Page 246 - זכרונות חדשים לאתר
P. 246
244פרק עשירי
העדשה שמבעדה נדרש הקורא בספר לבחון את המסורות ולעצב מחדש את
ניסיונו כיהודי.
מכאן ,כאמור ,מסופר שוב סיפורו של ר‘ יוסי מן יוקרת בפרק ‘פועלים
ועבדים‘ שבספר החמישי 15.על פי התלמוד (תענית כד ,ע"א) כאמור ר‘ יוסי
הוכיח ואף קילל את בנו על הטרחת האל כיוון שהאיץ בעץ התאנה להוציא
פרות לפועליו בטרם עת .הערכים הדתיים היוצרים בסיפור זה את הקונפליקט
בין האב לבן הושמטו ב‘ספר האגדה‘ .הסיפור התקצר ונותרו רק החלק המגלם
את זיקתם המיוחדת של חז"ל לאדמה ולפרותיה והאחריות של המעבידים
לפועליהם אף על פי שבסיפור החז"לי מעוררים ערכים אלה קונפליקט.
נדמה אפוא שהכלים העומדים לרשותו של עורך אנתולוגיה — בחירת
שפה ,בחירת מקורות ,עריכתם ועיצובם הספרותי — הוכפפו כולם לעיקרי
האידאולוגיה הציונית המוקדמת ,שעמה הזדהו רבניצקי וביאליק בהיותם חובבי
ציון .אולם כפי שנראה להלן אותם כלים אפשרו לעורכים לקיים גם את זיקתם
לאתוס הסובלני של חז"ל ,ובכך להגן על תפקידיה הייצוגיים של האנתולוגיה,
או לפחות לשמור על ריבוי פניה.
שלילת הגלות הפנימית
הבחירה באגדת חז"ל כסוגה הראויה להשתלב בקנון עברי חדש כרוכה אף היא
בתפיסתם הלאומית המוקדמת של מחברי האנתולוגיות העבריות שכן המקרא,
ולא ספרויות חז"ל ,הוא שנזכר בספרות המחקר כדגם ההשראה הספרותי של
מעצבי הקנון הציוני בארץ–ישראל 16.שלא כבמקרא אגדת חז"ל נושאת את
זיכרון החורבן ואיבוד הריבונות 17.יתרה מזאת ,היא סימלה עבור מרגליות,
יעבץ ,לוין ולבנר את האתוס היהודי הסובלני ,האמון על הפריה בין–תרבותית
ועל דו–קיום ברוח ההשכלה 18.במאמרו‘ :לימוד האגדה בבית–הספר‘ []1933
הצביע גם ביאליק על אתוס זה כאחד מיסודותיה של האגדה‘ :אם אנחנו נכנסים
מתוך התנ"ך אל האגדה ,הרי זה כאילו נכנסים מתוך יער רועש ביום סערה אל
,104 ,V 1 5קפא; וראו לעיל ,עמ' .208-207
16ראו קרטון–בלום ,כתבי קודש; שקד ,מדרש מודרני; שפירא ,התנ"ך; שקד ,לנצח אנגנך;
פלדמן ,תהילה וסבל.
17היינימן ,אגדות ותולדותיהן ,עמ' ;8שנאן ,ספרות האגדה ,עמ' ;18-17מאק ,מדרש האגדה,
עמ' .33-27ראו לעיל ,עמ' .47
1 8ראו לעיל ,עמ' ;159-152 ;94 ,47שביט ,היהדות ,עמ' .90 ,80
