Page 106 - גנזי קדם יא

‫‪ 104‬ףוצק ןבנימי‬

‫הנראה מכיוון שסופר גת‪ ,‬או הסופר של אחד מאבותיו‪ ,‬התקשה בקריאת המילים‬
‫והשאיר רווח כדי להשלימן או לתקנן בשלב מאוחר יותר‪ .‬כל הנוסחים הפגומים‬

‫והרווחים הסמוכים להם מצויים בברייתת 'ארבע צווחות'‪ ,‬ואילו בשאר ההלכות‬

‫הנוסח יכול להיקרא באופן שוטף יחסית‪ ,‬וההעתקה רצופה וללא רווחים‪.‬‬

‫הבדל זה בין ההעתקה של ברייתת 'ארבע צווחות' להעתקה של שאר‬

‫ההלכות בקטע נובע ככל הנראה מכך שהברייתא הועתקה מכתב יד שהוא‪ ,‬או‬

‫אחד מאבותיו‪ ,‬הועתק באופן רשלני ולא מדויק‪ ,‬ואילו שאר ההלכות הועתקו‬
‫מכתב יד מדויק הרבה יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬אחד המעתיקים של מסורת גת העתיק את‬
‫שאר הלכות התוספתא מתוך כתב יד שנשתמרה בו העתקה מדויקת יחסית‪,‬‬

‫והוא לא כלל כנראה את ברייתת 'ארבע צווחות'‪ ,‬בדומה לשאר עדי הנוסח של‬

‫התוספתא שלפנינו‪ ,‬ואת הברייתא הוא הוסיף ממקור אחר‪ .‬אף ייתכן‪ ,‬שהסופר‬

‫התקשה לקרוא את אותן המילים המשובשות משום שהברייתא נוספה בגיליון‬

‫במקום שלא ניתן היה לכתוב בו כתיבה מרווחת וברורה‪ ,‬או שהיא נוספה בידי‬

‫מעתיק רשלן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הן זיקתה של הברייתא למסגרת הספרותית הן טיב העתקתה‬
‫מצביעים על כך שהברייתא נוספה למסורת גת בשלב מאוחר יחסית‪.‬‬

‫בחינת הנוסח של גת מעלה את האפשרות שברייתת 'ארבע צווחות' הוכנסה‬
‫אליו בשלב מאוחר בהשפעת הסוגיה בבבלי‪ .‬חשוב להדגיש כי השפעתו של‬
‫התלמוד הבבלי על אחד מאבות הנוסח של גת ניכרת גם בחלקים אחרים של עד‬
‫נוסח זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בברייתא האחרונה‪ ,‬המובאת בכל עדי הנוסח של התוספתא‬
‫(פסקה ה)‪ ,‬מצויות שתי הוספות בנוסח גת בלבד‪ .‬ראוי לבחון אותן לאור המובא‬

‫בבבלי‪ ,‬יומא ט ע"א–ע"ב‪:‬‬

‫בבלי‪ ,‬יומא ט‬ ‫תוספתא גת‬ ‫תוספתא ות‬
‫ע"א–ע"ב‪13‬‬ ‫(= גתפ‪ ,‬דת)‬
‫א"ר יוחנן בן תרתה‬ ‫א אמ' ר' יוחנן בן‬
‫אמ' ר' יוחנן בן‬ ‫מפני מה חרבה שילו‬ ‫תורתא מפני מה‬
‫תורתא מפני מה‬ ‫חרבה שילו מפני בזיון‬
‫חרבה שילו מפני שהיו‬ ‫מפני ביזיון קדשים‬ ‫קדשים שבתוכה‬
‫בה שני דברים גילוי‬ ‫וגילוי עריות‬
‫עריות ובזיון קדשים‬

‫‪...‬‬

‫‪ 13‬על פי ו‪.‬‬