Page 323 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 323
תרגום | 321
נצטוו כדי שייטהר בהן האדם ,באופן שאם בלתי אפשרי
שייטהר באותו היום ,הוא פטור מהן ,אלא אלו מצוות
5קיימות לעצמן ,אשר מתחייבות בגלל הסיבה המחייבת
אותן; 260וכן האישה אשר נגעה בשרץ
או שימשה 261,ואחר כך ראתה נידה262,
חייבת ברחיצה ,כדי לקיים את המצווה שנצטוותה.
ואמר בספר קיצור טומאה
10וטהרה שהאישה שנגעה בשרץ ואחר כך נעשתה
נידה ,או איש שנגע בשרץ ואחר כך נעשה זב ,אינם חייבים
ברחיצה מפני שנכנסו ב(טומאה) חמורה מזו ,אלא
אם כן היה הקל גם כן מגוף האדם ,כמו
שהחמור מגופו ,והם ארבעה מקרים ,אין חמישי
15להם :זב שקרהו קרי ,בעל קרי ,שבאה עליו
זיבות ,או נידה שפלטה ממה שקלטה כאשר
שימשה עם בעלה[ ,או אישה ששימשה עם בעלה] ואחר כך ראתה נידה.
פ 1מה ע"ב
ארבעת אלה צריכים טבילה 263,אף על פי שאינם מיטהרים בה,
אבל האחרים ,לא" .אמר מבשר :מלבד מה
2 60להנחה ,שפעולת הטבילה היא מצווה בפני עצמה ללא קשר להיטהרות ,חוזרת במקורות שונים.
ראה :תשובות גאוני מזרח ומערב ,סימן מד ,עמ' יג–יד; האשכול ,ח"א ,עמ' ;6ראבי"ה ,מסכת ברכות,
סימן פא ,ח"א ,עמ' .56גם בספר המצוות שלו מונה סעדיה את הטבילה לכשעצמה כמצווה' :במעיין
ובור ללמוד חוק' (ספר המצוות לרס"ג ,עשה קע ,ח"א ,עמ' .)792גישה זו מנוגדת לעמדת הרמב"ם,
הרואה בטבילה פעולת היטהרות ,הנדרשת לנכנס אל הקודש בלבד .ראה :ספר המצוות לרמב"ם,
עשה קט ,עמ' קצט .גם רש"י הדגיש שחובת הטבילה של זב ,שראה קרי במהלך שבעת ימי טומאתו,
נובעת מתקנת עזרא ,האוסרת לימוד תורה לבעל קרי ,ולא מחובת טבילה כאשר לא ניתן להיטהר
(רש"י ,ברכות כא ע"ב ,ד"ה זב) .בחיבורו קיצור טומאה וטהרה (על חיבור זה ראה ברודי ,רב סעדיה
גאון ,עמ' )146-145מצוטט סעדיה באופן שונה .לדבריו שם ,חובת הטבילה במהלך ימי טומאה
מוגבלת לטומאה ביולוגית ,היוצאת מגוף האדם .הדברים חוזרים אצל מנחם המאירי ,בית הבחירה,
ברכות ,פרק ג ,המשנה השביעית ,עמ' .92-91ראה גם :גינצבורג ,פירושים וחידושים בירושלמי,
ח"ב ,עמ' .318
2 61מילה במילה :שימש אותה איש.
2 62התרחיש של 'שימשה ואח"כ ראתה נדה' לקוח מהמשנה ,ברכות ג ו.
2 63תרחישים אלו הועלו בבבלי ,ברכות כו ע"א.
