Page 162 - חיי יוסף

‫נספח א‬

‫קדמוניות היהודים כ‪172–167 ,‬‬ ‫מלחמת היהודים ב‪263–258 ,‬‬

‫השרלטנים והאנשים המוליכים שולל שידלו את‬ ‫מלבדם‪ 23‬הופיע גם גוש אחר של אנשים‪ ,‬שידיהם‬
‫ההמון לעקוב אחריהם אל המדבר‪ ,‬ואמרו שיראו‬ ‫היו אמנם טהורות יותר‪ ,‬אך כוונותיהם עוד יותר‬
‫בבירור נפלאות ואותות שייעשו בהשגחת האלוהים‪.‬‬ ‫חסרות־יראה‪ ,‬כך שלא פחות מן הטובחים הללו אף‬
‫ורבים ששוכנעו שילמו את מחיר סכלותם‪ ,‬כי הובלו‬ ‫הם חיללו את אושר העיר‪ .‬אנשים רמאים ומוליכי־‬
‫שולל‪ ,‬הם פעלו מהפכנות ומרדנות תחת המסווה‬
‫לפני פליקס והוא הענישם‪.‬‬ ‫של השראה אלוהית‪ ,‬בהסיתם את העם לעשות‬
‫מעשי טירוף ובהובילם אותו אל המדבר כדי ששם‬
‫יראה להם האל אותות חירות‪ .‬פליקס‪ ,‬בחשבו‬
‫שזאת ראשיתה של מרדנות‪ ,‬שלח נגדם פרשים‬

‫ורגלים רבים והרג עם רב‪.‬‬

‫ובאותו זמן הגיע לירושלים איש ממצרים‪ ,‬באמרו‬ ‫אך נביא השקר המצרי ֵהרע לעשות מכה גדולה‬
‫שהוא נביא וביעצו לעם להצטרף אליו אל ההר‬ ‫עוד יותר‪ .‬שהרי בבואו אל הארץ אדם זה – שרלטן‬
‫הקרוי "(הר) הזיתים"‪ ,‬הנמצא מול העיר במרחק‬ ‫אשר הצליח לזכות באמון כאילו היה נביא – אסף‬
‫של חמש סטאדיות‪ .‬שהרי משם רצה – כך אמר‬ ‫כשלושים אלף פתיים‪ ,‬בהנהיגו אותם מן המדבר‬
‫– להראות להם כיצד תיפולנה לפי פקודתו חומות‬ ‫אל ההר הקרוי "(הר) הזיתים" על מנת להיכנס‬
‫ירושלים‪ ,‬אשר דרכן הבטיח לאפשר להם מעבר‬ ‫לירושלים בכוח‪ ,‬להשתלט על חיל־המצב הרומי‬
‫אל תוך העיר‪ .‬כאשר נודעו הדברים לפליקס‪ ,‬הוא‬ ‫ולמשול בעם כשליט־יחיד באמצעות האנשים‬
‫ציווה על חייליו ליטול את נשקם ולצאת בתנופה‬
‫מירושלים יחד עם פרשים וחיל רגלים רבים; הוא‬ ‫החמושים אשר יזרמו פנימה יחד עמו‪.‬‬
‫התקיף את אנשי המצרי‪ ,‬הרג כארבע מאות מהם‬
‫ושבה חיים כמאתיים‪ .‬אך המצרי עצמו ברח מן‬

‫הקרב ונעלם‪...‬‬

‫כאן עוסקות שתי ההרצאות בדמויות שהן דתיות על פי הגדרה – נביאים המבשרים אותות מאת‬
‫האלוהים‪ .‬ואולם כנגד ההרצאה של מלחמת היהודים‪ ,‬המראה בבירור את פעילותם של נביאים אלה‬
‫בתחום המדיני‪ ,‬כשהם חמושים‪ ,‬ההרצאה של קדמוניות היהודים משמיטה ומעמעמת כדי להשאירם‬
‫בתחום הדתי בלבד – גם במחיר אי־הבנה של הקורא על שום מה יצא נגדם הנציב הרומי‪ .‬נראה שעשרים‬
‫שנה לאחר חורבן הבית ולאחר עשרים שנות חיים ברומא‪ ,‬יוספוס ִמ ְת ַרֵגל למושגי החיים היהודיים‬

‫בגולה‪ ,‬שיש בה קיום לדת היהודית‪ ,‬אך אין לה משמעות מדינית‪24.‬‬
‫ואם זהו הצד השלילי של המטבע (על מה נאלץ יוספוס לוותר)‪ ,‬גם הצד החיובי ברור‪ :‬כפי שהראינו‬
‫לעיל‪ ,‬הדת שנותרה ליהודים היא דת המושתתת על קיום המצוות‪ .‬את זה מדגיש יוספוס בקדמוניות‬
‫היהודים במקום מרכזי ביותר – בסיפור הכיבוש הראשון של ירושלים בידי הרומאים (‪ 63‬לפסה"נ)‪.‬‬
‫בהקשר זה מספר יוספוס בשני חיבוריו ההיסטוריים‪ ,‬שהיהודים נמנעו בשבת מלהפריע לעבודות המצור‬
‫של הרומאים‪ ,‬ואף בעת שפרצו הרומאים למקדש הכוהנים לא ברחו אלא המשיכו כרגיל בעבודת‬
‫הקרבנות – ונהרגו‪ .‬ואולם אם במלחמת היהודים מעידים הדברים על מסירות היהודים לפולחנם‪,‬‬

‫בקדמוניות היהודים הם מלמדים על מסירותם לתורתם‪:‬‬

‫הרודיאנים ויהודים‪ ,‬עמ' ‪ .72—78‬וראו גם הערה ‪446‬‬ ‫‪ 23‬כלומר‪ ,‬מלבד הסיקאריים – טרוריסטים מדיניים שתוארו‬
‫לתרגום חיי יוסף‪.‬‬
‫בסעיפים הקודמים‪.‬‬

‫‪ 24‬לסוגיה זו ראו‪ :‬שוורץ‪" ,‬מדבר ומקדש"‪ ,‬וכן שוורץ‪,‬‬

‫‪153‬‬