Page 323 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 323

‫תרגום  |  ‪321‬‬

                       ‫	 נצטוו כדי שייטהר בהן האדם‪ ,‬באופן שאם בלתי אפשרי‬
                          ‫	 שייטהר באותו היום‪ ,‬הוא פטור מהן‪ ,‬אלא אלו מצוות‬
                        ‫‪ 	5‬קיימות לעצמן‪ ,‬אשר מתחייבות בגלל הסיבה המחייבת‬
                                          ‫	 אותן;‪ 260‬וכן האישה אשר נגעה בשרץ‬
                                         ‫	 או שימשה‪ 261,‬ואחר כך ראתה נידה‪262,‬‬
                            ‫	 חייבת ברחיצה‪ ,‬כדי לקיים את המצווה שנצטוותה‪.‬‬
                                                     ‫	 ואמר בספר קיצור טומאה‬
                               ‫‪ 	10‬וטהרה שהאישה שנגעה בשרץ ואחר כך נעשתה‬

                    ‫	 נידה‪ ,‬או איש שנגע בשרץ ואחר כך נעשה זב‪ ,‬אינם חייבים‬
                             ‫	 ברחיצה מפני שנכנסו ב(טומאה) חמורה מזו‪ ,‬אלא‬
                                        ‫	 אם כן היה הקל גם כן מגוף האדם‪ ,‬כמו‬
                                ‫	 שהחמור מגופו‪ ,‬והם ארבעה מקרים‪ ,‬אין חמישי‬
                                    ‫‪ 	15‬להם‪ :‬זב שקרהו קרי‪ ,‬בעל קרי‪ ,‬שבאה עליו‬
                                   ‫	 זיבות‪ ,‬או נידה שפלטה ממה שקלטה כאשר‬

        ‫	 שימשה עם בעלה‪[ ,‬או אישה ששימשה עם בעלה] ואחר כך ראתה נידה‪.‬‬

                                                    ‫פ‪ 1‬מה ע"ב‬  ‫	‬
‫ארבעת אלה צריכים טבילה‪ 263,‬אף על פי שאינם מיטהרים בה‪,‬‬          ‫	‬
                                                               ‫	‬
                    ‫אבל האחרים‪ ,‬לא"‪ .‬אמר מבשר‪ :‬מלבד מה‬

‫‪ 2	 60‬להנחה‪ ,‬שפעולת הטבילה היא מצווה בפני עצמה ללא קשר להיטהרות‪ ,‬חוזרת במקורות שונים‪.‬‬
‫ראה‪ :‬תשובות גאוני מזרח ומערב‪ ,‬סימן מד‪ ,‬עמ' יג–יד; האשכול‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬ראבי"ה‪ ,‬מסכת ברכות‪,‬‬
‫סימן פא‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ .56‬גם בספר המצוות שלו מונה סעדיה את הטבילה לכשעצמה כמצווה‪' :‬במעיין‬
‫ובור ללמוד חוק' (ספר המצוות לרס"ג‪ ,‬עשה קע‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ .)792‬גישה זו מנוגדת לעמדת הרמב"ם‪,‬‬
‫הרואה בטבילה פעולת היטהרות‪ ,‬הנדרשת לנכנס אל הקודש בלבד‪ .‬ראה‪ :‬ספר המצוות לרמב"ם‪,‬‬
‫עשה קט‪ ,‬עמ' קצט‪ .‬גם רש"י הדגיש שחובת הטבילה של זב‪ ,‬שראה קרי במהלך שבעת ימי טומאתו‪,‬‬
‫נובעת מתקנת עזרא‪ ,‬האוסרת לימוד תורה לבעל קרי‪ ,‬ולא מחובת טבילה כאשר לא ניתן להיטהר‬
‫(רש"י‪ ,‬ברכות כא ע"ב‪ ,‬ד"ה זב)‪ .‬בחיבורו קיצור טומאה וטהרה (על חיבור זה ראה ברודי‪ ,‬רב סעדיה‬
‫גאון‪ ,‬עמ' ‪ )146-145‬מצוטט סעדיה באופן שונה‪ .‬לדבריו שם‪ ,‬חובת הטבילה במהלך ימי טומאה‬
‫מוגבלת לטומאה ביולוגית‪ ,‬היוצאת מגוף האדם‪ .‬הדברים חוזרים אצל מנחם המאירי‪ ,‬בית הבחירה‪,‬‬
‫ברכות‪ ,‬פרק ג‪ ,‬המשנה השביעית‪ ,‬עמ' ‪ .92-91‬ראה גם‪ :‬גינצבורג‪ ,‬פירושים וחידושים בירושלמי‪,‬‬

                                                                                  ‫ח"ב‪ ,‬עמ' ‪.318‬‬
                                                                 ‫‪ 2	 61‬מילה במילה‪ :‬שימש אותה איש‪.‬‬
                             ‫‪ 2	 62‬התרחיש של 'שימשה ואח"כ ראתה נדה' לקוח מהמשנה‪ ,‬ברכות ג ו‪.‬‬
                                                     ‫‪ 2	 63‬תרחישים אלו הועלו בבבלי‪ ,‬ברכות כו ע"א‪.‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328