Page 33 - peamim130
P. 33
בדרשות אלה טען האמורא ר' שמואל בר נחמן בשם ר' נתן שאף שהמקרא אמר
במפורש שדמות מקראית חטאה ,יש לקרוא את הדברים באופן אחר כך שאין
מדובר בחטא5.
במאמר זה אני מבקש לדון בשאלה כיצד התמודדו שניים מחכמי המזרח
ממגורשי ספרד עם הפער בין דרשות חז"ל למקרא בעניין זה .כיצד הסבירו
דרשה ביקורתית של חז"ל על דמות מקראית ,דרשה שאין לה אחיזה בכתובים?
האם הבינו את הדרשה כפשוטה על הביקורת המובעת בה ,או שמא בחרו ללכת
בדרך פרשנית אפולוגטית בהנחה שחז"ל לא ביקרו את גיבורי המקרא? ההליכה
בדרך האפולוגטית דרשה מחכמים אלה להתמודד עם הדרשה הביקורתית בשני
מישורים .במישור אחד היה עליהם להסביר את הזיקה בין הדרשה למקרא -
נדרש מהם להביט במבט כולל ולהגדיר באופן עקרוני את הקשר בין דרשות
חז"ל לכתובים .במישור האחר היה עליהם לפרש את הדרשה כך שהביקורת
לא תורגש ,ולשם כך צריכים היו לצלול לפרטי הסיפור ולפרשם כך שדמותו
של הגיבור המקראי לא תיפגם.
מקרה המבחן הוא הסיפור המקראי המורחב במסכת מגילה בבבלי על
המפגש בין דוד לאביגיל6:
שבע נביאות מאן נינהו? שרה ,מרים ,דבורה ,חנה ,אביגיל ,חולדה,
אסתר...
אביגיל [ -א] דכת' ‘והיה היא רוכבת על החמור ויֹרדת בסתר ההר' (שמואל
א כה ,כ) ‘ -בסתר ההר'? מן ההר מיבעי ליה [צריך לו]! אמר רבא בר
שמואל :על עסקי דם הבא מבית הסתרים.
נטלה דם מ ֵחיקה והראתה לו לדוד.
אמ' לה :וכי רואין דם בלילה?
אמרה לו :וכי דנין דיני נפשות בלילה?
אמ' לה :האיי מורד במלכות הוא וגמיר דיניה וקאיי ,ולא צריך למידייניה
[זה מורד במלכות הוא ונגמר דינו ועומד ,ולא צריך לדון אותו].
בבלי ,שבת נה ע"ב — נו ע"ב .על המגמה האפולוגטית ראו: 5
היינמן ,עמ' ;49-48וכן :מרגליות (שם). 6
בבלי ,מגילה יד ע"ב ,על פי כ"י ניו־יורק ,אוניברסיטת קולומביה
.X893 T141לסיפור זה מקבילה בירושלמי ,סנהדרין ב ,ג (כ
ע"ב; טור .)1276בסיפור זה עסקו מספר חוקרים וכן חוקרות
שבחנו אותו בעין פמיניסטית .ראו :ולר ,עמ' ;135זקוביץ
ושנאן ,עמ' ;235-234בודי; בסקין ,עמ' .241וראו :ששון,
הסיפור המקראי.
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 31
