Page 14 - etmol010_currupted

‫אישות בלבד ואילו דיני נזיקין וממונות‬ ‫מאת יהודה ניני‬
‫הועברו לסמכות בתי הדין הכללייםן‬
‫חלק מהגזרות שהוטלו על הקהילה‬ ‫לעליה הראשונה המפורסמת קדם בכמה חודשים גל של‬
‫היהודית נשארו בתוקפן ומקצתן אף‬ ‫עולים מתימן • מדוע יצאו לדרך‪ ,‬מי ומתי?‬
‫הוחמרו‪ ,‬למשל תקזלום מס־הגולגולת‬
‫שהועמד על סכום גבוה יותר‪ ,‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫מקצתן‪ .‬מלחמות השבטים אשר גרמו‬ ‫בשנת תרל״ב )‪ (1872‬עלה אחמד‬
‫אמנם אב״בית־הדין של קהילת צנעא‬ ‫לאנדרלמוסיה רבה אמנם פסקו‪ ,‬אר‬ ‫מוח׳תאר עם צבאו מנמל חודידה שלחוף‬
‫הרב סלימאן אלקארא נתמנה‬ ‫במהרה למדו יהודי הרמה המרכזית‬ ‫הים־האדום ולאחר מספר מסעות‬
‫כחכם־באשי )רב־ראשי המוכר רשמית‬ ‫ובייחוד יהודי צנעא שאין טוב בלא רע‪,‬‬ ‫מלחמה כבש את רמת תימן המרכזית‬
‫כמנהיג הקהילה היהודית( של יהודי‬ ‫השלטון התורכי ניסה להשליט סדרי‬ ‫ואת בירת תימן‪ ,‬צנעא‪ .‬בכר שבה תימן‪,‬‬
‫תימן‪ ,‬אולם מינוי זה היה מקומי בלבד‬ ‫מינהל על״פי דפוסי המינהל באימפריה‬ ‫שהיתה נתונה כשתי עשרות שנים‬
‫וללא ״פירמן״ )כתב״אישור( מן‬ ‫העותומנית ובין יתר האמצעים אשר‬ ‫בתוהו ובוהו פוליטי ובטחוני‪ ,‬והיתה‬
‫ננקטו היו שנים אשר נודעה להם‬
‫השלטון בקושטא‪.‬‬ ‫משמעות בחיי הקהילה בצנעא‪ ,‬האחד‬ ‫חלק באימפריה התורכית‪.‬‬
‫צימצם סמכותו של בית״הדין היהודי‬ ‫בחודשים הראשונים של השלטון‬
‫איוב הוא אויב‬ ‫שעד־כה היה עצמאי לדון הן בדיני‬ ‫החדש ניכרו סימני שמחה בקרב‬
‫מצוקת הקהילה בצנעא גברה עם‬ ‫נזיקין‪ ,‬הן בדיני ממונות והן בדיני‬ ‫הקהילה היהודית‪ :‬הנה סוף־סוף הגיע‬
‫החלפתו של המושל אחמד מוח׳תאר‬ ‫אישות‪ ,‬ומעתה הוגבלה סמכותו לדיני‬ ‫שלטון אשר הכל קיוו‪ ,‬כי יביא לרגיעה‬
‫באחמד איוב‪ ,‬שיהודי צנעא קראו עליו‬ ‫ושלוה‪ .‬אולם תקוות אלו נתמלאו רק‬
‫״אל תקרא איוב אלא אויב״‪ .‬לקהילת‬
‫צנעא לא נותר אלא לפנות לגורמים‬
‫חיצוניים ולבקש עזרה על מנת להקל‬
‫את סבלם‪ .‬בשנת תרל״ח )‪ (1875‬נשלח‬
‫לקושטא הרב יוסף בן שלמה מסעוד‪,‬‬
‫אחד משלושת חברי בית״הדין בצנעא‪,‬‬
‫ובידו איגרות לחכם־באשי משה הלוי‪,‬‬
‫רבם של יהודי הממלכה התורכית‪ .‬בדר­‬
‫כו סר לאלכסנדריה ושם נפגש עם‬
‫חיים פרג׳ מזרחי‪ ,‬יהודי עשיר ובעל‬
‫בית‪-‬דפוס עברי‪ ,‬שיעץ לו לנסוע לירו­‬
‫שלים ולהיפגש עם משה מונטיפיורי‪,‬‬
‫שערך אז את ביקורו השביעי)והאחרון(‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ולבקש את עזרתו‪ .‬יוסף‬
‫מסעוד נסע לירושלים‪ ,‬נפגש עם מונטי ­‬
‫פיורי‪ ,‬אד נדיב זקן ועייף זה )הוא היה‬
‫אז בן תשעים( לא יכול היה לסייע‬
‫והסתפק בברכת ההצלחה‪ .‬בירושלים‬
‫נפגש יוסף מסעוד עם ישראל פרומקין‪,‬‬
‫עורך עתון ״החבצלת״‪ ,‬שהתעניין‬
‫ביהודי תימן‪ ,‬הוא גם שמע שמועות‬
‫וקרא את העתונים העברים כולל‬
‫״החבצלת״‪ ,‬שמסרו אז בהרחבה על‬
‫תכניות שונות בדבר חזרת היהודים‬
‫לארץ‪-‬ישראל ויישובם בה‪ ,‬כולל‬
‫תכניתו של ג׳ון קוקס גולר‪ ,‬קולונל‬
‫בצבא הבריטי‪ ,‬שהציע להקים מדינה‬
‫יהודית בארץ והצעתו הובאה לפני‬
‫מוסדות שונים‪ ,‬תכנית אחרת עליה‬
‫שמע היתה של יהושע שטאמפר‪ ,‬לימים‬
‫ממייסדי פתח‪-‬תקוה‪ ,‬שהציע ליהודי‬
‫העולם לקנות את ארץ‪-‬ישראל או חל­‬
‫קים ממנה תמורת שטרי‪-‬חוב של הממ­‬
‫שלה התורכית‪ .‬תכנית זו אימץ חיים‬
‫גדליה‪ ,‬קרובו של משה מונטיפיורי‪,‬‬
‫ונתן לה פירסום נרחב בעולם היהודי‪.‬‬
‫ידיעות אלו ותקוות רבות הביא עמו‬

‫יוסף מסעוד בשובו לתימן‪.‬‬
‫בינתים ניתכה על יהודי צנעא‪ ,‬בחג‬
‫הסוכות תרל״ו‪ ,‬״גזירת האלונקות״‪:‬‬
‫על הקהילה הוטל להעמיד כמה עשרות‬
‫גברים אשר יטלטלו על כתפיהם אלונ­‬
‫קות פצועים מצנעא לעיר הנמל חודידה‪.‬‬
‫גזירה זו גרמה לחילול שבת ויום‪-‬טוב‪,‬‬

‫‪14‬‬