Page 169 - חיי יוסף
P. 169

‫חיי יוסף‬

‫ג‪ .‬אחרי שזיהינו את "הורקנוס" של סע' ‪ 4‬עם הורקנוס השני‪ ,‬משונה שאחר כך נזכרת אמו‪ ,‬אלכסנדרה‬
                                                                                                      ‫(שלומציון)‪.‬‬

     ‫ד‪ .‬גילו‪ ,43 ,‬של מתתיהו הגיבן בעת לידת בנו הוא מעל לצפוי (אם כי ודאי לא בלתי־אפשרי)‪.‬‬

‫אשר לידיעה בסע' ‪ 4‬על נישואים עם בתו של יונתן כוהן גדול‪ ,‬יש להעיר שלוש הערות‪ )1( :‬לא ברור‬
‫אם היא הייתה‪ ,‬לדברי יוספוס‪ ,‬אשתו של שמעון או שמא של בנו‪ ,‬מתתיהו "בן הפאיוס"; (‪ )2‬דברי‬
‫ההסבר בסע' ‪ ,4‬שיונתן כוהן גדול היה "הראשון בין בני חשמונאי ששירת ככוהן גדול‪ ,‬אחיו של שמעון‬
‫כוהן גדול"‪ ,‬נראים כמו מאמר מוסגר ודברי זיהוי כאלה עשויים להיות שגויים;‪ )3( 4‬אנו יודעים‪ ,‬בין‬
‫השאר ממטבעותיו ומאחת ממגילות קומראן‪ ,‬ששמו העברי המלא של אלכסנדר ינאי היה "יונתן"‪,‬‬
‫אולם אין שום רמז שיוספוס ידע זאת; לעולם הוא מכנה את השליט החשמונאי הזה "אלכסנדר" או‬
‫(פעם אחת) "ינאי"‪ 5.‬כן נציין בהקשר זה‪ ,‬שיוספוס קובע בנוגע למצדה שמי שבנאה היה "הכוהן הגדול‬
‫יונתן" (מלחמת היהודים ז‪ )285 ,‬והיום נראה‪ ,‬לפי הממצא הארכאולוגי והנומיסמטי‪ ,‬שמי שבנאה היה‬
‫אלכסנדר ינאי‪ 6.‬נראה אפוא שיוספוס שמע על "יונתן כוהן גדול" וטעה בזיהויו; ואם טעה פעם בעניין‬

                                                                                  ‫זה‪ ,‬אפשר שגם טעה פעמיים‪.‬‬
‫לאור נתונים אלה יש להניח שהידיעה בסע' ‪ 4‬על בתו של יונתן כוהן גדול מכוונת לבת של אלכסנדר‬
‫ינאי‪ .‬בן ‪ 49‬היה ינאי במותו בשנת ‪ 76‬לפסה"נ (קדמוניות היהודים יג‪ ,)404 ,‬כך שנולד בשנת ‪ 124‬לפסה"נ‬
‫ונקל להניח‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬שבת שנולדה לו – סמוך לשנת ‪ 100‬לפסה"נ – הייתה עשויה להינשא לשמעון‬

                                                         ‫"המגמגם"‪ ,‬שנולד‪ ,‬לפי שחזורנו‪ ,‬כעשר שנים לפניה‪.‬‬
‫הנחה זו‪ ,‬שכוונת יוספוס בסע' ‪ 3‬לספר על אשתו של שמעון "המגמגם"‪ ,‬ולא על זאת של בנו מתתיהו‬
‫"בן הפאיוס"‪ ,‬מסתברת גם משיקול אחר‪ .‬בסע' ‪ 2‬טוען יוספוס שהוא מתייחס על מלכים "מצד האם"‬
‫(‪ .)ἀπὸ τῆς μητρός‬בדרך כלל מתרגמים כאילו הכוונה לאמו שלו עצמו (תקרי‪;“on my mother’s side” :‬‬
‫יוסה‪ )“Per parte di mia madre” :‬ורואים בכך אי־דיוק‪ ,‬שכן מדובר באמו של אחד מאבות אביו‪ .‬אולם‬
‫קשה לחשוב שיוספוס טעה טעות כה גסה‪ ,‬אלא יש להניח שכוונתו לומר שאותו אדם שבחר להתחיל‬
‫בו‪ ,‬מתתיהו "בן הפאיוס"‪ ,‬היה כוהן מצד אביו (שהרי הכהונה עוברת מאב לבן) ומזרע מלכים מצד אמו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בתו של יונתן כוהן גדול נישאה לשמעון "המגמגם" והייתה אמו של מתתיהו "בן הפאיוס"‪ .‬וכך‬
‫גם הגיוני‪ ,‬שהרי כל כוונתו של יוספוס היא להוכיח שאחד מאבותיו התחתן עם בת של החשמונאים;‬

