Page 164 - חיי יוסף

‫נספח א‬

‫איש הגולה‪ ,‬שאין מקום קדוש‪ ,‬אלא בכל מקום יש אפשרות שיהיו בני אדם הבוחרים לחיות לפי מצוות‬
‫התורה‪ ,‬כשם שיש גם מי שבוחרים שלא לעשות כן‪27.‬‬

‫לסיכום‪ :‬על אף החספוסים‪ ,‬המתחים ואף הסתירות שבתוך קדמוניות היהודים‪ ,‬הנובעים מאופיו‬
‫הליקוטי שגרם לתפרים רבים שנותרו לא מגוהצים כראוי ואף לקשיים – של יוספוס כמו שלנו –‬
‫בקביעת הזיקות ההיסטוריות של דברים רבים שהובאו בחיבור‪ ,‬בכל זאת מראה החיבור הזה היטב‪,‬‬
‫שבמהלך עשרים שנות ישיבה ברומא גיבש יוספוס תפיסה של חיים יהודיים בגולה המבוססים על קבלת‬
‫עול התורה היהודית ועולּה של רומא כאחד‪ .‬מה שהיה מוטיב ִמשני במלחמת היהודים נעשה לגישה‬
‫העיקרית‪ ,‬גם במחיר טשטוש הסיפור פה ושם כשתפיסה זו יושמה בתיאור מורדים שפעלו לפי עיקרון‬
‫שונה מאוד‪ .‬כך משמש החיבור המקיף הזה‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬מסמך המעיד על עתיד היהודים לא‬

‫פחות משהוא מעיד על עברם‪28.‬‬

‫נגד אפיון‬

‫שם החיבור‬

‫חיבור זה‪ ,‬המחולק לשני ספרים‪ ,‬זכה בעדויות עתיקות שונות לכינויים שונים‪ :‬על קדמות היהודים‪,‬‬
‫נגד היוונים‪ ,‬ונגד אּפיון‪ 29.‬שני הכינויים הראשונים קולעים יותר למהות הספר הראשון בין שני ספרי‬
‫החיבור‪ ,‬המתקיף את היוונים קודם לכול משום שהם טוענים כי היהודים חדשים מקרוב באו ולא עם‬
‫ותיק מאוד‪ ,‬ואילו השם השלישי קולע במיוחד לספר השני‪ ,‬שמחציתו הראשונה היא פולמוס ארוך עם‬
‫אּפיון‪ ,‬מלומד אלכסנדרוני בן המחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ שנמנה – כפי שעולה גם‬
‫מקדמוניות היהודים יח‪ – 259‑257 ,‬עם ראשי שונאי ישראל בימיו‪ .‬אפשר שהפופולריות של הכותרת‬
‫"נגד אפיון" אינה אלא פועל יוצא מכך שהשתיים האחרות אינן ספציפיות מאוד‪ ,‬ושהראשונה גם דומה‬

‫מדי ל ֵשם חיבורו הגדול של יוספוס‪" ,‬קדמוניות היהודים"‪.‬‬

‫זמן החיבור‬

‫מאחר שהספר מזכיר לא רק את מלחמת היהודים (נגד אפיון א‪ 47 ,‬ואילך) אלא גם את קדמוניות‬
‫היהודים (שם‪ ,)54 ,1 ,‬ברור שנתחבר לא לפני ‪ ,93/94‬שנת פרסומו של החיבור האחרון (ראו לעיל)‪.‬‬
‫לפיכך מפתיע שהספר – המתפלמס עם שורה ארוכה של מחברים נכרים – אינו מזכיר אפילו אחד‬
‫משונאי ישראל הידועים מן המחצית השנייה של המאה הראשונה לסה"נ‪ .‬הרי היו לא מעט שהשמיצו‬
‫את היהודים ואת היהדות בעשרות השנים שקדמו לזמן חיבור הספר‪ ,‬ומשונה שיוספוס לא הגיב על‬

‫דברים של בני זמנו‪ 30.‬נחזור לכך להלן‪.‬‬

‫בו פרקים על ‪ 91‬מחברים עד זמנו של יוספוס (בערך)‪,‬‬ ‫‪ 27‬לחשיבות של הבחירה‪ ,‬ולא של המקום‪ ,‬בקביעת דתם‬
‫אך אין יוספוס מתייחס לאיש אחרי מס' ‪ .75‬אמנם רבים‬
‫מן האחרים היו רומאים ולא יוונים‪ ,‬ואפשר שיוספוס‬ ‫של בני אדם‪ ,‬ראו גם חיי יוסף‪.113 ,‬‬
‫נמנע מפולמוס עמם כחלק מנטייתו הכללית להזדהות‬
‫עם הרומאים נגד היוונים (ואכן – נגד האחרונים מופנה‬ ‫‪ 28‬וכפי שסיכם אברהם שליט בסוף המבוא לתרגומו של‬
‫ספרו)‪ .‬על מגמה זו ראו תרומתו של מרטין גודמן‬
‫(‪ )M. Goodman‬בתוך‪ :‬פרנטה־סיברס‪ ,‬יוספוס ותולדות‬ ‫קדמוניות היהודים (כרך א‪ ,‬תל־אביב תש"ד‪ ,‬עמ' ‪lxxxi‬‬
‫התקופה‪ ,‬עמ' ‪ ;338–329‬הנ"ל‪ ,‬בתוך‪ :‬היהודים בעולם‬
‫ההלניסטי והרומי‪ :‬מחקרים לזכרו של מנחם שטרן‬ ‫‪'" :)–lxxxii‬קדמוניות היהודים' הן החבור הראשון אחרי‬
‫(בעריכת א' אופנהיימר‪ ,‬י' גפני וד' שוורץ)‪ ,‬ירושלים‬
‫החורבן‪ ,‬שרואה את עתיד העם היהודי במערב כתכנית‬

‫מדינית חיובית"‪ .‬לסוגיה זו אצל יוספוס ושליט ובדיון‬

‫הציבורי הישראלי ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬שליט‪.‬‬

‫‪ 2 9‬ראו בפירושו של כשר‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬
‫‪ 3 0‬ראו‪ :‬שטרן‪ ,‬מחברים‪ ,‬א‪ .‬כרך זה בנוי בסדר כרונולוגי‪ ,‬יש‬

‫‪155‬‬