Page 104 - גנזי קדם יא

‫‪ 102‬ףוצק ןבנימי‬

‫כדי להעיד על מקוריותה‪ .‬ייתכן שהברייתא לא נכללה בנוסח של אחד מאבותיו‬
‫של גת‪ ,‬והיא הוכנסה לתוספתא בידי אחד המעתיקים בהשפעת הימצאותה‬
‫בהקשר דומה בחיבור אחר‪ .‬מעתיק כזה יכול היה להניח שהיא נשמטה בטעות‬
‫או שראוי להוסיפה כחלק אינטגרלי של נוסח התוספתא‪ ,‬כפי שמופיע ב־גת‪ .‬ייתכן‬
‫שתוספת זו נרשמה תחילה בגיליון‪ ,‬ולאחר שהברייתא שולבה בתוך רצף ההלכות‬
‫של התוספתא‪ ,‬הסיק אחד הסופרים שהיא שייכת לטקסט המקורי ושילב אותה‬
‫במניין ההלכות‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬אין הבנתו של סופר גת מסייעת לנו בשאלה אם‬

‫הברייתא הייתה מצויה בנוסח התוספתא שבאבותיו הקדומים של גת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לדעתי אין הברייתא חלק מקורי של התוספתא‪ ,‬לאור מספר שיקולים‪.‬‬
‫אפתח בשאלת השתלבותה של הברייתא במסגרת הספרותית של התוספתא‪.‬‬
‫הברייתא מספרת על ארבע צווחות שצווחה ה ֲעזרה בתגובה למעשים שונים של‬
‫כמה מן הכוהנים‪ 9,‬שתי צווחות לגנאי‪ ,‬נגד בני עלי המטמאים את היכל ה'‪ ,‬ונגד‬
‫יששכר איש כפר ברקי המחלל קודשי שמים; ושתיים לשבח‪ 10,‬בעד ישמעאל בן‬
‫פיאבי הראוי לשמש בכהונה הגדולה‪ ,‬ובעד יוחנן שמילא כרסו קודשי שמים‪.‬‬

‫הברייתא מובאת בקטע הגניזה בין הלכות העוסקות בנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נטילת עורות של קודשים בזרוע בידי גדולי כהונה (נספח א‪ ,‬עד שורה‬

‫‪.)12‬‬
‫ב‪ .‬נטילת קורות שקמה ביריחו בידי בעלי אגרוף (נספח א‪ ,‬שורות ‪.)16–12‬‬
‫ג‪ .‬פזמון גנאי נגד מעשיהם הרעים של כמה מבתי הכהונה לקראת סוף‬

‫הבית השני (נספח א‪ ,‬שורות ‪.)26–17‬‬
‫ד‪ .‬בנוסח גת בלבד‪' :‬ארבע צווחות' (נספח א‪ ,‬שורות ‪.)42–26‬‬
‫ה ‪ .‬החטאים שגרמו לחורבן של שילה‪ ,‬של הבית הראשון ושל הבית השני‬

‫(נספח א‪ ,‬שורות ‪.)56–42‬‬

‫‪ 9‬התיאור הבא הוא על פי נוסח הברייתא ב־גת‪ .‬היחס בין מבנה הברייתא כאן למבנה הברייתא במסורות‬
‫השונות בבבלי יידון להלן‪.‬‬

‫‪ 1 0‬כהבנת הרבה מן המפרשים והחוקרים‪ .‬ראו לדוגמה‪ :‬פירוש רבנו חננאל לפסחים נז ע"א; רש"י לפסחים‬
‫נז ע"א‪ ,‬ד"ה 'ישמעאל בן פיאבי'; בער (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ;137–136‬פרנקל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ'‬
‫‪ ;122–121‬עמית (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ;406‬והחוקרים המצוינים אצל שוורץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪,264‬‬
‫הערה ‪ .61‬מספר חוקרים‪ ,‬ובהם שוורץ‪ ,‬טענו שכל הצווחות הן לגנאי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,266–264‬והחוקרים‬
‫הנזכרים בהערה ‪ .70‬ואולם‪ ,‬מלבד הקשיים שבפירוש זה שעליהם הצביע שטמפפר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ'‬
‫‪ ,41–40‬הערה ‪ ,32‬בוודאי שלא ניתן לקבלו ביחס לצווחות כשהן מובאות במסגרת הברייתא המביאה‬
‫את ארבע הצווחות‪ .‬כפי שהעיר עמית‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ ,27‬הברייתא המביאה את ארבע הצווחות מנגידה‬
‫באופן מובהק בין הכוהנים המוזכרים בשתי הצווחות הראשונות‪ ,‬שיש להוציאם מן העזרה‪ ,‬לבין אלה‬

‫המוזכרים בשתי הצווחות האחרונות‪ ,‬הנקראים לבוא אליה‪.‬‬