Page 34 - peamim130
P. 34
אמרה לו :עדיין שאול קיים ,ולא יצא טבעך בעולם.
אמ' לה‘ :וברוך טעמך וברוכה את (לייי) אשר ּ ְכ ִל ִתני היום הזה ִמּבוא
בדמים' (שם ,לג).
מאי ‘מבוא בדמים'? דם נידה ודם שפיכות דמים7.
[ב] גילתה את שוקה ,והלך לאורה שלשה פרסאות.
אמ' לה :הִּׁ ָשמעי לי!
אמרה לו‘ :לא תהיה זאת לך לפוקה' (שם ,לא).
‘זאת' -מכלל דאיכא אחריתי [מכאן שיש אחרת]?
אין ,איכא נמי מעשה דבת שבע [כן ,יש גם מעשה בת–שבע].
ומסקנא היכי הואי [והסוף איך היה]?
‘והית[ה] נפש אדוני צרורה בצרור החיים' (שם ,כט)8.
[ג] ‘את ייי אלהיך וג' והיטיב ייי לאֹדני וזכרת את אמתך' (שם כא) ,אמר רב
נחמן :הינו דאמרי אינאשי :בהדי שותא פילכא [הוא שאומרים אנשים :בזמן
השיחה עוסקת בפלכּה] .אינמי :שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מיטייפי [או
גם :שפל והולך בן אווז ועיניו צופות].
בסיפור זה שלושה חלקים .בחלק הראשון מסופר כי אביגיל הראתה לדוד את
דם נידתה במטרה לטעון כלפיו שכפי שאין רואים דם נידה בלילה כך אין לדון
דיני נפשות בלילה ,ועל כן דוד אינו רשאי להרוג את נבל .בחלק השני מסופר
כי אביגיל חשפה את שוקה במטרה לפתות את דוד .דוד אכן התפתה וביקש
לשכב עמה ,אך היא עצרה בעדו במסרה לו נבואה על כך שהוא עתיד לחטוא
חטא דומה עם בת–שבע .בחלק השלישי מסופר כי אביגיל צפתה את העתיד
ובזמן שביקשה להציל את נבל ואת ביתו ,לא שכחה לדאוג לאינטרסים שלה.
עיקר הקושי בסיפור זה הוא בחלק השני .הן התנהגותו של דוד והן מעשיה של
אביגיל מתוארים בצורה שקשה לקבלם .אביגיל מתוארת כמפתה שנהגה בחוסר
צניעות בחשפה את איברה המוצנע ,ודוד מתואר כמי שלא שלט ביצרו וביקש
לשכב עם אשת איש 9.השוואה של סיפור זה לתיאור המפגש במקרא מראה בעליל
בכ"י אוקספורד ,בודליאנה ( Opp. Add. 23נויבאואר )366 7
ובכ"י מינכן ,ספריית המדינה הבוורית hebr. 140מיוחסים 8
9
הדברים לאמורא הבבלי רב.
בכ"י גטינגן ,ספריית האוניברסיטה hebr. 3נוסח הדברים בין
דוד לאביגיל בשני משפטים אלה הוא‘ :אמ' לה ומיתצילנא מינה
אמרה לו הן דכת' והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים' .בכ"י
מינכן ,ספריית המדינה הבוורית hebr. 140מופיעים שני הנוסחים.
אין מה להרחיב על הניגוד הגמור בין רצונו של דוד לשכב
עם אביגיל לאיסור ‘לא תנאף' .גם התנהגותה של אביגיל
גלעד ששון /דוד ואביגיל אצל הרדב"ז והרלב"ח 32
