‪.‬‬ ‫ ‪5‬‬

‫רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ,viii‬ההדגשה במקור‪ .‬ראו גם לעיל‪ ,‬עמ' ‪.191-182‬‬
‫‪ .1 ,III‬את המונח 'קניינים לאומיים' טבע ככל הידוע לי אחד העם בבואו להגדיר את‬