Page 96 - גנזי קדם יא
P. 96

‫‪ 94‬םולהי ףסוי‬

‫הּוא ֹלא ִרי ֵחם לּו ֵלי ֶׁש[ ַאָּתה ַּב ַעל] ַר ֲח ִמים	‬

‫והיה [אל מפתנה]‬  ‫		‬

‫[ְּפ ִר]י ִב ְטנ ֹו ָחז ַה ְמעּוָּטר [ ֵ ׁש]ם [א]ּוִּמים‬

‫ְּכ ִני ְכָּפת ְל ָפ ָניו ְּב ָה ֵרי ְבָׂש ִמים‬

                 ‫‪ְ 195‬וִׁשיּ ֵנן ָלּה ַחיי ע ֹו ָל ִמים‬

‫ְּכ ָדיי [ֶׁשִּי ְת] ַחֵּתן ְּב ַבת ֲח ָכ ִמים‬

‫ֶׁש ִהְׁש ִלים ַנ ְפׁש ֹו ַּבִּמ ְזֵּב ַח ְּכֶׂשה ָת ִמים‬

‫ּו ִביֵּט[ל] ִיי ְצר ֹו (מלפניו) ְונּוַּצל ֵמ ֵאׁש ּו ֶפ ָח ִמים‬

‫ְו ִדָּמהּו ְּכע ֹו ֵקד ְו ֶנ ֱע ָקד ִמ ְמר ֹום ֲהד ֹו ִמים‬

‫‪ֹ 200‬זאת ִּתי ְזּ ֹכר ִל ְמעּו ֵטי ַעִּמים‬

‫ּד ֹו ַדיי ְו ֵרי ַעיי ַהּ ֶנ ֱא ָה ִבים ְו ַהְּנ ִעי ִמים‬

‫[והיה אל מרננה]‬  ‫		‬

‫צ ֹו ִפָּייה ָּפ ְת ָחה ְוָא ְמ ָרה ְל ֵאי ִלי ֶזה‬

‫י ֹו ַד ַעת ֲא ִני ֶׁשהּוא ַצ ִּדיק ָה ִאיׁש ַהּ ֶזה‬

                 ‫‪ֶ 205‬ו ֱא ֶמת הּוא ַהָּד ָבר ַהּ ֶזה‬

‫ְׁש ֵני ְג ָד ִיים ָה ָיה ָל ִאיׁש ַהּ ֶזה‬

‫ֶא ָחד ָׂש ִעיר ַא ְכ ָזר ְו ֶא ָחד ְמכּוּ ֶנה ָתם ֶזה‬

‫ְו ִני ְת ַאָּווה ְוָא ַכל ִמּ ֶל ֶחם ַא ְדמ ֹון ֶזה‬

‫‪  193‬פרי בטנו חז‪ :‬האל ראה אז את בנו של אברהם‪ ,‬הבן הנעקד‪ .‬שם אומים‪ :‬אולי צריך לגרוס 'שני‬
‫אומים' (על פי בראשית כה‪ ,‬כג)‪ 194  .‬בהרי בשמים‪ :‬על פי שיר השירים ח‪ ,‬יד‪ ,‬והכוונה בהר המוריה‪,‬‬
‫הר המור‪ 195  .‬ושינן לה חיי עולמים‪ :‬וקילס אותה האל (הכינוי 'חיי עולמים' על פי דניאל יב‪ ,‬ז) – נאה‬
‫לו ליצחק שיישא לאישה בת תלמיד חכם‪ ,‬אותך‪ .‬הדברים מבוססים על המאמר בבבלי‪ ,‬פסחים מט ע"א‪:‬‬
‫'תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכמים'‪ 197  .‬שהשלים נפשו‪ :‬השוו מדרש‬
‫תהלים קטז‪ ,‬י‪ ,‬מהדורת בובר‪ ,‬רלט ע"א‪' :‬קשה בעיני לומר ליצחק שימות שכבר השלים נפשו לעקידה'‪.‬‬
‫‪ 199‬ודמהו כעוקד ונעקד‪ :‬שנטל הנעקד שכר גם כנגד העוקד; והשוו לסדר העבודה 'אתה כוננת עולם ברב‬
‫חסד'‪' :‬שש אב לעקוד ובן להעקד' (מירסקי‪ ,‬פיוטי יוסי בן יוסי [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]40‬עמ' ‪ 200  .186‬למעוטי‬
‫עמים‪ :‬לעם ישראל‪ ,‬על פי דברים ז‪ ,‬ז‪ 201 .‬כל הטור הוא כינויי חיבה לישראל‪ ,‬על פי שיר השירים א‪ ,‬טז;‬
‫שמואל ב' א‪ ,‬כג‪ 203  .‬מחרוזת צד"י מועתקת בטעות אחרי מחרוזת קו"ף‪ ,‬ועל כן באה בראשה הכותרת‬

‫הארמית‪ ,‬לשון דיבור של המעתיק‪' :‬צדי קדמיי לקוף'‪ .‬המילה הראשונה מנוקדת לשם הבהירות בקמץ ובצירה‬
‫ארץ ישראליים‪ .‬צופייה‪ :‬כינוי לתורה (משלי לא‪ ,‬כז); בכינוי זה נפתחת גם מחרוזת צד"י הקלירית לסדר 'אגמי‬
‫קרים'‪ ,‬שאף היא עוסקת בתשובת התורה להצעה להינתן ליצחק (אליצור‪ ,‬מתן תורה [לעיל‪ ,‬הערה ‪,]9‬‬
‫עמ' ‪ .)186‬לאילי זה‪ :‬ל'זה אלי' (שמות טו‪ ,‬ב)‪ 206  .‬גדיים‪ :‬על פי 'טליא' הארמית‪ .‬מכיוון ש'טלי' מציינת‬
‫בארמית גם גדי וגם בן צעיר‪ ,‬קיבלה אף גדי העברית את המשמעות של בן צעיר‪ 207  .‬שעיר‪ :‬עשיו (בראשית‬
‫כז‪ ,‬יא); מנוקד בסימנים ארץ ישראליים המציינים את שמאליות השי"ן ואת תנועתה‪ ,‬קמץ‪ .‬תם‪ :‬הוא כינויו‬

                ‫ליעקב‪ ,‬על פי בראשית כה‪ ,‬כז‪ 208  .‬אדמון‪ :‬הוא כינוי לעשיו‪ ,‬על פי בראשית כה‪ ,‬כה‪  .‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101