Page 119 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 119

‫תרגום  |  ‪117‬‬

                      ‫	 החושך איננו יסוד הפוך מן האור‪ ,‬ואין הוא אלא‬
                                 ‫	 העדר האור כהעדר הקול והריח ושאר‬

                            ‫‪ 	15‬המוחשים‪ .‬וכן עושה החוכמה‪ ,‬היא הופכת‬
                              ‫	 את הסכל עד שתעשה אותו בעצמו חכם‪.‬‬
                ‫	 [‪]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -‬‬
               ‫	 <שער שני‪ :‬חישוב השנים לנבואה ולכתיבת המשנה והתלמוד>‬

                                                     ‫	 ‪ ... ... ... ...‬ממנו‪.‬‬
                                                   ‫	 <מספר הגלוי העברי>‬

                                                             ‫	 ק‪ 7‬א ע"ב‬
                         ‫	 כאשר עברו אלף שנה מאז ניתנה התורה למשה‬

                                             ‫	 אז בזמן שלטון מלכי פרס‪,‬‬
                   ‫	 היה הזמן של סוף הנבואה וזמנו של אחרון הנביאים‪.‬‬
 ‫	 היה זה בשנה הארבעים לאחר בניין הבית השני‪ ,‬שנבנה על ידי מיעוט‪.‬‬
‫‪ 	5‬כאשר ראו אבותינו כי העם מפוזר‪ ,‬הם פחדו שהתורה שבעל פה תישכח‪.‬‬

                                   ‫	 אז הם החליטו לכנס את כל ההלכות‪,‬‬
                      ‫	 אשר הם מסרו דור אחר דור‪ ,‬לקובץ חוקים מחייב‪,‬‬

                               ‫	 אותו ערכו לפי התוכן‪ ,‬וקראו לו 'משנה'‪.‬‬
                            ‫	 ונכללו שם בין היתר מצוות התלויות בארץ‪,‬‬

                                         ‫‪ 	10‬וגם הן היו חלק מספר החוקים‪.‬‬
                       ‫	 אבל אנחנו נטשנו אותן‪ ,‬והוספנו לסור מן הדרך‪.‬‬
                      ‫	 והיה הפיזור כפיזור העוללות או כפיזור נוקף זית‪.‬‬
   ‫	 והם פחדו שמא יישכחו‪ ,‬ולכן כינסו גם אותם‪ ,‬וקראו להם 'תלמוד'‪198.‬‬

‫‪ 1	 98‬כאן הוא קורא כאן למשנה בעריכתה הסופית תלמוד‪ .‬ראה‪ :‬אברמסון‪ ,‬כתיבת המשנה‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫והשווה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית (יח יט)‪ ,‬עמ' ‪' :380‬וכמו שאנו רואים שהתורה אומרת "אשר יצוה"‪,‬‬
‫וזה מספיק לשמור דרך ה'‪ ,‬בלא כתוב‪ .‬ואם תאמר‪ :‬אין לקבל את המשנה מפני שאינה [כתובה‪ ,‬נאמר‬
‫לך‪ ,‬כמו שאין הפרש] בחובת קיום המצוות בין עשרת הדברות ושאר [המצוות]‪ ,‬אף־על־פי שאלה‬
‫נתנו בכתב‪ ,‬ואלה בכתב ובשמועה (מפי ה')‪ ,‬ככתוב (דב' ה יט) [ויהי כשמעכם וג']‪ ,‬כך אין הפרש‬
‫בחובת הקיום בין [המקרא והמשנה] אף שזו בקבלה (בלבד) וזו בקבלה ובכתב'‪ .‬ומעין זה השווה גם‬
‫רבינו בחיי בשם רבינו חננאל‪' :‬נעשו דברי האבות בקבלה בלא כתיבה בתורה כמו תורה הכתובה‪,‬‬
‫ומכאן אתה למד כי המשנה שהיא סדורה בהגדת אבות לבנים היא קבלה שחייבים לשמור דבריהם‬

         ‫כחיוב דברי התורה הכתובים‪ ,‬שזה וזה שוים (בחיי‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬בראשית‪ ,‬עמ' קעו)'‪.‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124