Page 20 - etmol010_currupted
P. 20
דגס ליציקת סובר
התפוקה היתה רבה יותר כאשר קשה וכשנעשתה בידי אדם היתה ייצור ביתי
השתמשו בכוח המים מאשר כאשר ריס״ התפוקה קטנה מאוד .לכן ניסו להש
קו את הקנים בכוח בהמה .כוח המים תמש בכוח חזק יותר משרירי האדם: את הסוכר עשו בבית לצרכי המש
שנדרש למעיכת קנים היה גם קטן בהר את מי הפלגים ,שבקיץ השקו את מטעי פחה ואולי עשו מעיו דבש בלבד ולא
בה מזה שנדרש לטחינת תבואה ועל הסוכר ,הזרימו בחורף לטחנות-סוכר גיבשוהו לסוכר .בתלמוד הירושלמי,
כן השתדלו להשתמש בכוח המים ,גם והם הפעילו מתקנים מיוחדים לריכוך שנערך בארץ כארבע מאות שנה אחרי
אם היו אלו פלגים דלים ,בהשוואה ה״אצבעות״ .אם לא היו מים זורמים הספירה ,מסופר על ייצור ביתי של
לפלגי טחנות הקמח ,והפילו אותם גם במידה מספקת -השתמשו בבהמות
סוכר שגובש בדפוסים.
מגובה קטן יותר. עבודה לריכוך ה״אצבעות״. במשך הזמן התחילו לייצרו בממדים
את קנה הסוכר גידלו באזורים לפי דוגמה שהובאה כנראה מדרום גדולים יותר .רווחו השמועות ,כי הוא
החמים של הארץ כמו בקעת הירדן לכל פרם ,העמידו-זקפו שתי אבנים עגולות מעין תרופת״פלא המדבירה מחלות
אורכה ,מדן ועד שפכו לים-המלח! בא וגבוהות ,שבהיקפן העליון היו בליטות רבות .רופא יהודי בשם שבתי דונולו,
זור החוף מראש-הנקרה עד דרומית מעין שיניים .באמצעות יצול סובבה שחי באיטליה במאה ה״ ,10כתב כי
לעזה ובעמקים ומישורים פנימיים הבהמה אבן אחת וזו ,בעזרת הסוכר מחזק את הגוף ואף גילה בו
בליטות-השיניים סובבה את השניה. תכונות רפואיות שונות ,שרופאי זמננו
יותר :סביבת כבול או רמלה. בין האבנים הכניסו את אצבעות קנה
הסוכר שנמעכו קל ,נאספו בסלים והוב בוודאי לא יסכימו אתו בעניין זה.
ענף מכניס או למכבש .מאוחר יותר הוסיפו אבן
שלישית ,כשהאבן המסובבת על-ידי לאחר הכיבוש הערבי של הארץ,
בימי-הביניים היה גידול הקנים ויי הבהמה נמצאת בתווך ומפעילה שתי בשנות השלושים של המאה ה־ ,7נהפך
צור הסוכר הענף המכניס ביותר בחקל אבנים בבת אחת ,כלומר מכפילה את ייצור הסוכר מעיסוק ביתי לתעשיה
אות ובתעשיה של הארץ וכמעט כולו המבטיחה רווחים גדולים לעוסקים בה.
נועד ליצוא .מחירו נערך אז בדירהם התפוקה. כדי להגיע לממדי ייצור תעשייתיים
)דרכמה( כסף לפונט )פחות מחצי קילו( צריכים היו לחולל מהפכה בתהליכי
סוכר .מחירו היה יקר פי שישה שיטה חדשה העבודה :למצוא מקור כוח העולה בעוצ
מגבינה ,פי ארבעה מצימוקים ופי אחד- מתו על כוח שריריו של האדם ,ומקור-
וחצי משמן זית .התמורה שנתקבלה לפי השרידים שנמצאו באחת מטחנות כוח זה נמצא בבהמות העבודה ובעיקר
עבור סוכר מיוצא עלתה בהרבה על זו הסוכר הגדולות בארץ מימי-הביניים
שנתקבלה מיצוא מוצרים אחרים כמו הנמצאת ליד מעין אלישע ,תילה של במים.