         ‫אילו נישאה למתתיהו "בן הפאיוס" לא היה ליוספוס שום צורך להזכיר את שמעון המגמגם‪7.‬‬

‫בתוך‪ :‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬יג [תשס"ד]‪ ,‬עמ' ‪.)50–43‬‬         ‫כמו שהצעתי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בנוגע לזיהויו של "דריווש‬               ‫	‪4‬‬
‫לריבוי המטבעות של ינאי שנמצאו במצדה ראו‪Y. :‬‬                ‫המלך" דווקא כאחרון בשם זה (כלומר דריווש השלישי)‬
‫‪ .Meshorer, in: Masada, I, Jerusalem 1989, p. 71‬השתא‬       ‫בקדמוניות היהודים יא‪ ;302 ,‬ראו ד' שוורץ‪ ,‬בתוך‪:‬‬             ‫	‪5‬‬
‫דאתינן להכא‪ ,‬אוסיף שאפשר שגם הקטע המבודד‬                   ‫ספר השומרונים (בעריכת א' שטרן וח' אשל)‪ ,‬ירושלים‬            ‫‪	6‬‬
‫בקדמוניות היהודים יג‪ ,173–171 ,‬המדבר על שלוש‬
‫ה ִכתות בימי יונתן החשמונאי‪ ,‬אפשר ששובץ במקום‬          ‫‪	7‬‬                                            ‫תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬
‫שגוי‪ ,‬ושבעצם הוא מכוון לימי ינאי‪ .‬עובדה היא שאין‬           ‫לעדויות השונות על "יונתן" ועל הרגלו של יוספוס ראו‪:‬‬
‫בידינו ידיעות נוספות על ה ִכתות בימי יונתן בן מתתיהו‪,‬‬
                                                                ‫א' וח' אשל וע' ירדני‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ס (תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.314‬‬
             ‫ואילו על הכתות בימי ינאי יש ידיעות רבות‪.‬‬      ‫לסוגיה זו ראו‪ :‬ט' אילן‪ ,‬ציון‪ ,‬נא (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.358–357‬‬
‫אמנם נכון‪ ,‬יש שני שיקולים סגנוניים המעודדים אותנו‬          ‫כפי שהיא מציינת‪ ,‬היו שהניחו שכוונת יוספוס ליונתן‬
‫לחשוב שיש להבין את סע' ‪ 4‬כך שמתתיהו "בן הפאיוס"‬            ‫החשמונאי‪ ,‬באמצע המאה השנייה לפסה"נ‪ .‬לממצאים‬
‫הוא שנשא את בתו של יונתן‪ )1( :‬אחרי שנזכרו במשפט‬            ‫ולהנחה שהכוונה באמת לינאי ראו‪ :‬א' נצר‪ ,‬בתוך‪ :‬יוון‬
‫הראשון שני אנשים‪ ,‬תחילה שמעון ואחר כך מתתיהו‪,‬‬              ‫ורומא בארץ־ישראל (בעריכת א' כשר‪ ,‬ג' פוקס וא'‬
‫פתיחת המשפט השני בכינוי הרומז ‪"( οὗτος‬הוא")‬                ‫רפפורט)‪ ,‬ירושלים ‪ ,1989‬עמ' ‪( .219–216‬אמנם אחר כך‬
‫אמורה לכוון לקרוב יותר‪ ,‬כלומר לשני – מתתיהו‪.‬‬               ‫העלה נצר ספקות‪ ,‬אך על כל פנים אין הם מקדימים את‬
‫אילו רצה יוספוס להתייחס כאן לשמעון‪ ,‬היינו מצפים‬            ‫ראשית הבנייה אלא מאחרים אותה‪ .‬ראו‪E. Netzer, in: :‬‬
                                                           ‫‪ ;Masada, III, Jerusalem 1991, pp. 646–649‬וכן‪ :‬ז' משל‪,‬‬

                                                                                                                          ‫‪160‬‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174