Page 20 - etmol010_currupted
P. 20

‫דגס ליציקת סובר‬

‫התפוקה היתה רבה יותר כאשר‬               ‫קשה וכשנעשתה בידי אדם היתה‬                       ‫ייצור ביתי‬
‫השתמשו בכוח המים מאשר כאשר ריס״‬         ‫התפוקה קטנה מאוד‪ .‬לכן ניסו להש­‬
‫קו את הקנים בכוח בהמה‪ .‬כוח המים‬         ‫תמש בכוח חזק יותר משרירי האדם‪:‬‬          ‫את הסוכר עשו בבית לצרכי המש­‬
‫שנדרש למעיכת קנים היה גם קטן בהר­‬       ‫את מי הפלגים‪ ,‬שבקיץ השקו את מטעי‬        ‫פחה ואולי עשו מעיו דבש בלבד ולא‬
‫בה מזה שנדרש לטחינת תבואה ועל‬           ‫הסוכר‪ ,‬הזרימו בחורף לטחנות‪-‬סוכר‬         ‫גיבשוהו לסוכר‪ .‬בתלמוד הירושלמי‪,‬‬
‫כן השתדלו להשתמש בכוח המים‪ ,‬גם‬          ‫והם הפעילו מתקנים מיוחדים לריכוך‬        ‫שנערך בארץ כארבע מאות שנה אחרי‬
‫אם היו אלו פלגים דלים‪ ,‬בהשוואה‬          ‫ה״אצבעות״‪ .‬אם לא היו מים זורמים‬         ‫הספירה‪ ,‬מסופר על ייצור ביתי של‬
‫לפלגי טחנות הקמח‪ ,‬והפילו אותם גם‬        ‫במידה מספקת ‪ -‬השתמשו בבהמות‬
                                                                                                ‫סוכר שגובש בדפוסים‪.‬‬
                      ‫מגובה קטן יותר‪.‬‬             ‫עבודה לריכוך ה״אצבעות״‪.‬‬       ‫במשך הזמן התחילו לייצרו בממדים‬
‫את קנה הסוכר גידלו באזורים‬              ‫לפי דוגמה שהובאה כנראה מדרום‬            ‫גדולים יותר‪ .‬רווחו השמועות‪ ,‬כי הוא‬
‫החמים של הארץ כמו בקעת הירדן לכל‬        ‫פרם‪ ,‬העמידו‪-‬זקפו שתי אבנים עגולות‬       ‫מעין תרופת״פלא המדבירה מחלות‬
‫אורכה‪ ,‬מדן ועד שפכו לים‪-‬המלח! בא­‬       ‫וגבוהות‪ ,‬שבהיקפן העליון היו בליטות‬      ‫רבות‪ .‬רופא יהודי בשם שבתי דונולו‪,‬‬
‫זור החוף מראש‪-‬הנקרה עד דרומית‬           ‫מעין שיניים‪ .‬באמצעות יצול סובבה‬         ‫שחי באיטליה במאה ה״‪ ,10‬כתב כי‬
‫לעזה ובעמקים ומישורים פנימיים‬           ‫הבהמה אבן אחת וזו‪ ,‬בעזרת‬                ‫הסוכר מחזק את הגוף ואף גילה בו‬
                                        ‫בליטות‪-‬השיניים סובבה את השניה‪.‬‬          ‫תכונות רפואיות שונות‪ ,‬שרופאי זמננו‬
          ‫יותר‪ :‬סביבת כבול או רמלה‪.‬‬     ‫בין האבנים הכניסו את אצבעות קנה‬
                                        ‫הסוכר שנמעכו קל‪ ,‬נאספו בסלים והוב­‬           ‫בוודאי לא יסכימו אתו בעניין זה‪.‬‬
         ‫ענף מכניס‬                      ‫או למכבש‪ .‬מאוחר יותר הוסיפו אבן‬
                                        ‫שלישית‪ ,‬כשהאבן המסובבת על‪-‬ידי‬           ‫לאחר הכיבוש הערבי של הארץ‪,‬‬
‫בימי‪-‬הביניים היה גידול הקנים ויי­‬       ‫הבהמה נמצאת בתווך ומפעילה שתי‬           ‫בשנות השלושים של המאה ה־‪ ,7‬נהפך‬
‫צור הסוכר הענף המכניס ביותר בחקל­‬       ‫אבנים בבת אחת‪ ,‬כלומר מכפילה את‬          ‫ייצור הסוכר מעיסוק ביתי לתעשיה‬
‫אות ובתעשיה של הארץ וכמעט כולו‬                                                  ‫המבטיחה רווחים גדולים לעוסקים בה‪.‬‬
‫נועד ליצוא‪ .‬מחירו נערך אז בדירהם‬                                      ‫התפוקה‪.‬‬   ‫כדי להגיע לממדי ייצור תעשייתיים‬
‫)דרכמה( כסף לפונט )פחות מחצי קילו(‬                                              ‫צריכים היו לחולל מהפכה בתהליכי‬
‫סוכר‪ .‬מחירו היה יקר פי שישה‬                    ‫שיטה חדשה‬                        ‫העבודה‪ :‬למצוא מקור כוח העולה בעוצ­‬
‫מגבינה‪ ,‬פי ארבעה מצימוקים ופי אחד‪-‬‬                                              ‫מתו על כוח שריריו של האדם‪ ,‬ומקור‪-‬‬
‫וחצי משמן זית‪ .‬התמורה שנתקבלה‬           ‫לפי השרידים שנמצאו באחת מטחנות‬          ‫כוח זה נמצא בבהמות העבודה ובעיקר‬