שמן זית ומוצרו -הסבון ,שכן באי יריחו הקדומה ,ניתן ללמוד ,כי בארץ
רופה היה הסוכר אז יקר מאוד .כך פותחה במשך הזמן שיטה חדשה וזה סדר הפקתו של המיץ מהקנים
למשל ,בפאריס של המאה ה 14-עלה למעיכת אצבעות-הקנים ,הדומה והפיכתו לסוכר :עם הבשלתם של הק
פונט)פחות מחצי קילו( סוכר -כ28.5- ביסודה לדרך ריסוק הזיתים בבתי הבד נים גדעו אותם והביאום למסכרה ,מקום
היה מחיר הסוכר גדול יותר משבעתיים של ארצנו :על גבי פותה-שקע קטן ייצור הסוכר -״טחנת הסוכר״ .שם
מאשר בנמל המשלוח שבארץ-ישראל. שב״ים״ -אגן אבן עגול ורדוד - קצצו את הקנים ל״אצבעות״ קצרות,
הערבים גידלו את הקנה והפיקו סוכר הציבו ציר עץ כשאבן אנכית עגולה כדי להקל את סחיטת המיץ ,אחר-כך
באזורים שונים שכבשו באירופה ,כמו צמודה לו .אבן זו ,ששמה העברי הוא לחצו בעזרת מכבש על מצבור של
ספרד ,סיציליה וקפריסין .הצלבנים אף ממל או מפרכה ,סובבה על-ידי בהמה אצבעות קנים ,סחטו מהן את המיץ
הם עשו מאמצים להגדיל את מטעי באמצעות יצול ,כשבקרקעית ה״ים״
הסוכר בארץ ולפתח את תעשיית מפוזרים זיתים .האבן ,תוך סיבובה, המתוק וריכזוהו בדוודים גדולים.
ריסקה את הזיתים והרסק הובא למכבש
הסוכר. דוודים אלו הועמדו על אש ,שהוב
אבל עם גילויה של אמריקה ופיתוח לעצירת שמן. ערה על-ידי הקנים לאחר שנסחט מהם
מטעי קנה-סוכר באיים הקאריביים ול סידור דומה אנו רואים בחורבות המיץ .המים התאיידו ונשאר הנוזל
אחר מכן גם ביבשת אמריקה -הקיץ טחנת הסוכר העתיקה של יריחו ,שם המרוכז .אותו העת לתוך דפוסי חרס
הקץ על ענף זה בארץ .פיתוח מטעי נמצא רק ה״ים״ .שלא כב״ים״ של עגולים דמויי חרוט או דמויי ככרות
הסוכר ב״עולם החדש״ היה מבוסם על מכבש הזיתים ,אין לו שקע-פותה ,אלא לחם אירופיות עגולות .שם התגבש
עבודת עבדים שנקנו באפריקה.־ במט הוא חלול לכל עבריו ונמצא מעל למקום הנוזל והפך לסוכר .סוכר זה הוצא
עים אלו ומאוחר יותר גם בשדות הכות בו היה גלגל המים .ציר הגלגל עבר למכירה או שהובא שוב לזיקוק שני
נה ,התפתחה צורת עבדות הגרועה דרך מרכז ה״ים״ והניע ישירות את ושלישי ,כדי לעשותו לבן יותר וטוב
והנצלנית ביותר שהאנושות ידעה עד הממל-מפרכה -האבן האנכית שמעל
אז .שטחי המטעים הגדולים והעבודה יותר.
ל״יס״. בתהליך זה היתה נקודת תורפה :רי
כוך אצבעות הקנה .עבודה זו היתה
20