Page 19 - etmol010_currupted
P. 19
mmYwnyDנתHD1
שרידי טחנת־הסוכר ליד יריחו מעידים על ״התעשיה
המתוקה״ שהיתה הענף הרווחי ביותר בארע בימי
הביניים • בית מבשל סוכר עתיק ,בסגנון גוטי ,שהפך
למקום קדוש -ליד ג׳לג׳וליה
מאת שמואל אביצור
בשנים הראשונות למדינת ישראל
התחילו לגדל בארץ סלק׳סוכר ולייצר
סוכר בשני בתי״חרושת :בעפולה
ובקרית״גת .כעת אנו יכולים להמתיק
את המשקה שלנו ואת מאכלינו בסוכר
משלנו.
עשיית סוכר מסלק הוא תהליך תע
שייתי חדש ,שפותח רק בראשית המאה
הקודמת .אולם בארץ ייצרו סוכר וגם
ייצאו אותו למרחקים במשך יותר מאלף
שנים ,אלא שסוכר זה לא היה עשוי
מסלק אלא מקנה־סוכר.
בשלהי הסתיו ניתן לראות בשוקי
הארץ קנים המכונים בפי הילדים
״קיינם״ ומשמשים מעין דברי מתיקה.
קנים אלו מכילים כמות ניכרת של
סוכר .ילדי הארץ ששים לקנות קני'
סוכר אלו ,חותכים אותם ומוצצים את
מיצם המתוק .כעת מגדלים קנים אלו
במספר מועט מאוד ,אבל פעם השתרעו
מטעיהם על אלפי דונמים והם-הם ששימ
שו אז כחומר גלם לתעשיית הסוכר
הגדולה.
קנה-הסוכר הופיע בארץ בימי הבית
השני ,כנראה עם כיבושה על-ידי אלכ
סנדר מוקדון ,כי לו מייחסים את העב
רת הקנה מהודו למזרח-התיכון .אולם
יש הסבורים כי קנה-הסוכר הובא לארץ
בתקופה קדומה יותר ומסתמכים על
דברי ירמיהו על ״קנה מתוק מארץ
מרחק״ וטוענים ,כי הוא רומז על הבאת
קנה-הסוכר לארץ .מכל מקום ,בימי
הבית השני התחילו לגדל בארץ את
הקנה ,אם-כי במידות קטנות ,שכן היו
להם מקורות אחרים לסוכר ובעיקר עצי
הפרי שמהם הפיקו דבש ,כמו ענבים,
תאנים ,תמרים וחרובים.
למעלה :טחנת סופד מימי הביניבו ליד ידיחו;
למטה :בית מבשל לסופד בג׳לג׳וליה
19
