Page 267 - זכרונות חדשים לאתר
P. 267
על דינמיקה של שינוי תרבותי 265
באמצעות ייצוגם בקנון העברי המתהווה הם השתמשו בסמכותם של חז"ל כדי
לסלול נתיב תרבותי חדש ,נתיב שדרכי הגישה אליו יהיו היסטוריות וספרותיות
ולא הלכתיות ותורניות ,נתיב שערכים מודרניים ,הומניסטיים ולאומיים ולא רק
מסורתיים יתוו את כיוונו.
ייתכן אפוא כי הטרגדיה שעליה מעיד שירו של ביאליק ‘לפני ארון הספרים‘
אינה טמונה בכישלונו של העורך אלא דווקא בהצלחתו .עם סיומו של תהליך
החתימה באה גם שעת פרדה בלתי נמנעת ,פרדה מרוב הטקסטים הקדומים שלא
נכנסו לקנון אלא נגנזו ,ופרדה מעולם הערכים המוחלט שבו צמחו וממנו ינקו
מסורות חז"ל במרבית שנות ההיסטוריה היהודית .פירושים אחרים לשיר ,דוגמת
פירושיהן של זיוה שמיר ושל מלכה שקד ,אינם מבוססים על הדיכוטומיה בין
עולם בית המדרש ,החשוך והנפסד כביכול ,לעולם התרבותי הפתוח ,המאותת
לביאליק לשוב לעולם היצירה שזנח ,כי אם משקפים את הסינתזה בין ‘חדש‘
ל‘ישן‘ ובין העולם היהודי הפרטיקולרי לעולם היצירה האוניברסלי ,סינתזה
שאחריה חיזר ביאליק בכל שנות יצירתו וגם במסגרת ‘ספר האגדה‘ 5.הדברים
עולים בקנה אחד עם עדותו של ביאליק עצמו ,כפי שהיא משוחזרת אצל שמעון
ראבידוביץ‘ :בני–אדם טועים בעניין "ספר האגדה" .אני לא באתי לפתוח — כי
אם לחתום ,לסיים ,להפסיק ,לשים קץ לאגדה‘ 6.אף שמילים אלה חריפות וספק
אם הן מייצגות במדויק את עמדתו של ביאליק ,הן מתיישבות עם חידושיהם
של רבניצקי וביאליק ב‘ספר האגדה‘ ,המשנים את פניה של המסורת היהודית
ומאפשרים לקוראיה להיפרד מן העולם הרבני שייצגה ללא עכבות ורגשות
אשם.
דב סדן ,אשר הפציר בעגנון לחדול ממלאכת הכינוס ולהתמסר ליצירתו
הספרותית 7,טען ,בהקשרו של ביאליק ,שיש לשקול את הכוחות שגזלה ממנו
מלאכת הכינוס כנגד הרווח הציבורי העצום שהופק מעבודה זו ,רווח שהמשורר
נהנה ממנו לא פחות מקוראיו‘ :צר לומר ,כי לא נמצא בנו עדיין היודע נכונה,
כמה הפסידתנו מלאכתו זאת [של ביאליק] ,שעשתה את שר השירה כאיש
קרדום ,אבל צר גם לומר כי לא נמצא בנו עדיין היודע נכונה ,כמה הרויחתנו
מלאכתו זאת ,שהיא בחינת מטבע שהוא הראה לאומה ,בלכתה לבנות את בית
חייה במולדתה :כזה ראה וקדש‘8.
שמיר ,בואה לילה; שקד ,לשאלת המסר. 5
רבידוביץ ,שיחותיי ,עמ' .67 6
לאור ,חיי עגנון ,עמ' .286 7
8
סדן ,שורשים ונופים ,עמ' .47ראו גם פייגין ,הכינוס והספרות ,עמ' .303
