Page 243 - זכרונות חדשים לאתר
P. 243
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש? 241
הייתה הפרדיגמה הלאומית בשלה דיה לרשת את מקומה של הפרדיגמה הדתית
בקביעת מרכזי שייכות ומשמעות יהודיים.
הביטוי המובהק ביותר ל‘הלאמתה‘ של האגדה באסופה (כבאנתולוגיות
קודמות) הוא תרגומן של האגדות בארמית לעברית .עבור ביאליק ,שהתייחס
למעשה התרגום כ‘החזרת עטרה ליושנה‘ או כ‘פדיון שבויים‘ 6,הייתה העברית
קנה מידה עיקרי להערכת ‘יהודיותה‘ של יצירה ,ולפיכך גם מדיום להתחדשות
התרבות העברית‘ :אם יש לעם נכסי צאן ברזל כל–שהם ,אם יש לו "קרקע
עולם" שלו ,קרקע שאינה כלה ואינה נגזלת — כי עתה אין זאת בלתי אם
הלשון ]...[ .אמונות ודעות עשויות להשתנות ,אפילו "מצוות בטלות לעתיד
לבוא" [ ]...אדם מישראל ,אפילו כפר בכל ,מכיון שלשון עמו מושלת ברוחו
ומקלחת בעורקיו ,בעל–כרחו הוא נתון בחיקו של אברהם אבינו‘7.
פרט לתרגום הוסיפו העורכים מילון פירושים עברי-עברי בתחתית העמודים
המיועד לביאורים קצרים ומשמש ,בדומה לתרגום ,כלי להרחבת העברית כשפה
מדוברת .כמו כן ,הקדישו העורכים בספר השלישי פרק שלם ונרחב לנושא
הלשון ,המשקף את חשיבותה בהבניית תודעה לאומית.
השוואת המקורות שבחרו רבניצקי וביאליק ְלתת–הפרק ‘לשון–תורה
ותרגום‘ למקורות המוקדשים לעניין השפה באסופות מקבילות מלמדת על
חשיבותה המרכזית ואולי אף על בלעדיותה של הלשון העברית כשפת האומה
בעיני העורכים .לבנר (‘כל אגדות ישראל‘) למשל הציג את המסורות על תרגום
תפקידם של נכסי תרבות יהודיים בתקופת התחייה (אחד העם' ,תחיה ובריאה' [,]1898 6
הנ"ל ,כל כתבי ,עמ' רצא-רצג; הנ"ל' ,תחיית הרוח' [ ,]1903שם ,עמ' קעג-קפו; שביד, 7
היהדות והתרבות ,עמ' .)34-31
רבניצקי וביאליק ,ספר האגדה ,עמ' ;xiiiביאליק ,הספר העברי [ ,]1913הנ"ל ,כל כתבי,
עמ' רט.
הנ"ל' ,על "חכמת ישראל"' [ ,]1923שם ,עמ' רכט .ראו גם הנ"ל' ,חבלי לשון' [,]1908
שם; הנ"ל' ,הספר העברי' ,שם ,עמ' רד-ריא; הנ"ל' ,על קודש וחל בלשון' [,]1927
דברים שבעל פה ,ב ,עמ' קכח-קל; הנ"ל' ,מחסורי לשוננו ותקנתה' [ ,]1929שם ,עמ'
קלו-קמא; הנ"ל' ,שאלת הלשונות בישראל' [ ,]1930שם ,עמ' קמב-קנז; שביד ,היהדות
והתרבות ,עמ' ;152ענברי ,הגותו ,עמ' ;224-221ש' אבנרי' ,מי פרץ את הלשון לשדים
ולמלאכי חבלה? ביאליק נגד אליעזר בן–יהודה' ,הארץ ,תרבות וספרות.17.12.2010 ,
בכך אין מפעלו הספרותי–לאומי של ביאליק ,הנשען על גילוי כוחה התרבותי המלכד
של השפה והתחדשותה כמסגרת שייכות ַהּ ַמ ְבנָה קטגוריות זהות חדשות ,שונה ממיזמים
אתנוגרפיים קודמים ומקבילים באירופה .ראו באומן ובריגס ,קולות ,עמ' ,196-163
.321-299