‫עבור סוכר מיוצא עלתה בהרבה על זו‬        ‫הסוכר הגדולות בארץ מימי‪-‬הביניים‬
‫שנתקבלה מיצוא מוצרים אחרים כמו‬          ‫הנמצאת ליד מעין אלישע‪ ,‬תילה של‬                                           ‫במים‪.‬‬
‫שמן זית ומוצרו ‪ -‬הסבון‪ ,‬שכן באי ­‬       ‫יריחו הקדומה‪ ,‬ניתן ללמוד‪ ,‬כי בארץ‬
‫רופה היה הסוכר אז יקר מאוד‪ .‬כך‬          ‫פותחה במשך הזמן שיטה חדשה‬               ‫וזה סדר הפקתו של המיץ מהקנים‬
‫למשל‪ ,‬בפאריס של המאה ה‪ 14-‬עלה‬           ‫למעיכת אצבעות‪-‬הקנים‪ ,‬הדומה‬              ‫והפיכתו לסוכר‪ :‬עם הבשלתם של הק­‬
‫פונט)פחות מחצי קילו( סוכר ‪ -‬כ‪28.5-‬‬      ‫ביסודה לדרך ריסוק הזיתים בבתי הבד‬       ‫נים גדעו אותם והביאום למסכרה‪ ,‬מקום‬
‫היה מחיר הסוכר גדול יותר משבעתיים‬       ‫של ארצנו‪ :‬על גבי פותה‪-‬שקע קטן‬           ‫ייצור הסוכר ‪ -‬״טחנת הסוכר״‪ .‬שם‬
 ‫מאשר בנמל המשלוח שבארץ‪-‬ישראל‪.‬‬          ‫שב״ים״ ‪ -‬אגן אבן עגול ורדוד ‪-‬‬           ‫קצצו את הקנים ל״אצבעות״ קצרות‪,‬‬
‫הערבים גידלו את הקנה והפיקו סוכר‬        ‫הציבו ציר עץ כשאבן אנכית עגולה‬          ‫כדי להקל את סחיטת המיץ‪ ,‬אחר‪-‬כך‬
‫באזורים שונים שכבשו באירופה‪ ,‬כמו‬        ‫צמודה לו‪ .‬אבן זו‪ ,‬ששמה העברי הוא‬        ‫לחצו בעזרת מכבש על מצבור של‬
‫ספרד‪ ,‬סיציליה וקפריסין‪ .‬הצלבנים אף‬      ‫ממל או מפרכה‪ ,‬סובבה על‪-‬ידי בהמה‬         ‫אצבעות קנים‪ ,‬סחטו מהן את המיץ‬
‫הם עשו מאמצים להגדיל את מטעי‬            ‫באמצעות יצול‪ ,‬כשבקרקעית ה״ים״‬
‫הסוכר בארץ ולפתח את תעשיית‬              ‫מפוזרים זיתים‪ .‬האבן‪ ,‬תוך סיבובה‪,‬‬              ‫המתוק וריכזוהו בדוודים גדולים‪.‬‬
                                        ‫ריסקה את הזיתים והרסק הובא למכבש‬
                                ‫הסוכר‪.‬‬                                          ‫דוודים אלו הועמדו על אש‪ ,‬שהוב­‬
‫אבל עם גילויה של אמריקה ופיתוח‬                                   ‫לעצירת שמן‪.‬‬    ‫ערה על‪-‬ידי הקנים לאחר שנסחט מהם‬
‫מטעי קנה‪-‬סוכר באיים הקאריביים ול­‬       ‫סידור דומה אנו רואים בחורבות‬            ‫המיץ‪ .‬המים התאיידו ונשאר הנוזל‬
‫אחר מכן גם ביבשת אמריקה ‪ -‬הקיץ‬          ‫טחנת הסוכר העתיקה של יריחו‪ ,‬שם‬          ‫המרוכז‪ .‬אותו העת לתוך דפוסי חרס‬
‫הקץ על ענף זה בארץ‪ .‬פיתוח מטעי‬          ‫נמצא רק ה״ים״‪ .‬שלא כב״ים״ של‬            ‫עגולים דמויי חרוט או דמויי ככרות‬
‫הסוכר ב״עולם החדש״ היה מבוסם על‬         ‫מכבש הזיתים‪ ,‬אין לו שקע‪-‬פותה‪ ,‬אלא‬       ‫לחם אירופיות עגולות‪ .‬שם התגבש‬
‫עבודת עבדים שנקנו באפריקה‪.‬־ במט­‬        ‫הוא חלול לכל עבריו ונמצא מעל למקום‬      ‫הנוזל והפך לסוכר‪ .‬סוכר זה הוצא‬
‫עים אלו ומאוחר יותר גם בשדות הכות­‬      ‫בו היה גלגל המים‪ .‬ציר הגלגל עבר‬         ‫למכירה או שהובא שוב לזיקוק שני‬
‫נה‪ ,‬התפתחה צורת עבדות הגרועה‬            ‫דרך מרכז ה״ים״ והניע ישירות את‬          ‫ושלישי‪ ,‬כדי לעשותו לבן יותר וטוב‬
‫והנצלנית ביותר שהאנושות ידעה עד‬         ‫הממל‪-‬מפרכה ‪ -‬האבן האנכית שמעל‬
‫אז‪ .‬שטחי המטעים הגדולים והעבודה‬                                                                                  ‫יותר‪.‬‬
                                                                        ‫ל״יס״‪.‬‬  ‫בתהליך זה היתה נקודת תורפה‪ :‬רי ­‬
                                                                                ‫כוך אצבעות הקנה‪ .‬עבודה זו היתה‬

                                                                                                 ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25