Page 241 - זכרונות חדשים לאתר
P. 241
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש? 239
פרק עשירי
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש?
אסופות האגדה המודרניות נכתבו בעקבות משבר הדת במאה התשע עשרה,
עם התהוותה של תודעה יהודית–לאומית .זיקתן לציונות המוקדמת באה
לידי ביטוי בהצגתם של כתבי חז"ל כנכס לאומי–עממי ,בתרגום לעברית של
הטקסטים הכתובים ארמית ,בעריכת המסורות לפי עקרונות היסטוריוגרפיים
חדשים בניסיון להבנות זיכרון יהודי קולקטיבי ,ובהדגשת ערכים לאומיים–
רומנטיים כגון זיקה לטבע ולעבודת האדמה .עם זאת איש ממחברי האסופות
שנסקרו כאן לא הזדהה ,בעיקר לא בשלב המוקדם שבו ראו האסופות אור בפעם
הראשונה ,עם שאיפותיהם של הציונים המדיניים והמעשיים .רובם אף הביעו
את הסתייגותם הגלויה או הסמויה מן הציונות המדינית באמצם את האתוס
הסובלני של חז"ל 1.הזהות הציונית המשתקפת באנתולוגיות אלה ונרקמת
בתיווכן מושתתת אפוא על מתח בין שתי תודעות מתחרות :תודעה מסורתית
של מיעוט השואף לדו–קיום ותודעה מתהווה של ריבון השואף להגדרה עצמית.
מתח זה העסיק ביתר שאת גם את יהושע חנא רבניצקי ואת חיים נחמן
ביאליק .כחלק מתמיכתם באחד העם בשנים אלה עמדו שניהם על נחיצותה
של פעולה תרבותית–חינוכית מקיפה ומעמיקה להשרשת התודעה הלאומית
החדשה .בה בעת ,ובדומה לאחד העם ,הם התנגדו לשאיפות הטריטוריאליות
ולפתרונות מדיניים שהתגבשו בזמנם .ביאליק‘ ,משוררנו הלאומי‘ ,נתכנה גם
‘המשורר היהודי האחרון‘ 2,ללמדנו כי זיקתו לתנועת התחייה העברית לא
ביטלה ,לדעת רבים ,את זיקתו לעולם היהודי המסורתי על הערכים הגלותיים
שהוא ייצג מנקודת מבט ציונית3.
הזיקה האמביוולנטית לציונות באנתולוגיות נידונה בספר זה בכל הפרקים ,וראו בפרט 1
עמ' .159-152נושא זה נידון בהרחבה גם אצל רובין ,פולקלור עברי ,עמ' .76 2
על התואר 'משוררנו הלאומי' ראו הולצמן ,ביאליק ,עמ' ;106 ,99-97ש' אבנרי' ,ביאליק 3
ושחיקת הכתר הלאומי' ,הארץ ,תרבות וספרות .25.12.2012 ,את התואר 'המשורר היהודי
האחרון' נתן לביאליק איציק מאנגר ,ראו מאנגר ,פולקלור וספרות ,עמ' .367וראו בהקשר
זה גם אצל דרויאנוב ,מה נתנה ,עמ' ;109צמיר ,בין תהום ,עמ' .117
אני מאמצת פה במכוון את המונח בעל ההשתמעויות השליליות 'גלות' ,שכן הוא מבטא
[ ]2 3 9
