Page 114 - גנזי קדם יא
P. 114

‫‪ 112‬ףוצק ןבנימי‬

‫לאלה שבבבלי‪ ,‬וייתכן שהם נוצרו בהשפעתו‪ ,‬ולצדם מספר נוסחים עצמאיים‪,‬‬
‫השונים באופן ניכר מן המצוי בנוסחי הבבלי ואינם ניכרים כמשניים‪ .‬הנוסחים‬
‫האחרונים מעלים את האפשרות שקטע הגניזה גת משקף מסורת אחרת‪ ,‬שאמנם‬
‫מגלה ִקרבה לבבלי אך אינה בהכרח תלויה בו‪ 32.‬ואף שלא ניתן להכריע בכל מקום‬
‫ומקום מה מקורו של נוסח זה או אחר‪ ,‬הרי שבהצבעה על הזיקה בין המסורות יש‬
‫משום עדות על קיומם של כמה מן הנוסחים המצויים בתלמוד שבפנינו במסורת‬

                           ‫מזרחית שאינה מאוחרת לתחילת המאה העשירית‪.‬‬
‫לתיעוד קדום יחסית של נוסחים המצויים בתלמוד יש חשיבות לבירור היחס‬
‫בין מסורות הנוסח של התלמוד‪ ,‬גם אם העדות אינה מגיעה בהכרח ישירות מן‬
‫התלמוד עצמו‪ .‬הסיבה לכך היא שהרבה מכתבי היד של התלמוד שהגיעו לידינו‬
‫הועתקו מחוץ לתחומי המזרח ובתקופה מאוחרת יחסית‪ ,‬ובמקרים רבים אין לנו‬
‫אפשרות לברר אם נוסחי תלמוד אלה ואחרים מבוססים על מסורת אותנטית‬

                                           ‫קדומה או נובעים מעיבוד מאוחר‪.‬‬
‫תיעוד הנוסח הרווח של בבלי פסחים במסורת גת אינו מפתיע‪ ,‬שכן מסורת‬
‫הנוסח הרווחת מצויה גם בעדי נוסח מזרחיים קדומים‪ 33.‬מעניינת יותר העדות‬
‫על נוסח כריתות ש‪ ,‬שהועתק בשנת ‪ 1123‬בידי סופר מצפון אפריקה‪ 34,‬ונחשב‬

‫בתוספתא ובפסחים ע ת‪ ,‬לעומת 'היו מקלפין' בנוסח הרווח (נספח א‪ ,‬שורה ‪' ;)8‬את מלאכתן שהיא‬
‫נאה' בתוספתא ובפסחים ע ת‪ ,‬לעומת 'שמלאכתן נאה' בנוסח הרווח (נספח א‪ ,‬שורה ‪ ;)10‬אבא שאול‬
‫בן בטנית מוסר את ברייתת 'אוי לי' בנוסף לאבא יוסי בן חנן בתוספתא ובפסחים ע ת גפ‪ ,‬לעומת‬
‫הנוסח הרווח‪ ,‬שבו הוא מוסר משמו של אבא יוסי בן חנן (נספח א‪ ,‬שורות ‪ ;)19–18‬הקדמת 'אוי לי‬
‫מבית קתרוס אוי לי מקולמסן' ל'אוי לי מבית אלחנן אוי לי מלחישתן' בתוספתא ובפסחים ע ת‪ ,‬לעומת‬
‫היפוך סדר הצלעות בנוסח הרווח (נספח א‪ ,‬שורות ‪ .)23–21‬ראו‪ :‬עמית‪ ,‬נוסח (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬נספח‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,400–399‬והערות ‪ .21 ,18‬הבדל זה בין הנוסח של ברייתת 'ארבע צווחות' ב־גת‪ ,‬הקרוב לנוסח הרווח‬
‫בפסחים‪ ,‬לבין הנוסח של שאר ההלכות בקטע הקרוב יותר לנוסח כתבי היד התימניים‪ ,‬תומך בטענה‬
‫שהעלינו לעיל‪ ,‬שמקורה של ברייתת 'ארבע צווחות' ב־גת שונה ממקורן של שאר ההלכות‪ ,‬והיא שולבה‬

              ‫בין הלכות התוספתא ככל הנראה בשלב מאוחר יחסית‪ ,‬בידי אחד ממוסרי מסורת גת‪.‬‬
‫‪ 	32‬לפי אפשרות זו‪ ,‬הדמיון בין הנוסחים המשותפים ל־גת לנוסח הרווח בפסחים ולנוסח כריתות ש אינו‬
‫נובע מכך שמקורם בתלמוד הבבלי וממנו הם הגיעו ל־גת‪ ,‬אלא מכך שכל המסורות הן עיבוד של‬
‫מסורת אחת קדומה שנמסרה בחופשיות‪ ,‬או שהמסורות השפיעו זו על זו‪ ,‬בדומה למצוי לעתים‬

                                                                          ‫במסורות מקבילות‪.‬‬
‫‪ 	33‬ראו‪ :‬רוזנטל‪ ,‬כתב־יד ששון־לונצר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)25‬עמ' ‪ ;5‬הנ"ל‪ ,‬תולדות הנוסח (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)25‬‬

                                                                                     ‫עמ' ‪.10‬‬
‫‪ 3	 4‬לתיאור כתב היד ראו‪ :‬ש"ז שכטר וש' סינגר‪ ,‬קונטרסים מתלמוד בבלי כריתות ותלמוד ירושלמי ברכות‪,‬‬
‫קימברידג' תרנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;6–3‬מ' בית אריה‪ ,‬ק' סיראט ומ' גלצר‪ ,‬אוצר‪ ‬המצחפים‪ ‬העבריים‪ :‬כתבי־יד בכתב‬
‫עברי מימי־הביניים בציוני תאריך‪ ,‬ג‪ ,‬ירושלים–פריס ‪ ,2002‬עמ' ‪ ;101–100‬רוזנטל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ז‪.‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119