Page 18 - etmol9
P. 18

‫באחד האוהלים‪ ,‬גם סעדנו יחד עמהם‪...‬‬         ‫מ■‬                                      ‫המושבה הדרומית ביותר בארץ‬
‫המתווך בינינו היה יהודי ספרדי זקן‬                                                  ‫בראשית המאה היתה באר״טוביה‪ .‬אגו­‬
‫מעזה‪ ,‬עמוס שמו‪ ,‬שנמצא נאמן מאוד‬             ‫‪1:‬‬                                     ‫דות מתיישבים שונות ניסו לרכוש‬
                                                                                   ‫אדמות דרומה משם ‪ -‬ברפיח‪ ,‬בעזה‪,‬‬
                                  ‫עלינו״‪.‬‬  ‫ב״‪ 1911‬נקנתה אדמת‬                       ‫בחךיונים ובאר״שבע‪ .‬רק בשנת ‪1911‬‬
‫אדמת ג׳ממה נקנתה‪ ,‬אולם עדיין לא‬            ‫ג׳ממה בשביל אגודה‬                       ‫הצליח ״המשרד הארצישראלי״ ‪-‬‬
‫יושבה‪ .‬חסרו כספים כדי לשלם פיצויים‬         ‫מוסקבאית• פגישה ביו‬                     ‫שטיפל בקניית אדמה ובהקמת ישובים‬
‫לאריסי הכפר‪ .‬נדמה היה שהאדמה‬                                                       ‫‪ -‬לרכוש כ־‪ 7000‬דונם של אדמת‬
‫תחזור לבעליה באין חזקה עליה ועל‪-‬כן‬            ‫מנהל החוה ולורנם‬                     ‫ג׳ממה‪ ,‬בדרום הרחוק אז‪ ,‬בלב גבעות‬
‫נשלחו בסוף שנת ‪ 1911‬קבוצת בחורים‬                                                   ‫שממה‪ ,‬בשביל אגודה ציונית במוסקבה‬
‫למקום כדי לחרוש את האדמה ולקבוע‬             ‫ו ב ■!! ■ ‪fD 'D im n‬‬
‫את חזקת הבעלים עליה‪ .‬אנשי המשרד‬                                                                     ‫ששמה ״שארית ציון״‪.‬‬
‫הארצישראלי‪ ,‬ד״ר רופין וד״ר טהון‪,‬‬               ‫מאת אליהו כנעני‬                     ‫באותם ימים נוסדו בחוץ‪-‬לארץ אגו­‬
‫חיפשו אנשים שיעבדו את האדמה‬                                                        ‫דות שונות שמטרתן היתה ״לקנות‬
‫ויישבוה עד בוא הבעלים מרוסיה ופנו‬          ‫לתי( על שם נתיני חוץ‪ ,‬אנוס הייתי‬        ‫אדמות בארץ הקודש למנוחה ולנחלה״‪.‬‬
‫לצבי הירשפלד‪ ,‬מאיכרי ראשון‪-‬לציון‪,‬‬          ‫לרשמה על שם ׳נאמנים׳ מתושבי‬             ‫כיוון שחברי האגודות לא חשבו לעלות‬
‫לנהל את המשק ולהכין במקום לחברי‬            ‫הארץ‪ ,‬בעלי נתינות עותומנית‪v...‬כנאמ‪-‬‬     ‫מייד ולהתיישב על האדמות‪ ,‬ביקשו‬
‫אגודת ״שארית ישראל״ המוסקבאית‬              ‫נים חייבים היו‪ ,‬לפחות פעם אחת‪,‬‬          ‫להחזיקן כ״אחוזות״ שיעובדו על ידי‬
                                           ‫לראות במו עיניהם את הקרקע; לפיכך‬        ‫שכירים אשר יכשירו אותן לחקלאות‬
                         ‫אחוזות ומטעים‪.‬‬    ‫יצאתי עמהם לאותו מחוז‪ ,‬שהיה עדיין‬       ‫עד שיבואו בעליהם ויתיישבו שם‪.‬‬
‫הירשפלד יצא למקום המרוחק בלוו­‬             ‫שממה‪ .‬הגענו ביום הראשון בדליז׳אנם‬       ‫מספר חברי האגודה המוסקבאית היה‬
‫יית גיסו שמעון שווארץ ועם הביל״ו‪-‬‬          ‫עד לישוב היהודי הדרומי ביותר‬            ‫כ‪ 30-‬ובין חבריה מראשי התנועה‬
‫יים יהודה צלליכין מראשון‪-‬לציון ודב‬         ‫קסטינה )באר‪-‬טוביה( ולמחרת המשכנו‬        ‫הציונית ברוסיה‪ ,‬כמו ד״ר צ׳לנוב‪.‬‬
‫אריאל ליבוביץ מגדרה‪ .‬הארבעה חקרו‬                                                   ‫מייסד האגודה וראשה היה יחיאל‬
