Page 157 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫קדמוניות היהודים‬

‫זמן החיבור ואופיו‬

‫חיבור זה‪ ,‬המחולק לעשרים ספרים (כדוגמת קדמוניות הרומאים מאת דיוניסוס איש הליקרנסוס‪ ,‬שכתב‬
‫כמאה שנים לפני יוספוס)‪ ,‬נכתב ביוונית והושלם‪ ,‬לדברי מחברו (כ‪ ,)267 ,‬בהיותו בן חמישים ושש‪ ,‬כלומר‬
‫בשנת ‪ 93/94‬לסה"נ‪ .‬רמתו הלשונית והספרותית של הספר נמוכה מזו של מלחמת היהודים משתי‬
‫סיבות עיקריות‪( :‬א) כאמור‪ ,‬נראה שיוספוס כבר סמך על עצמו ולא נעזר באסיסטנטים; (ב) הספר דומה‬
‫באופיו לאוסף מקורות‪ ,‬קומּפנדיום; יוספוס ליקט חומר רב וסידר אותו כרונולוגית כמיטב יכולתו‪ 6,‬אך‬
‫לא השקיע הרבה בעריכת החומר לכדי חיבור מגובש‪ .‬איננו יודעים אם התכוון לחזור ולעשות כן‪ .‬מכל‬

‫מקום‪ ,‬בספר כפי שהשאירֹו ניכר היטב שהשתמש במקורות שונים‪.‬‬

‫נושא החיבור ומקורותיו‬

‫הספר מגולל את תולדות היהודים מאז בריאת העולם ועד ראשית המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ‪7.‬‬
‫המחצית הראשונה של החיבור‪ ,‬עד ספר יא‪ ,‬מבוססת בעיקר על התנ"ך‪ .‬מכיוון שגם התנ"ך בידינו הרי‬
‫חלק זה של הספר איננו מוסיף לנו ידע היסטורי רב על התקופה שהוא עוסק בה‪ ,‬אולם הוא מעניין‬
‫מאוד כעדות על מושגים של יהודי בן המאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬ובייחוד על הבנתו את התנ"ך; פה ושם‬
‫יש בדברי יוספוס גם עדות על נוסח התנ"ך ועל תולדות פרשנותו‪ 8.‬המחצית השנייה מבוססת על‬
‫מקורות אחרים‪ ,‬שרק מקצתם שרדו גם באופן עצמאי (בעיקר איגרת אריסטיאס ומקבים א‪ ,‬העומדים‬
‫ביסודם של חלקים נרחבים של ספרים יב–יג)‪ .‬אמנם פעמים רבות אפשר לעמוד על זהותם ומכאן גם‬
‫על מגמותיהם של מקורות אחרים ששימשו את יוספוס‪ ,‬היות שאלה במקרים מסוימים מוכרים לנו‬
‫גם ממקורות נוספים או שידועים שרידים אחרים שלהם; כך לדוגמה החיבור ההיסטורי של סטראבון‬
‫(היסטוריון וגאוגרף בן זמנו של אוגוסטוס קיסר)‪ ,‬שקטעים ממנו מובאים בספרים יג–טו‪ .‬אך במיוחד‬
‫נזכיר כאן את ההיסטוריה האוניברסלית של ניקולאוס איש דמשק‪ ,‬דיפלומט והיסטוריון בחצרו של‬
‫הורדוס‪ .‬עובדה היא שיוספוס מייחד רק שלושה ספרים (יח–כ) – ולמעשה רק כשניים‪ – 9‬לשישים השנים‬
‫שבין כינון השלטון הרומי הישיר ביהודה בשנת ‪ 6‬לסה"נ לבין פרוץ המרד הגדול בשנת ‪ ,66‬אך ארבעה‬
‫ספרים (יד־יז) לשישים השנים שבין כיבוש יהודה (‪ 63‬לפסה"נ) והסדרי אוגוסטוס קיסר ביהודה לאחר‬
‫מות הורדוס (‪ 3‬לפסה"נ)‪ 10.‬כיצד קרה שיוספוס מפרט הרבה יותר על התקופה הרחוקה יותר מזמנו שלו?‬
‫ברור שעמד לרשותו מקור מפורט‪ ,‬והוא אכן מציין פעמים מספר שהוא השתמש בחיבורו ההיסטורי של‬
‫ניקולאוס (קדמוניות היהודים יד‪ ;68 ,9 ,‬טז‪ .)186–183 ,‬נראה אפוא שיוספוס הסתמך על חיבורו של‬

‫ניקולאוס כמקור עיקרי לספרים יד–יז‪11.‬‬
‫ואולם היו ליוספוס גם מקורות רבים נוספים‪ .‬לפעמים הוא מציין אותם בשמם; לדוגמה‪ ,‬הוא מזכיר‬

‫לא בעניינים יהודיים אלא במהלכים הרומיים שקדמו‬ ‫לשימוש התדיר שלו בצירוף "באותו הזמן" כדי לחבר‬ ‫‪ 6‬‬
‫יחד חומרים שונים‪ ,‬ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬בעת ההיא‪.‬‬ ‫‪ 7‬‬
‫להריגתו של גאיוס קליגולה‪ .‬ברור שהיה ליוספוס מקור‬
‫מיד אחרי ההודעה על פרוץ המרד בשנת שתים עשרה‬ ‫‪ 8‬‬
‫מיוחד להרצאה זו‪ ,‬מקור שלא היה לו כל עניין ביהודים‪.‬‬ ‫לֵנרון קיסר (‪ 66‬לסה"נ)‪ ,‬יוספוס מפנה את קוראיו‬ ‫‪ 9‬‬
‫למלחמת היהודים ואז ממשיך‪" :‬כאן יסתיימו אפוא‬
‫‪ 10‬מספר הסעיפים של ספרים יד–יז (עד יז‪ – 321 ,‬סוף‬
‫ענייני הקדמוניות‪( "...‬קדמוניות היהודים כ‪.)259 ,‬‬
‫הטיפול של אוגוסטוס במינוי יורשי הורדוס) – ‪ .1150‬של‬ ‫נושאים כאלה נדונים תדיר בהערות של שליט לתרגומו‬
‫את המחצית הראשונה של קדמוניות היהודים‪ .‬וראו‬
‫ספרים יח–כ (אחרי הניכוי המוסבר בהערה הקודמת)‬
‫עוד‪ :‬פלדמן‪ ,‬פירושו של יוספוס‪.‬‬
‫– ‪.682‬‬ ‫היות שרובו של ספר יט – ‪ 273‬מתוך ‪ 366‬סעיפיו – עוסק‬

‫‪ 1 1‬ונראה גם‪ ,‬שהשתמש בו הרבה גם לצורך ספר יג‪ .‬ראו‪,‬‬

‫באופן כללי‪ :‬שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.464–445‬‬

‫‪148‬‬