Page 285 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 285
תרגום | 283
כטיב הכופרת ,אשר אין ביאתה מותרת בשעת כפירתה,
5והיא מותרת רק לאחר התגיירותה 212.ואם זה כך ,בטל
אומרו שבעילת נידה — יש לה שעת היתר לבוא עליה
בה ,וממה שנמצא אצלו ,ירחמהו השם,
בפרשת ואלה המשפטים שמשה רבינו
השכים בשבעה בסיוון ובנה מזבח ,ככ':
' 10וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר' (שמ' כד ד)213.
אמר מבשר :לפי שיטתו יתחייב
שהיום הזה יום שבת ,כי פסח מצרים היה,
לדעתו ,יום חמישי 214.ומתחייב שיום מתן תורה,
שהוא שבועות ,היה לפי שיטתו יום שישי .ואם
15היה יום מתן תורה יום שישי ,והוא השישה
בחודש ,הרי יתחייב שיהיה יום השבעה בסיוון
בשנה ההיא יום שבת .ואם כן הדבר,
פ 1לג ע"א
הרי משה ,עליו השלום ,בנה ,לפי דבריו אלה ,מזבח
ביום השבת ,וציווה להקריב שלמים
בשבת ,והוא ,ירחמהו השם( ,הן) טען כי הסיבה
שעשה אלוהים שלא יחול שבועות ביום השבת היא מפני
2 12האנלוגיה של מבשר אינה מדויקת .איסור והיתר הנידה הם חלק מובנה מהליך ביולוגי טבעי ,ואילו
הפיכת גויה ליהודייה מחייבת התערבות ניכרת ,הנחשבת בתלמוד כלידה מחדש .ראה :יבמות כב ע"א.
213דברי סעדיה ,הנובעים מפשוטו של מקרא ,סותרים את עמדת חז"ל ,ולפיה נבנה המזבח לפני מתן
תורה בחמישה לחודש .ראה :מכילתא דר"י ,יתרו ,פרשה ג ,עמ' ;211בבלי שבת פח ע"א .לפרשנות
פשט דומה לזו של סעדיה ראה :אבן עזרא ,הפירוש לתורה ,שמ' כד ד ,עמ' קסו; רשב"ם ,הפירוש
לתורה ,שמ' כד א ,עמ' .280ייתכן שהיה לסעדיה עוד מניע נוסף .בפירוש סעדיה שהיה בידי צוקר,
נכתב שיתרו בא אל משה רק אחרי מתן תורה ,שכן בשעת המפגש הוקרבו זבחי שלמים ,קורבן
המתחלק בין הבעלים לבין המזבח ,וקודם מתן תורה קורבן זה לא הוקרב .צוקר מניח שגם בניית
המזבח בידי משה דחה סעדיה לאחר מתן תורה ,שכן במזבח הוקרבו שלמים .לשאלה אם בני נוח
הקריבו שלמים קודם מתן תורה ראה :בר"ר כב ה ,עמ' .207כדי להימנע מהקביעה ששלמים הוקרבו
קודם מתן תורה ,הירושלמי עוקר את הכתוב מפשוטו ,וטוען שבהקשר זה שלמים משמעם' :שלימין
בגופן בלא הפשט ובלא ניתוח' (מגילה א י ,עב ע"ב).
2 14עמדת סעדיה שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי מצוטטת באבן עזרא ,הפירוש לתורה ,שמ' טז א,
עמ' קב .והיא עמדת חז"ל .ראה :שבת פז ע"ב ,מכילתא ,מסכתא דויסע ,בשלח ,פרשה א ,עמ' .159
