Page 160 - חיי יוסף

‫נספח א‬

‫אחר שסיפר על סנבלט ואלכסנדר‪ ,‬ובהיעדר המידע העולה מן הפפירוסים הנ"ל הוא הסיק את‬
‫המסקנה הסבירה‪ ,‬אך השגויה‪ ,‬ששני המקורות התכוונו לאותו אדם‪19.‬‬

‫• אם בעיית ההומונימים עלולה "לקפל" (‪ )telescope‬את ההיסטוריה כך שסיפורים המתייחסים‬
‫לתקופות שונות מוסבים על תקופה אחת‪ ,‬הבעיה השכיחה האחרת‪ ,‬בעיית הכפילים (‪,)doublets‬‬
‫מביאה לתוצאה ההפוכה‪ .‬לפעמים מצא יוספוס קטעים המספרים סיפורים דומים והיה עליו‬
‫להחליט אם הם עוסקים באותה פרשה (מנקודות מבט שונות) או בשתי פרשיות דומות‪ .‬גם‬
‫במקרים כאלה‪ ,‬ככלל עלינו להניח שהכריע כהוגן‪ ,‬אך לפעמים יש מקום לספק‪ .‬לדוגמה‪20,‬‬
‫בקדמוניות יח‪ 95–90 ,‬מתאר יוספוס ביקור של ויטליוס נציב סוריה בירושלים בחג הפסח‬
‫של שנת ‪ 37‬לסה"נ‪ ,‬ובמהלכו עשה הנציב מחווה מסוימת ליהודים בעניין בגדי הכוהן הגדול‪.‬‬
‫לאחר מכן עוברת ההרצאה לענייני הורדוס אנטיפס‪ ,‬מלחמתו בנבטים והתערבותו של ויטליוס‬
‫במלחמה זו‪ .‬במהלך סיפור זה מתאר יוספוס ביקור של ויטליוס בירושלים בימי "חג מסורתי"‬
‫של היהודים (סעיפים ‪ .)123–122‬הקורא את הרצאתו של יוספוס מתרשם שמדובר בשני‬
‫ביקורים שונים‪ .‬ואולם אם ננסה לתארך את שני הביקורים נראה שקשה לקיים את ההנחה‬
‫הזאת; יוספוס מספר שבעת הביקור "השני" הגיעה לירושלים הידיעה על מות טיבריוס קיסר‬
‫(סעיף ‪ )124‬באמצע חודש מרס‪ ,‬וסביר שידיעה על כך תגיע לוויטליוס – הנציב הרומי הבכיר‬
‫בכל המזרח – עד פסח של השנה ההיא; וכמעט אי־אפשר להעלות על הדעת שהידיעה לא‬
‫הגיעה אליו עד החג הבא‪ ,‬שבועות‪ .‬עם זאת נראה‪ ,‬שגם הביקור "הראשון"‪ ,‬שנאמר עליו‬
‫מפורשות שהיה בפסח‪ ,‬היה בשנת ‪ 37‬לסה"נ‪ ,‬כאמור‪ ,‬משום שביקור זה אירע לאחר שהשעה‬
‫ויטליוס את פונטיוס פילאטוס (נציב יהודה) מתפקידו ושלחֹו לרומא להצטדק לפני טיבריוס‪,‬‬
‫ויוספוס מספר שפילאטוס מיהר לרומא – כדי שיגיע לקיסר לפני שיגיעו אליו מאשימיו – אך‬
‫בכל זאת מת טיבריוס לפני שהגיע פילאטוס (קדמוניות היהודים יח‪ .)89 ,‬כל זה אינו אפשרי אם‬
‫הושעה פילאטוס כבר לפני פסח של שנת ‪ .36‬נראה אפוא שהיו ליוספוס שני מקורות – האחד‬
‫התעניין בענייני כהונה והאחר התעניין בהורדוס אנטיפס – שתיארו את הביקור האחד של‬
‫ויטליוס בירושלים בפסח של שנת ‪ ,37‬ויוספוס סידר אותם בזה אחר זה בלי להבהיר (ואולי‬
‫גם בלי לדעת) שהם מתארים את אותו הביקור‪ .‬הכרת המצב הא ִמתי מאפשרת לנו לא רק‬
‫להבין את הכרונולוגיה‪ ,‬שהיא התשתית העובדתית להבנת כל המהלכים‪ ,‬אלא גם לעמוד על‬

‫טיב המקורות שעמדו לרשות יוספוס‪.‬‬

‫יוספוס איש הגולה‬
‫על אף השימוש במקורות שונים אפשר להכיר קווים אופייניים לחשיבתו של יוספוס בספר זה‪ ,‬ובייחוד‬
‫בשני סוגים של מקומות‪( :‬א) בהערות כלליות‪ ,‬לפעמים אף פדנטיות‪ ,‬שהוא מצרף פה ושם לגוף הסיפור‪,‬‬
‫כגון הדברים שראינו בקדמוניות יד‪( ;78–77 ,‬ב) בחלקים מהרצאתו הנוגעים למאורעות זמנו שלו‪ ,‬כך‬
‫שהיה רגיש במיוחד להשלכותיהם ולדקויות של ההרצאה‪ .‬והנה‪ ,‬אם במלחמת היהודים הבחּנו בקו מוביל‬
‫בדבר יהודים רשעים ו ֵאל שנטשם‪ ,‬ול ִצדו קו ִמשני‪ ,‬לפיו יש בכל זאת עתיד ליהודים בעולם הרומי אם‬

‫בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ 1 9‬קיימת גם גישה אחרת‪ ,‬לפיה החומר החדש המאשר‬

‫‪ 2 0‬לסוגיה הבאה‪ ,‬שמשכה עניין מחקרי רב בשל מעורבותן‬ ‫את קיומו של סנבלט בימי אלכסנדר מוקדון מאשש‬
‫את האמינות של יוספוס ולכן עלינו לקבל גם את שאר‬
‫של דמויות הידועות לנו גם מן הברית החדשה (פילאטוס‪,‬‬ ‫דבריו‪ ,‬הממקמים גם את נישואי בת סנבלט בימי סנבלט‬
‫זה‪ .‬להפניות לספרות המחקר בעניין זה‪ ,‬ולהסבר‪ ,‬מדוע‬
‫הורדוס אנטיפס ונשותיו‪ ,‬ויוחנן המטביל) ראו‪ :‬ד' שוורץ‪,‬‬ ‫נראית לי עדיפה הדרך המוצעת כאן‪ ,‬ראו מאמרי הנזכר‬

‫תרביץ‪ ,‬נא (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.398–383‬‬

‫‪151‬‬