Page 21 - etmol9
P. 21
יודלביץ התנגד בתחילה .מה פתאום ללכת לראינוע בינואר 1913נפתח ראינוע ביפו ובין השאר הציג סרט
באמצע היום? זה לא בילוי לאנשים מכובדים .אבל דיזנגוף בשם ״מלחמת החיים״ ולכבוד הקהל היהודי סרט תנ״כי
התעקש והסביר ליודלביץ ששאל אותו מדוע הוא רוצה
שתיאר את ״מותו של שאול המלר״.
לבקר בקינמטורגרף:
״בשביל תל־אביב שלנו! צריך להקים ראינוע בתל־אביב הראינוע מזיק לבריאות
וכבר יש לי הצעות ובהיות שהדבר עדיין חדש לי ,רוצה אני
בינתיים קמה וגדלה אחוזת־בית והיתה לתל־אביב ובשנת
ללמדו על בוריו לכל מעלותיו ולכל מגרעותיו״. 1913אירע בה מאורע חשוב :החלו לבנות ראינוע
״באותו ערב — סיפר אחרי שנים יודלב^ — היינו בגבולותיה .לא כל תושבי תל־אביב התלהבו מן הרעיון.
מוזמנים לתא המלכותי ופטרון הראינוע ישב אתנו בתא .אני אחד התושבים שלח מכתב אזהרה לעיריה על כל הסכנות
נתמסרתי לתוכן ההצגה ואילו דיזנגוף שלנו היה עסוק
בעניינים אחרים :כמה מטרים רחבו של האולם ,כמה אורכו הצפויות מההמצאה החדשה:
ומה גובהו וכמה פתחים יש לו והגג ממה עשוי ,וכמה עולה ״סינמאתוגרפ כמו שבונים עכשיו הוא נגד החוקים
המכונה שולחת הקרניים ,כמה כסאות מכלכל האולם ,כמה המפורשים הן מצד הבניין ,שעברתם את חוקי הבניין ,והן
כסאות מלאים הערב וכמה נשארו ריקים ,איר מביאים את מבחינת היזק הסינמאתוגרפ המגיע לגוף מריח הבנזין שהוא
הפילימים ואם אפשר לברור מה שרוצים או שמוכרחים היזק לבריאות ,והן מצד הסכנה הצפויה מהסינמאתוגרפ,
אשר לא ראוי להיות במקום מצויין כזה ,אשר יביא אנשים
לקבל בעינים סוגרות מה שהפבריקה שולחת״.
זרים ולא נקיים וכבוד ישראל יתחלל בין העמים״.
פח יוקשים מסוכן ראש העיר של תל־אביב אז היה מאיר דיזנגוף ,הוא חלם
על עיר גדולה ,וכיצד יכולה להיות עיר גדולה בלי ראינוע?
ב־ 1914פרצה מלחמת העולם הראשונה ,אולם עסקי דיזנגוף נסע למצרים ,כדי לראות כיצד פועלים מוסדות
הראינוע בארץ נמשכו במרץ רב ועדות לכך ,כרוז של העיריה ובין השאר בדק את עניין הראינוע .במצרים ,בעיר
קנאי־דת בירושלים :״הסינעמאטוגראף שם תערובת נשים אלכסנדריה ,ישב אז ד .יודלביץ ,שהיה נציג חברת היין
ואנשים .צריך להיזהר מפח יוקשים אלה ,כי מלבד פרצות ״כרמל מזרחי״ .דיזנגוף היה אורחו .לימים תיאר יודלביץ
גדרות התורה ,מי יודע מה שיוכלו חס וחלילה לגרום עוד״.
ביפו הוצג סרט הראינוע ״אליזבט מלכת האנגלים״ עם שיחה בינו ובין דיזנגוף באותו ביקור:
השחקנית שרה ברנרד וקומדיה — בעברית קראו להצגה ״אמר דיזנגוף :עצוב בתל־אביב ,חסר איזה עורק
״היתוליה״ -עם ה״כוכב״ של אותם ימים -מקס לינדר. שעשוע ,אצלכם )במצרים( יש קינמטוגרף ,בוא ונלר
21 לקינומט ואם יש אחדים ,עלינו לבחור ביותר משוכלל״.