Page 65 - הציונות בתוניסיה
P. 65
ראשית הציונות בתוניסיה (63 )1918-1896
הרצה ולנסי בתוניס על הציונות בתקווה כי בעקבות אותה הרצאה תיווסד קבוצה
ציונית .ולנסי ידע כי בכמה חוגים בתוניס ומחוצה לה אוהדים את הציונות .כך
למשל הוא גילה כי מאמר שפרסם בעיתון "האגרת התוניסאית" (La Dépêche
)Tunisienneגרם להיווסדה של קבוצה ציונית בעיר באז'ה25.
דרכו של בראמי מרחוב "המלח" ( )Rue du Selברובע היהודי אל עבר מקום
מפגשו עם ולנסי חידדה אצלו את ההבדלים ביניהם :ולנסי היה גדול ממנו בעשור,
גר מחוץ לרובע היהודי ודבר צרפתית ואיטלקית .מעמדו המשפטי ומצבו הכלכלי
היו לבטח טובים יותר משלו ,ויותר מהכול ,בראמי לא שכח שהוא שייך לחברה
היהודית התוניסאית ואילו ולנסי לעילית הגורנית .מה משך אפוא את בראמי אל
ולנסי? האם לא היו די כוחות במגזר שלו כדי להוציא לפועל את הרעיונות שעלו
במוחו? דומה כי בראמי הבין היטב את מה שהבינו גם קודמיו ,והוא כי תמיכה
של העילית היהודית ברעיון הציוני תהפוך אותו לכוח חשוב ומשמעותי בחברה.
בראמי גם היה משוכנע שאדם שהביע תמיכה רבה וגלויה ברעיון הציוני בתוניסיה
לא יוכל להתעלם מפנייתו.
הנושא שעמד על הפרק בפגישה — הקמת אגודה ציונית — היה אולי הנושא
היחיד שיכול היה להפגיש בין השניים האלה .כצפוי ,ולנסי הסכים להצעתו של
בראמי .השניים החליטו לפעול בשני מישורים .ולנסי יטפל בהגשת הבקשה
הרשמית לשלטונות צרפת בתוניסיה ,ואילו בראמי יפנה להנהלה הציונית ויבקש
פרטים והנחיות כיצד לייסד אגודה ציונית .תחילה הם קבעו לכנס אספה מייסדת
שנכחו בה שבעה חברים מלבדם.
לא עבר זמן רב ,וב 19-בינואר 1911קיבלו השניים את האישור הרשמי להקמת
אגודת ציון .את מושבה של האגודה קבעו ברחוב "בתי הקרח" (52, Rue des
,)Glacièresלימים מקום מושבה של הפדרציה הציונית .הזמן המועט שהצליחו
להגשים בו את מטרתם מלמד לא רק על נחישות החלטתם ועל יכולותיהם ,אלא
גם על היעדר מכשולים מצד השלטונות לייסד אגודה כזו.
תוניסיה הייתה אפוא למדינה המוסלמית הראשונה תחת שלטון קולוניאלי
צרפתי שלציונות בה היה מעמד רשמי ,ואגודת ציון הייתה האגודה הראשונה
בצפון אפריקה שזכתה לאישור פעולה מצד השלטונות .באלג'יריה ,שכנתה
הקרובה של תוניסיה ממערב ,לא הייתה התארגנות שהובילה לדרישה להתיר את
הפעילות הציונית ולהכשירה על פי חוק .אמנם במרוקו היו התארגנויות ציוניות
עוד טרם כינון החסות הצרפתית ,אך למיטב ידיעתנו ראשי החברות והקבוצות
הללו לא פנו לשלטונות — המוסלמיים במקרה הזה — בבקשה להתיר את
פעילותם .ייתכן כי פעילות זו נתפסה כחלק מהאוטונומיה היהודית תחת שלטון
האסלאם .כינון החסות הצרפתית במרוקו ועיצוב מדיניות אנטי ציונית מצד הנציב
2 5ולנסי לנחום סלושץ ,1.4.1910 ,ארכיון גנזים ,תיק .6109
