Page 32 - peamim130

‫אחד הפערים שטרדו את מנוחת החכמים בהקשר זה היה יחסם הביקורתי של‬

‫חז"ל לגיבורי המקרא‪ ,‬במיוחד כשאין לכך כל אחיזה במקרא‪ .‬מדוע מתחו חז"ל‬

‫ביקורת על אישים אלה כשהמקרא לא עשה כן?‬

‫המקרא הציג את גדולי האומה המקראיים כבני אדם‪ .‬הם תוארו לא אחת על‬
‫חולשותיהם‪ ,‬טעויותיהם וחטאיהם‪ 2.‬רבות מדרשות חז"ל המשיכו את המגמה‬
‫הזאת של המקרא‪ ,‬באשר עולה מהן ביקורת על מעשי גדולי האומה‪ 3.‬כאמור‬

‫היו מבין החכמים שביקרו את גדולי האומה אף במקרים שאין לכך כל אחיזה‬
‫בכתובים‪ 4.‬אמנם לצד דברי הביקורת נקטו חז"ל מגמה אפולוגטית שמטרתה‬

‫הייתה להגן על גדולי האומה המקראיים גם כאשר המקרא עצמו תיאר אותם‬

‫כחוטאים‪ .‬ידועה בהקשר זה שרשרת הדרשות המובאת במסכת שבת בבבלי‬

‫שהחוט השוזר אותן הוא הקביעה ‘כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה'‪.‬‬

‫על מגמה זו במקרא כתב גוטמן‪‘ :‬ומעניינת ביותר היא העובדה‬ ‫ ‪2‬‬
‫שאין לראות בתיאורים אלו שבסיפורי האבות מגמה בולטת‬
‫לאידיאליזציה של האישים המתוארים‪ .‬האבות עולים לפנינו‬ ‫‪ 3‬‬
‫כמו שהם‪ ,‬על כל תכונותיהם האנושיות‪ ,‬ואין המחבר מעלים‬ ‫ ‪4‬‬
‫עין אף מפגמיהם וליקוייהם של גיבוריו‪ .‬בניגוד לסופרי אומות‬
‫העולם‪ ...‬העמידו סופרי ישראל בראשית תולדות עמם‪ ,‬במקום‬
‫מציאות מיתולוגית־דמיונית‪ ,‬מציאות היסטורית־ראלית‪,‬‬
‫שבמרכזה עומדים אנשים פשוטים‪ ,‬אנשים מעולם המציאות‬
‫היום־יומית' (גוטמן‪ ,‬טור ‪ .)13‬מעניין להשוות דברים אלה‬
‫לדבריו של הירש‪‘ :‬אין התורה מאליהה אדם‪ ...‬אין התורה‬
‫מעלימה את השגיאות‪ ,‬השגגות והחולשות של גדולי ישראל‪.‬‬
‫ודווקא על ידי כך מטביעה על סיפוריה את חותם האמת‪...‬‬
‫אילו הזהירו כולם כזוהר הרקיע ללא רבב ושמץ פגם‪ ,‬היינו‬
‫סבורים שטבעם שונה מטבענו‪ ,‬והוא למעלה מהישג ידנו‪ .‬ללא‬
‫תאווה וללא מאבק פנימי — היו מידותיהם הטובות רק תוצאה‬

‫מטבעם הנעלה' (הירש‪ ,‬עמ' קמז‪-‬קמח)‪.‬‬
‫על מגמה זו בקרב חז"ל כתבה ליבוביץ‪‘ :‬מקובל לחשוב —‬
‫ודווקא בין חוגים שאין מכירים את פרשנינו הקדמונים או‬
‫שמכירים אותם מפי השמועה בלבד — שהקדמונים נושאי‬
‫פנים הם לאבות האומה ולגדוליה‪ ,‬מלמדים על כל מעשיהם‬
‫סנגוריה‪ ,‬מצדיקים אותם “בכל מחיר"‪ .‬ואין לך טעות גדולה‬
‫מזו‪ .‬החל במדרשי חז"ל‪ ,‬וביחוד בהם‪ ,‬ועד לסוף ימי־הביניים‬
‫מצינו חופש גדול בהערכת האישים במקרא‪ ,‬ויהיו אלה אף‬
‫הגדולים והנערצים באומה‪ ,‬כל מעשיהם יעברו דרך שבט‬

‫הביקורת' (ליבוביץ‪ ,‬עמ' ‪.)33‬‬
‫על מגמה זו ראו‪ :‬היינמן‪ ,‬עמ' ‪ ;51-50‬מרגליות‪ ,‬עמ' ‪ .6-5‬דיון‬
‫נרחב בסוגיה זו ראו‪ :‬ששון‪ ,‬פוקדי עוון אבות‪ .‬על מגמה זו‬
‫בקרב פייטנים החל מהמאה השביעית ובמיוחד בהקשר של‬

‫התנהגות אברהם בעקדת יצחק ראו‪ :‬אליצור‪.‬‬

‫גלעד ששון ‪ /‬דוד ואביגיל אצל הרדב"ז והרלב"ח‬ ‫‪30‬‬