Page 154 - חיי יוסף
P. 154

‫נספח א‬

     ‫שאר כתבי יוספוס‬

     ‫בשבתו ברומא בעשרות השנים האחרונות של המאה הראשונה לסה"נ כתב יוספוס שני ספרי היסטוריה‪,‬‬
     ‫קדמוניות היהודים ומלחמת היהודים‪ ,‬המהווים עד היום את תשתית הידע על תקופת הבית השני‪ ,‬וכן‬
     ‫שני ספרי אפולוגיה – האחד‪ ,‬נגד אפיון‪ ,‬במישור הלאומי‪ ,‬והאחר‪ ,‬חיי יוסף‪ ,‬במישור הפרטי‪ 1.‬כפי שהערתי‬
     ‫במבוא לחיי יוסף (לעיל‪ ,‬עמ' ‪ ,)11–10‬נראה שחיבור אוטוביוגרפי זה הוא המוזנח ביותר מחיבורי יוספוס‪,‬‬

          ‫והוא עצמו השקיע בו פחות משהשקיע באחרים‪ .‬בנספח זה נסקור את שלושת חיבוריו האחרים‪.‬‬

                                         ‫מלחמת היהודים‬

                                                                                             ‫זמן החיבור‬

     ‫ספרו הראשון של יוספוס – "על המלחמה היהודאית"‪ – 2‬התחבר כפי הנראה במחצית השנייה של שנות‬
     ‫השבעים‪ ,‬כלומר בתוך כעשר שנים מאז בא יוספוס לרומא‪ .‬קביעה זו נסמכת בעיקר על שתי עובדות‪:‬‬
     ‫מצד אחד נאמר בספר שכלי זהב מבית המקדש הופקדו ב"מקדש השלום" ברומא (מלחמת היהודים‬
     ‫ז‪ 158 ,‬ואילך) וידוע לנו שהמקדש הושלם רק בשנת ‪ 75‬לסה"נ; ומצד אחר מספר יוספוס (חיי יוסף‬
     ‫‪ ;360‑359‬נגד אפיון א‪ )51 ,‬שהוא מסר עותק של הספר לאספסיאנוס קיסר – והלה מת בשנת ‪.79‬‬
     ‫נראה אפוא שהספר נכתב‪ ,‬לפחות בעיקרו‪ ,‬בין שנת ‪ 75‬לשנת ‪ 79‬לסה"נ‪ ,‬אם כי אפשר שעבודת העריכה‬

                                            ‫נמשכה גם אחר כך‪ ,‬או שחומרים נוספו לספר במועד מאוחר יותר‪3.‬‬

                                                                                           ‫אופי החיבור‬

     ‫החיבור (הנחלק לשבעה "ספרים") כתוב ביוונית משובחת‪ ,‬ברמה לשונית וספרותית גבוהה בהרבה‬
     ‫מעבודותיו המאוחרות יותר‪ .‬עובדה זו מתבררת היטב לאור מה שמספר יוספוס בספרו נגד אפיון (א‪,‬‬
     ‫‪ ,)50‬שבזמן שחיבר את מלחמת היהודים הוא נעזר באסיסטנטים "למען הלשון היוונית"‪ .‬כלומר‪ ,‬בשנים‬
     ‫הראשונות לאחר בואו לרומא היוונית שלו הייתה כה רחוקה מן הרמה הדרושה לשם כתיבה שהוא‬
     ‫סמך על אחרים‪ ,‬ואלה היו מצוינים; ואילו בזמן שחיבר את ספריו המאוחרים יותר כבר הייתה היוונית‬
     ‫שלו סבירה והוא כתבם בעצמו‪ ,‬אם כי ברמה נמוכה יותר‪ .‬בהקדמה למלחמת היהודים הוא אפילו‬
     ‫מספר שתחילה חיבר את הספר בארמית‪ ,‬ואחר כך תרגם אותו (כלומר דאג לתרגומו) ליוונית‪ .‬מעולם‬

     ‫– כביטויים של זיכרון מתעתע (או שמא הועתקו‬                        ‫מלבד ארבעת ספריו הידועים של יוספוס הוא מזכיר‬       ‫	‪1‬‬
     ‫ממקורות אחרים)‪ .‬ראו גם הערה ‪ 460‬לתרגום חיי יוסף‪.‬‬                 ‫פה ושם גם חיבורים אחרים – אם בהבטחה לכתבם‪,‬‬
     ‫כך מדויק יותר מהתרגום שנשתגר‪" ,‬מלחמת היהודים"‪,‬‬               ‫‪	2‬‬  ‫אם בהפנייה ל"מה שכתבנו במקום אחר" (וכדומה)‬
                                                                  ‫‪	3‬‬  ‫ואין הדבר בנמצא בכתביו ששרדו‪ .‬לרשימה של למעלה‬
                               ‫וראו הערה ‪ 52‬לתרגום חיי יוסף‪.‬‬          ‫מעשרים הפניות כאלה ראו‪ :‬דרינר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.49–19‬‬
     ‫היום מקובל להניח‪ ,‬שהספר כפי שהוא משקף גם כתיבה‬                   ‫היום מקובל להניח שיוספוס לא כתב חיבורים נוספים‪,‬‬
     ‫ועריכה מימי טיטוס‪ ,‬או שמא אף מימי דומיטיאנוס‪ .‬ראו‪:‬‬               ‫ועל כל פנים – הוא לא השלימם‪ ,‬ויש להסביר את‬
     ‫שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ;407–402‬ג'ונס‪ ,‬כרונולוגיה‪ ,‬עמ'‬                ‫הרמיזות הראשונות כביטויים של תקווה ואת האחרונות‬

                                                        ‫‪.114‑113‬‬

‫‪145‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159