Page 474 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 474
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ג
במקום המתאים הראשון .לפיכך אין זה מקרה שדוגמת החיבור שבחר בה המעתיק היא
דווקא מבראשית ,כי בתחילת המקרא היו הערכים מרובים ומגוונים ,ואילו בסופו באו
בעיקר מילים משורשים נדירים ,אשר בהיותם נדירים לא טופלו לפני כן .המעתיק
ָשאף כנראה להראות ללקוחו ערכים במלואם והילכך בחר קטע מספר בראשית ,כי
ערכיו היו ,כאמור ,מקיפים וייצגו היטב את אופי החיבור.
אין להתפלא שמחברנו מביא ערכים מבראשית מבלי להוסיף להם מקבילה
מכתוב אחר (א:כ ,א:כז ,ב:יא ,ב:יב) ,שהרי גם במסורה הבבלית באות מעין מילים
יחידאיות ללא הבאת כתובים אחרים .אולם ,הערות המסורה הבבלית המצטטות
פסוקים מקבילים מביאות אותם לפי סדר המקראות ,אבל בחיבורנו קשה למצוא קו
שלפיו סודרו הפסוקים המקבילים .שמא נטה הכותב להקדים שורש בעל שני עיצורים
יציבים ורק לאחר מכן להביא צורות המורחבות באות נחה או באות בלתי יציבה (מעין
נ) ,ועיקרון זה גבר על השיקולים הסמנטיים .על כן יש ,כאמור ,שהוראות זהות אינן
באות רצופות; כך למשל בבראשית ב:ה ,הנזכר לעיל ,ששם שני מקרים של ׂש"ח ~
ס"ח בהוראת "עקר" (ערבית קלע) הופרדו על ידי פסוק בהוראה אחרת לגמרי ,וזאת
אולי כדי להקדים ' ׂשוחה' (= ׂש"ח מלשון ' ָׂש ָחה' במים > ערבית סבח) ל־'יתנסח אע'
(= נס"ח) .בערך ב:א 'צבאם' מובאים שני פסוקים מאיוב ובהם השם 'צבא' מתורגם
פעמיים > אנתצאב "התייצבות" ,אולם הכתוב המאוחר (איוב יד:יד) הוקדם לכתוב
המוקדם (איוב ז:א) .נראה אפוא שעיקר עניינו של בעל הגלוסר היה בצורתן של
מילות הערך ומקבילותיהן ולא בהוראותיהן או בסידורן בסדר מסוים .מתקבל הרושם
שלפנינו סוגה חדשה בראשיתה ,שעוד לא נקבעו כללי סידורה .בכיוון זה מצביע
גם חוסר הקביעות בתרגומים; למשל בערך הראשון של הקטע היסוד ר"ד (= רד"ה)
מתורגם פעם > שורש סל"ט ,פעם > ול"י ופעם > שניהם יחד.
מילות הערך של הפסוקים המקבילים באות בדרך כלל בצירוף מילה אחרת (או
מילים אחרות) ,וזאת כדי שהקורא יוכל לזהות את הפסוק המצוטט .אולם המילים
הנוספות משמשות לרוב לזיהוי הפסוק בלבד ולכן בדרך כלל אינן מתורגמות .מן
המקרים המעטים שמילות הזיהוי מתורגמות אפשר להזכיר ב:ה 'יתנסח אע' ,שבו בעל
הגלוסר מתרגם לא רק את המילה המרכזית 'יתנסח' ,אלא גם מילת הזיהוי 'אע'> :
יקלע כשב = يقلع خشب "ייעקר עץ" ,ובייחוד התוספת לערך ב:ו 'ואד' ,אשר בה
השוו למשל עופר ,שם ,318טור ב 'ואיבה'. 5
אך יש שניתן לזהות את הפסוק הנוסף לפי מילת הערך (היחידאית) בלבד' 3 :ירקרקות' ,אף כי 6
אין תמיד הזיהוי חד־משמעי' 4 :ויצבו'' ,הצבאות'.
466
