Page 105 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 105
תרגום | 103
דבר ,הוא כמו מצבו של מנשה בבקרו פסוקים מן התורה
על דרך הטלת דופי ובעוזבו את האותות והמופתים ואת המצוות
ומה שדומה לזאת ,כמו שאמרו הקדמונים :מנשה בן חזקיהו
היה אומר לא היה לו למשה לכתוב אלא 'ואחות לוטן
10תמנע'( 135או)' :וילך ראובן בימי קציר חט' וימצא דודאים'136
ובדומה לזאת?! והוא מבזה את עצמו בביזוי התורה ובעזיבת
הפסוקים המאירים האלוהיים .ואני אומר בתשובה
עליו ,כלומר על מנשה ,למען לא אהיה כמי שהשאיר את הקדמת
הספר הזה בלעדי התועלות המוכיחות שאין פגמים בתורת ה'.
( 15אני אומר) שבני שעיר החורי וייחוסי אנשיהם ונשותיהם,
והמלכים אשר מלכו בארץ אדום 137,ומהיטבאל
בת מטרד 138,ושאר מה שבסוף פרשת וישלח
יעקב מ'וישב עשו בהר שעיר' 139עד סופם ,שאף על פי
שנראה לנו עכשיו שאין לנו צורך לדעת אותם
20ולעמוד עליהם ,הרי האבות היו צריכים לזאת,
כי ה' ,ישתבח ויתרומם ,אסר עליהם להמית מישהו מבני
עשיו ולקחת את ארצו או את קניינו ,כאומרו' :אל תתגרו בם
כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל' וגומר140.
פ 2ו ע"ב
והיו בני שעיר ובני עשיו מעורבים אלו באלו במגוריהם,
ולולי התפרשו לאבות ייחוסי השבטים האלה,
אנשיהם ונשיהם ,שהיו צריכים להם 141,לא היו (יכולים) להבחין בין
5
בני עשיו האסורים עליהם לבין בני שעיר המותרים
להם( .אבל) כשנתגלו ייחוסיהם לאבות ,נזהרו בזאת
1 35בר' לו כב.
136בר' ל יד .וראה :סנהדרין צט ע"ב.
137בר' לו כא.
138שם שם ,לט.
1 39בר' לו ח.
1 40דב' ב ה.
1 41כדי להחליט אם מותרים הם או אסורים.
