Page 243 - זכרונות חדשים לאתר
P. 243

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪241‬‬

‫הייתה הפרדיגמה הלאומית בשלה דיה לרשת את מקומה של הפרדיגמה הדתית‬
                                    ‫בקביעת מרכזי שייכות ומשמעות יהודיים‪.‬‬

‫הביטוי המובהק ביותר ל‘הלאמתה‘ של האגדה באסופה (כבאנתולוגיות‬
‫קודמות) הוא תרגומן של האגדות בארמית לעברית‪ .‬עבור ביאליק‪ ,‬שהתייחס‬
‫למעשה התרגום כ‘החזרת עטרה ליושנה‘ או כ‘פדיון שבויים‘‪ 6,‬הייתה העברית‬
‫קנה מידה עיקרי להערכת ‘יהודיותה‘ של יצירה‪ ,‬ולפיכך גם מדיום להתחדשות‬
‫התרבות העברית‪‘ :‬אם יש לעם נכסי צאן ברזל כל–שהם‪ ,‬אם יש לו "קרקע‬
‫עולם" שלו‪ ,‬קרקע שאינה כלה ואינה נגזלת — כי עתה אין זאת בלתי אם‬
‫הלשון‪ ]...[ .‬אמונות ודעות עשויות להשתנות‪ ,‬אפילו "מצוות בטלות לעתיד‬
‫לבוא" [‪ ]...‬אדם מישראל‪ ,‬אפילו כפר בכל‪ ,‬מכיון שלשון עמו מושלת ברוחו‬

            ‫ומקלחת בעורקיו‪ ,‬בעל–כרחו הוא נתון בחיקו של אברהם אבינו‘‪7.‬‬
‫פרט לתרגום הוסיפו העורכים מילון פירושים עברי‪-‬עברי בתחתית העמודים‬
‫המיועד לביאורים קצרים ומשמש‪ ,‬בדומה לתרגום‪ ,‬כלי להרחבת העברית כשפה‬
‫מדוברת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקדישו העורכים בספר השלישי פרק שלם ונרחב לנושא‬

                       ‫הלשון‪ ,‬המשקף את חשיבותה בהבניית תודעה לאומית‪.‬‬
‫השוואת המקורות שבחרו רבניצקי וביאליק ְלתת–הפרק ‘לשון–תורה‬
‫ותרגום‘ למקורות המוקדשים לעניין השפה באסופות מקבילות מלמדת על‬
‫חשיבותה המרכזית ואולי אף על בלעדיותה של הלשון העברית כשפת האומה‬
‫בעיני העורכים‪ .‬לבנר (‘כל אגדות ישראל‘) למשל הציג את המסורות על תרגום‬

‫תפקידם של נכסי תרבות יהודיים בתקופת התחייה (אחד העם‪' ,‬תחיה ובריאה' [‪,]1898‬‬                ‫	‪6‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' רצא‪-‬רצג; הנ"ל‪' ,‬תחיית הרוח' [‪ ,]1903‬שם‪ ,‬עמ' קעג‪-‬קפו; שביד‪,‬‬             ‫‪	7‬‬

                                                         ‫היהדות והתרבות‪ ,‬עמ' ‪.)34-31‬‬
‫רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ;xiii‬ביאליק‪ ,‬הספר העברי [‪ ,]1913‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪,‬‬

                                                                                 ‫עמ' רט‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬על "חכמת ישראל"' [‪ ,]1923‬שם‪ ,‬עמ' רכט‪ .‬ראו גם הנ"ל‪' ,‬חבלי לשון' [‪,]1908‬‬
‫שם; הנ"ל‪' ,‬הספר העברי'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' רד‪-‬ריא; הנ"ל‪' ,‬על קודש וחל בלשון' [‪,]1927‬‬
‫דברים שבעל פה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' קכח‪-‬קל; הנ"ל‪' ,‬מחסורי לשוננו ותקנתה' [‪ ,]1929‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫קלו‪-‬קמא; הנ"ל‪' ,‬שאלת הלשונות בישראל' [‪ ,]1930‬שם‪ ,‬עמ' קמב‪-‬קנז; שביד‪ ,‬היהדות‬
‫והתרבות‪ ,‬עמ' ‪ ;152‬ענברי‪ ,‬הגותו‪ ,‬עמ' ‪ ;224-221‬ש' אבנרי‪' ,‬מי פרץ את הלשון לשדים‬
‫ולמלאכי חבלה? ביאליק נגד אליעזר בן–יהודה'‪ ,‬הארץ‪ ,‬תרבות וספרות‪.17.12.2010 ,‬‬
‫בכך אין מפעלו הספרותי–לאומי של ביאליק‪ ,‬הנשען על גילוי כוחה התרבותי המלכד‬
‫של השפה והתחדשותה כמסגרת שייכות ַהּ ַמ ְבנָה קטגוריות זהות חדשות‪ ,‬שונה ממיזמים‬
‫אתנוגרפיים קודמים ומקבילים באירופה‪ .‬ראו באומן ובריגס‪ ,‬קולות‪ ,‬עמ' ‪,196-163‬‬

                                                                               ‫‪.321-299‬‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248