Page 102 - גנזי קדם יא
P. 102

‫‪ 100‬ףוצק ןבנימי‬

‫מנחות‪ 2.‬הטקסט מן התוספתא כתוב לרוחבה של רצועת קלף צרה‪ 3,‬בכתב מזרחי‬
‫קדם מרובע‪ ,‬ולהערכת ד"ר עדנה אנגל הוא הועתק בתחילת המאה העשירית‪ 4.‬וזה‬

                                               ‫נוסח הברייתא בקטע הגניזה‪5:‬‬

                                           ‫ארבע צווחות צווחה עזרה‪:‬‬
                        ‫הוציאו ממ ִני את בני עלי שטמאון את היכל ייי‪.‬‬
‫ועוד צווחה <פיתחו שערי> (לשמה) [לשכה]‪ 6‬והוציאו יששכר איש כפר‬
                    ‫ ברקי <שמכבד> את ידו ומחלל קודש<י> שמים‪.‬‬
‫ועוד צווחה <פיתחו> שערי לישכה ויביא ישמעאל בן פיאבי [ ] שהוא‬
                         ‫ ראוי לשמש בכהונה גדולה על גבי המזביח‪.‬‬
‫<ועוד צווחה> עזרה פיתחו שערי לישכה וי ֻבא יוחנן <בן נדביי> שמילא‬
‫ כריסו מקודשי שמים‪ .‬ויוחנן בן נדביי היה עושה <מעשה> משה‪ .‬אמרו‬
‫ עליו יוחנן בן נדבי שהיה אוכל שלוש מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי‬
‫ יין ואוכל ארבעין [ ] ושלש מאות גזילות ל ִק ֻנח סעודה‪ .‬אמרו כל ימיו‬
                      ‫ שליוחנן בן נדבי לא נמצא נותר בבית המקדש‪.‬‬

‫בעריכת ש"י פרידמן‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪A. Amit, ‘A Rabbinic Satire on the Last ;407–406‬‬                   ‫‪	2‬‬
                                                                                                         ‫	‪3‬‬
                                     ‫‪Judgment’, Journal of Biblical Literature, 129 (2010), pp. 683–685‬‬
                                                                                                         ‫‪	4‬‬
‫להבאת הברייתא בקטע הגניזה ראו‪ :‬י' זוסמן‪ ,‬בהשתתפות יואב רוזנטל ואהרן שויקה‪ ,‬אוצר כתבי היד‬                 ‫‪	5‬‬
‫התלמודיים‪ ,‬ירושלים תשע"ב‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,258‬מספר ‪ .2426‬הברייתא גם מובאת בבבלי‪ ,‬פסחים נז ע"א;‬                   ‫‪	6‬‬

                                                                        ‫כריתות כח ע"א–ע"ב‪.‬‬
‫צורה זו של מגילה‪ ,‬ששורות הטקסט מוצבות בה בזווית ישרה לצדו הארוך של הקטע‪ ,‬המכונה ‪,rotuli‬‬
‫שימשה למן העת העתיקה להעתקת תעודות‪ ,‬ובספרות חז"ל היא נזכרת כטומוס או כתכריך‪ .‬למן‬
‫המאה השמינית הועתקו בדרך זו טקסטים ספרותיים מוסלמיים‪ ,‬ומעט לאחר מכן טקסטים ליטורגיים‬
‫של הכנסייה הביזנטית‪ .‬ראו‪M. Beit-Arie, Hebrew Manuscripts of East and West: Towards a :‬‬

‫‪Comparative Codicology, London 1992, pp. 10–11; L. Daly, ‘Rotuli: Liturgy Rolls and Formal‬‬

‫‪ ;Documents’, Greek, Roman and Byzantine Studies, 14 (1973), pp. 333–338‬ש' ליברמן‪ ,‬יוונית ויוונות‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,303‬הערה ‪ .30‬בגניזה הקהירית נמצאו מעט קטעים המכילים‬
‫טקסטים ליטורגיים וספרותיים שהועתקו בצורה זו‪ .‬ראו לדוגמה‪ :‬מ' ברגמן‪' ,‬קטע קדום של אבות דרבי‬
‫נתן מתוך מגילה'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נב (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ,203‬הערה ‪ ;6‬נ' אלוני‪" ' ,‬ספר יצירה" נוסח הרס"ג בצורת‬
‫מגילה מגניזת קהיר'‪ ,‬טמירין‪ :‬מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות‪ ,‬בעריכת י' וינשטוק‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ב‪ ,‬עמ' ט–יב‪ .‬אפשר שהעתקת התוספתא בדרך לא נפוצה זו‪ ,‬השונה מן המגילה השגרתית‬

          ‫המוקדמת ומן הקודקס הנפוץ‪ ,‬קשורה לאופיו הייחודי של נוסח התוספתא שיתברר להלן‪.‬‬
‫ככל הנראה בארץ ישראל‪ ,‬במצרים או בסוריה‪ .‬אני מודה לד"ר עדנה אנגל על שמסרה לי את‬

                                                                                ‫חוות דעתה‪.‬‬
                                               ‫נוסחו של כל קטע הגניזה גת מובא להלן‪ ,‬נספח א‪.‬‬
‫המילה 'לשמה' חסרת משמעות‪ ,‬וכפי שהעיר רוזנטל בהרצאתו (לעיל‪ ,‬הערה כוכבית)‪ ,‬ככל הנראה היא‬
                                   ‫שיבוש של 'לשכה'‪ ,‬המופיעה גם בצלעות הבאות של הברייתא‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107