Page 110 - גנזי קדם יא
P. 110

‫‪ 108‬ףוצק ןבנימי‬

‫ל־גת בהשפעת הימצאותה בהקשר דומה במקור אחר‪ ,‬והואיל והברייתא מצויה‬
‫בהקשר כמעט זהה בתלמוד הבבלי‪ 19,‬סביר לדעתי שלפנינו השפעה של התלמוד‬

                                                       ‫הבבלי על מסורת גת‪20.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הצבענו על שלוש תופעות המייחדות את נוסח גת‪( :‬א) ההשתלבות‬
‫המחוספסת של ברייתת 'ארבע צווחות' בהקשר שבתוספתא; (ב) אופיו של כתב‬
‫היד שממנו הועתקה הברייתא‪ ,‬השונה מאופיו של כתב היד שממנו הועתקו שאר‬
‫הלכות התוספתא; (ג) השפעתו של הבבלי על מסורת גת מחוץ לתחומי הברייתא‪.‬‬
‫נראה אפוא שברייתת 'ארבע צווחות' אינה חלק מקורי בתוספתא והיא נוספה‬

‫‪ 	19‬כאן שני הפסוקים משתלבים באופן טבעי ב־גת‪ ,‬והעלאת האפשרות שהם נוספו על פי הבבלי נובעת‬
‫מכך שהם נמצאים ב־גת בלבד ולא בשאר עדי הנוסח של התוספתא‪ ,‬ואין סיבה נראית לעין שמ ֹוסר היה‬
‫משמיטם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לבד מהימצאותה של ברייתת 'ארבע צווחות' רק בקטע הגניזה גת‪ ,‬גם מקומה‬
‫בהקשר שבתוספתא צורם והעתקתה לקויה‪ ,‬וכל השיקולים האלה מצביעים על כך שהיא נוספה‬
‫ממקום אחר‪ .‬על כן הטענה שברייתת 'ארבע צווחות' נוספה ב־גת על פי הבבלי מבוססת יותר מן ההצעה‬
‫לפרש בדרך דומה את שילובם של שני הפסוקים‪ .‬הצגתם כאן באה להדגים מקומות נוספים שבהם‬

            ‫סביר – אך כמובן לא מוכח – שמסורת גת הושפעה מן הבבלי; וראו להלן‪ ,‬בהערה הבאה‪.‬‬
‫‪ 2	 0‬בשני מקומות נוספים יש בברייתת 'ארבע צווחות' המופיעה ב־גת נוסח ייחודי‪ ,‬המגלה זיקה למקור אחר‪,‬‬
‫ואפשר שהושפע ממנו‪( :‬א) ב־גת מצוי נוסח ייחודי מקוטע‪' :‬והוציאו יששכר איש כפר ברקי את ידו‬
‫ומחלל קודש<י> שמים' (נספח א‪ ,‬שורות ‪ ,)31–29‬לעומת הנוסח בברייתא שבבבלי פסחים וכריתות‪:‬‬
‫'צא מכאן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים' (נספח ב‪ ,‬קטע ‪ .)3‬רוזנטל‬
‫הראה בהרצאתו (לעיל‪ ,‬הערה כוכבית) שה'יד'‪ ,‬המוזכרת בנוסח גת בלבד‪ ,‬מצויה בלשון פירוש התחובה‬
‫במקצת עדי הנוסח של הבבלי לאחר צווחה זו‪' :‬מאי הוה עביד הוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה'‬
‫(לשון זו מובאת ברוב כתבי היד של כריתות; ראו‪ :‬רוזנטל [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]1‬עמ' ‪ ;94‬וכן ברוב כתבי‬
‫היד של הנוסח הרווח בפסחים; ראו‪ :‬א' עמית‪ ,‬נוסח פרק מקום שנהגו בבבלי‪ :‬מהדורה בקורתית של‬
‫פרק רביעי ממסכת פסחים על פי כתבי היד וקטעי הגניזה‪ ,‬בצרוף מבוא ופרוש קצר בעניני נוסח‪,‬‬
‫עבודת מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .405–402‬אפשר שלשון פירוש זו אינה חלק מקורי‬
‫של הברייתא‪ .‬ראו‪ :‬שוורץ [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]1‬עמ' ‪ ,264‬הערה ‪ ;60‬א' עמית‪ ,‬מהדורה ופרוש מקיף לפרק‬
‫"מקום שנהגו" – בבלי פסחים פרק רביעי‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬תש"ס‪ ,‬נספח‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,113‬הערה ‪ ;45‬שטמפפר [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]1‬עמ' ‪ ,40–39‬הערה ‪( .)31‬ב) ב־גת מצוי נוסח ייחודי מקוטע‬
‫נוסף‪' :‬ויוחנן בן נדביי היה עושה משה' (נספח א‪ ,‬שורות ‪ .)37–36‬משפט זה או דומה לו אינו מצוי‬
‫בנוסחי הברייתא בבבלי‪ .‬רוזנטל בהרצאתו הביא את הערת אביו‪ ,‬א' רוזנטל‪ ,‬בדבר האפשרות שישנה‬
‫זיקה בין האמור כאן לבין המצוי בירושלמי‪ ,‬שקלים ה ב‪ ,‬מט ע"א (עמ' ‪ ,621‬שורות ‪' :27–23‬כת' והביטו‬
‫אחרי משה וכו' ')‪ ,‬ורמוז ככל הנראה בבבלי‪ ,‬קידושין לג ע"ב‪ .‬על המגמה בתיאור יוחנן בן נדבאי ראו‪:‬‬
‫שטמפפר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,41–40‬הערה ‪ .32‬בשני המקרים הנוסח הייחודי של גת מצוי בברייתת‬
‫'ארבע צווחות'‪ ,‬שאינה מובאת בשאר עדי הנוסח של התוספתא‪ ,‬ולכן ניתן להשוותו רק אל ברייתות‬
‫מקבילות בתלמודים‪ ,‬שהן 'חילופי לשונות' ואינן מעידות באופן ישיר על הנוסח של גת‪ .‬הזיקה בין נוסח‬
‫גת למקורות אחרים מעלה לפיכך את האפשרות‪ ,‬שגם כאן מדובר בהשפעה של מקורות אחרים על‬

                                                            ‫מסורת גת‪ ,‬והדבר מצריך עיון נוסף‪.‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115