Page 285 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 285

‫תרגום  |  ‪283‬‬

               ‫	 כטיב הכופרת‪ ,‬אשר אין ביאתה מותרת בשעת כפירתה‪,‬‬
                ‫‪ 	5‬והיא מותרת רק לאחר התגיירותה‪ 212.‬ואם זה כך‪ ,‬בטל‬
                ‫	 אומרו שבעילת נידה — יש לה שעת היתר לבוא עליה‬

                               ‫	 בה‪ ,‬וממה שנמצא אצלו‪ ,‬ירחמהו השם‪,‬‬
                               ‫	 בפרשת ואלה המשפטים שמשה רבינו‬
                               ‫	 השכים בשבעה בסיוון ובנה מזבח‪ ,‬ככ'‪:‬‬
                    ‫‪' 	10‬וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר' (שמ' כד ד)‪213.‬‬

                                      ‫	 אמר מבשר‪ :‬לפי שיטתו יתחייב‬
                            ‫	 שהיום הזה יום שבת‪ ,‬כי פסח מצרים היה‪,‬‬
                      ‫	 לדעתו‪ ,‬יום חמישי‪ 214.‬ומתחייב שיום מתן תורה‪,‬‬
                       ‫	 שהוא שבועות‪ ,‬היה לפי שיטתו יום שישי‪ .‬ואם‬
                           ‫‪ 	15‬היה יום מתן תורה יום שישי‪ ,‬והוא השישה‬
                        ‫	 בחודש‪ ,‬הרי יתחייב שיהיה יום השבעה בסיוון‬

                                  ‫	 בשנה ההיא יום שבת‪ .‬ואם כן הדבר‪,‬‬

                                                              ‫פ ‪ 1‬לג ע"א‬  ‫	‬
                    ‫הרי משה‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬בנה‪ ,‬לפי דבריו אלה‪ ,‬מזבח‬         ‫	‬
                                                                          ‫	‬
                                    ‫ביום השבת‪ ,‬וציווה להקריב שלמים‬        ‫	‬
                        ‫בשבת‪ ,‬והוא‪ ,‬ירחמהו השם‪( ,‬הן) טען כי הסיבה‬         ‫	‬
               ‫שעשה אלוהים שלא יחול שבועות ביום השבת היא מפני‬

‫‪ 2	 12‬האנלוגיה של מבשר אינה מדויקת‪ .‬איסור והיתר הנידה הם חלק מובנה מהליך ביולוגי טבעי‪ ,‬ואילו‬
‫הפיכת גויה ליהודייה מחייבת התערבות ניכרת‪ ,‬הנחשבת בתלמוד כלידה מחדש‪ .‬ראה‪ :‬יבמות כב ע"א‪.‬‬
‫‪ 	213‬דברי סעדיה‪ ,‬הנובעים מפשוטו של מקרא‪ ,‬סותרים את עמדת חז"ל‪ ,‬ולפיה נבנה המזבח לפני מתן‬
‫תורה בחמישה לחודש‪ .‬ראה‪ :‬מכילתא דר"י‪ ,‬יתרו‪ ,‬פרשה ג‪ ,‬עמ' ‪ ;211‬בבלי שבת פח ע"א‪ .‬לפרשנות‬
‫פשט דומה לזו של סעדיה ראה‪ :‬אבן עזרא‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬שמ' כד ד‪ ,‬עמ' קסו; רשב"ם‪ ,‬הפירוש‬
‫לתורה‪ ,‬שמ' כד א‪ ,‬עמ' ‪ .280‬ייתכן שהיה לסעדיה עוד מניע נוסף‪ .‬בפירוש סעדיה שהיה בידי צוקר‪,‬‬
‫נכתב שיתרו בא אל משה רק אחרי מתן תורה‪ ,‬שכן בשעת המפגש הוקרבו זבחי שלמים‪ ,‬קורבן‬
‫המתחלק בין הבעלים לבין המזבח‪ ,‬וקודם מתן תורה קורבן זה לא הוקרב‪ .‬צוקר מניח שגם בניית‬
‫המזבח בידי משה דחה סעדיה לאחר מתן תורה‪ ,‬שכן במזבח הוקרבו שלמים‪ .‬לשאלה אם בני נוח‬
‫הקריבו שלמים קודם מתן תורה ראה‪ :‬בר"ר כב ה‪ ,‬עמ' ‪ .207‬כדי להימנע מהקביעה ששלמים הוקרבו‬
‫קודם מתן תורה‪ ,‬הירושלמי עוקר את הכתוב מפשוטו‪ ,‬וטוען שבהקשר זה שלמים משמעם‪' :‬שלימין‬

                                            ‫בגופן בלא הפשט ובלא ניתוח' (מגילה א י‪ ,‬עב ע"ב)‪.‬‬
‫‪ 2	 14‬עמדת סעדיה שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי מצוטטת באבן עזרא‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬שמ' טז א‪,‬‬
‫עמ' קב‪ .‬והיא עמדת חז"ל‪ .‬ראה‪ :‬שבת פז ע"ב‪ ,‬מכילתא‪ ,‬מסכתא דויסע‪ ,‬בשלח‪ ,‬פרשה א‪ ,‬עמ' ‪.159‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290