‫ובדקו היטב את האדמות וקבעו שאפשר‬                                 ‫את דרכנו ברכיבה‪.‬‬  ‫שמעון ווליקובסקי‪ ,‬יהודי אמיד שפעל‬
‫לפתח את המקום לפי התכנית ואז קיבל‬          ‫מוכרי אדמת רוחמה היו בידואים‬            ‫גם למען הלשון העברית ויסד אגודה‬
‫עצמו הירשפלד את ההנהלה‪ .‬גם הוא‬             ‫שדרו בסביבה באוהלים‪ .‬לשייך שלהם‬         ‫בשם ״שפתנו״ שהוציאה בטאונים‬
‫חיפש שם למקום וכפי המסופר נתקל גם‬          ‫היה בית משלו בבאר‪-‬שבע‪ ,‬ושם היה‬
‫הוא בפסוק מהושע ״ורחמתי את לא‬              ‫יושב ישיבת ארעי עם שתי נשותיו‪ .‬לנו‬                                       ‫עבריים‪.‬‬
‫רוחמה״ וכתב על הצעתו לאגודה‬                                                        ‫ווליקובסקי הוא גם שנתן את השם‬
‫במוסקבה ואז הגיע המכתב מראש‬                                                        ‫העברי לאותן גבעות שממה — רוחמה‪.‬‬
‫האגודה במוסקבה ווליקובסקי עם הצ ­‬                                                  ‫דברי הנביא הו ש ע‪ ):‬ב׳‪-‬ג׳; ג׳ ‪ -‬כ ״ ה (‬
‫עתו שלו לשם המקום‪ ,‬שגם היא היתה‬                                                    ‫״אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רו­‬
                                                                                   ‫חמה‪ ...‬וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את‬
                               ‫‪ -‬רוחמה‪.‬‬
                                                                                                               ‫לא רוחמה״‪.‬‬
‫וכך כתב הירשפלד ביומנו על הסיור‬
‫שערך באדמות ג׳ממה בסוף שנת ‪: 1913‬‬                                                            ‫סיור במקום‬
‫״עבודתנו הראשונה היתה סיור במ ­‬
‫קום‪ .‬חקרנו ודרשנו על כל צעד ושעל‬                                                   ‫על רכישת האדמה סיפר ארתור‬
‫כדי לדעת מה לפנינו‪ ,‬הסביבה כולה‬                                                                                        ‫רופין‪:‬‬
‫פראית‪ ,‬הרים ובקעות מבתרים את כל‬
‫האדמה‪ ,‬אין סימן של עץ ונטע‪ ,‬פוגשים‬                                                 ‫״בשנת ‪ 1911‬ניסיתי לראשונה לק­‬
‫רק באוהלי בדואים שחורים ועדרי עזים‬                                                 ‫נות דריסת רגל בדרומה של ארץ‪-‬‬
‫וגמלים״ ועוד‪ :‬״ומה גדלה שמחתנו‬                                                     ‫ישראל וקניתי שם ‪ 7000‬דונם של אדמת‬
‫כשנכנסה העגלה לחצר‪ ,‬ביריות ובתר ­‬                                                  ‫חול תחוח למען חברה של יהודים‬
‫ועות הידד נפגשנו‪ ,‬כשרק שקעה‬                                                        ‫רוסים‪ ,‬שמחיר הקרקע הזול )‪ 8‬פראנק‪,‬‬
                                                                                   ‫שהם ‪ 30‬גרוש‪ ,‬הדונם( לקח את ליבם‪.‬‬
         ‫השמש הדלקנו נר של חנוכה״‪.‬‬                                                 ‫כיוון שהחוק התורכי לא התיר רישום‬
                                                                                   ‫קרקע ב׳טאבו׳)ספר הקרקעות הממש‪-‬‬

                                                                                   ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23