Page 245 - זכרונות חדשים לאתר
P. 245
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש? 243
‘בין בית לבית‘ ,ואילו התקופה העוקבת ,המתאפיינת ב‘ספר האגדה‘ בתיאורים
אפיים ונוסטלגיים של עבודת הקודש ,נקראת ‘בית שני בבנינו ובעבודתו‘.
מכאן שכל מה שקדם להתחדשות עבודת הקודש בירושלים אינו אלא שלב
מעבר בדרך להגשמה הלאומית בארץ–ישראל13.
ערכי חיבת ציון ,ובראשם הזיקה לארץ–ישראל ,לשפה העברית ולעם היהודי,
משתקפים באופן מובהק גם בספר השלישי .המסורות שנבחרו לחלק זה נקראות
אצל אברהם קרייזל ‘האגדות הלאומיות‘ .לא מפני שכולן נועדו לספר בשבחם
של יהודים ובחשיבותה של ארץ–ישראל ,אלא מפני שהקשרן החדש והכותרות
שנוספו להן מדגישים את תפקידן הלאומי החדש בספר :לשמש מחצב מרכזי
של ערכים ,רעיונות וסוגות ספרותיות להבניית תרבות עברית צעירה .עם תום
העבודה על המהדורה המתוקנת של כרך זה ,שהתרחב במהדורה זו יותר מכל
כרך אחר של הספר ,כתב ביאליק כי חלק זה עולה על כל יתר החלקים כיוון
ש‘אין כמוהו ספר לאומי בישראל‘14.
בחינת הכותרות ודרכי העיצוב של האסופה מלמדים לא רק על החשיבות
הלאומית שייחסו העורכים לטקסטים (ראו ,למשל‘ ,חבתם של ישראל‘‘ ,ישראל
אגודה אחת‘ ,או ‘ארץ זבת חלב ודבש‘) אלא גם על התוכן הלאומי שנושאים
ערכי העימות בסיפורים על חשבון תכנים דתיים .מתוך 17מסורות העוסקות
בדמותו של יעקב בכרך הראשון מוקדשות 15לעימות המיתולוגי בינו לבין
עשו .הפרק ‘חכמי ארץ ישראל וחכמי בבל‘ שבכרך השני נועד להדגיש את
עליונותם של חכמי ארץ–ישראל‘ .ישראל‘ עומד מול ‘אמות–העולם‘ בפרק
הפותח את הכרך השלישי ,ו‘לשון הקדש‘ קונה את בכורתה לאחר עימות עם
‘שאר לשונות‘ באותו הכרך .ללמדנו כי מפת המשמעות החדשה שעליה היו
אמונים רבניצקי וביאליק כחובבי ציון התבססה על מסמנים לאומיים מובהקים.
הזיקה לארץ–ישראל ,לשפה העברית ולעם היהודי על אבותיו ומנהיגיו היא
13בית המקדש מופיע כסמל לאומי חשוב גם באוטופיות הציוניות ,לדברי אלבוים–דרור,
והוא מופת למונח הבובריאני' :חילוניות שנתעלתה'' :כמעט בכל האוטופיות הציוניות
לא נפקד מקומם של המוסדות הדתיים המקודשים מימים ימימה — כמו בית–המקדש
והסנהדרין [ ]...אולם מוסדות אלו ממלאים במדינה היהודית האוטופית תפקידים שונים
ממה שהיה מקובל בימי–קדם .בית–המקדש ,יש שהוא בית תפילה מרכזי ,ויש הוא מכון
למחקר בבעיות מלחמה ושלום או היכל לטיפוח השלום ואחוות עמים ,מוזיאון או מוסד
תרבותי חילוני אחר .אומנם הוא נותר סמל מקודש ומרכזי המבטא ערכים נעלים ,אולם
תפקודו ומהותו השתנו .זהו תהליך שניתן לכנותו במושג שפיתח בובר בשם "חילוניות
שנתעלתה"' (אלבוים–דרור ,המחר של האתמול ,עמ' .)130
1 4ביאליק ,איגרות ,ה [ ,]1934עמ' שי; לחובר ,ביאליק ,עמ' ;697גוטמן ,בעל האגדה ,עמ' .69
