Page 475 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 475
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ג
אחת ממילות הזיהוי ('לצלעו' איוב יח:יב) אף מוסברת על ידי פסוק נוסף ('ובצלעי'
תהלים לה:טו) .גם זה מרמז שסוגה חדשה בלתי מפותחת לפנינו.
מילת הערך מבראשית באה לעתים קרובות ללא תוספת מזהה ,שהרי מילים אלו
הן יסוד המילון ועל כן קל יותר לזהותן ,למשל ב:א 'ויכלו'' ,צבאם' ,ב:ז 'וייצר' .אך
יש שאף מילות הערך מבראשית מובאות בליווי מילים אחרות לשם זיהוי ,מעין ב:ה
' ׂשיח (השדה)' ,ב:ו 'ואד (יעלה)' ,ב:ח '(גן) בעדן' .בשני הכתובים הראשונים רק מילת
הערך מתורגמתׂ ' :שיח' > שיגר' ,ואד' > ובוכאר וסיחאב ,ואילו באחרון גם המילה
הנוספת ,המשמשת מילת זיהוי' :גן בעדן' > גנת בנעמה בדלאל.
א' דותן טען שרשימות המילים של בעלי המסורה הן הנדבך הראשון בתהליך
שהביא לידי צמיחת המילונאות העברית כענף עצמאי של חקר הלשון .החיבור
שלפנינו מאשש את השערתו בדבר הקשר שבין רשימות המסורה לראשית המילונאות,
והוא בבחינת נתיב נוסף המקשר את המסורה עם המילונאות העברית .קשרים אלו
היו רבי פנים ,ובחיבורנו משתקף המעבר מן המסורה הבבלית לראשית המילונות
המקראית .
באשר למוצאו של החיבור ,נזכרה לעיל האפשרות שהוא חובר בבבל ,וזאת עקב
השפעת המסורה הבבלית על שיטת סידור החומר .מאידך ,באוצר המילים ולשונו של
החיבור לא מצאנו רמזים ברורים למוצא בבלי .בהימצאותם של תרגומים חלופיים,
כגון ' 2רודה' > ִוילי ֻמ ְת ַסלט "מושל ,שולט"; ' 3ויכלו' > וכ ִמלו ופרגו "והושלמו,
ונגמרו"; ' 10ואד' > ובוכאר וסיחאב "ואד ,וענן"; ' 15ויתעדנו' > ויתדללו ויתנאעמו
"ויתפנקו ,וינעם להם" ,אולי יש לראות תופעה קראית .אפשרי שגם תרגום המקור
העברי ' 8לשחות' > ליסבח שייך לכאן ( §1.7סעיף ב).
במקור נמצאת נקודה מפרידה בין מילת הערך לתרגומה ,וכן אחרי התרגום; מנקודות
אלו התעלמנו במהדורה ,הערוכה לפי טורים .את מילות הערך סימננו בקו עליון.
הן במילים העבריות הן בתרגומיהן לערבית ישנו ניקוד טברני חלקי ,כפי הנראה
מיד שנייה (או לפחות רובו) .בניקוד של המילים העבריות אין עניין מיוחד והבאנון
בניקוד מלא מבלי להצביע על המצב בכתב היד .לעומת זאת ,בניקוד של המילים
הערביות ,אף כי הוא מאוחר לכתיבת הטקסט ,מתגלות תופעות מעניינות ,למשל מן
7דותן ,ניצנים .165
8אולם אין להתעלם מהאפשרות שהמילונים התפתחו גם מהגלוסרים.
467
