Page 473 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 473

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג  ג ‬

                               ‫ג ‪ /1‬א‬

         ‫גלוסר בעל תכונות קונקורדנציוניות לספר בראשית (א‪:‬כ ‪ -‬ב‪:‬יב)‬

‫החיבור שלפנינו הוא גלוסר‪/‬מילון‪ ,‬אך אינו ערוך לפי סדר א"ב אלא לפי סדר‬
‫הכתובים‪ .‬בקטע מובאות מילים מבראשית א‪:‬כ ‪ -‬ב‪:‬יב עם תרגומן הערבי‪ ,‬ואליהן‬
‫מצורפים כתובים אחרים המכילים מילה (או מילים) משורשה של המילה הנמצאת‬
‫בפסוק הנדון‪ ,‬וגם ליד מילים נוספות אלו תרגום לערבית‪ .‬בגלוסרים הרגילים‪ ,‬כגון‬
‫אלו שהובאו לעיל בסימון א‪-1‬א‪ ,5‬הדגמת מילת הערך ע"י הבאת כתובים אחרים‬
‫נדירה ביותר; הזכרת איכה ג‪:‬טז 'ויגרס' כתוספת הסבר בגלוסר א‪ 5‬לתהלים קיט‪:‬כ‬
‫'גרסה' חריגה ממש‪ .‬לפי העניין והנוחות הפניותינו הן או למילת הערך מבראשית או‬

                                                      ‫למספרי השורות של כתב־היד‪.‬‬

‫איסופן של מילים גזורות מאותו השורש והבאתן במקום אחד מעניקים לחיבור זה‬
‫כעין אופי של קונקורדנציה‪ .‬אין הפסוקים הנוספים מפרשים כלל את עניין מילת‬
‫הערך שבבראשית‪ ,‬אלא כל קשרם הוא פורמלי חיצוני על פי השורש המשותף (כלומר‬
‫בעיקר היסוד הדו־עיצורי; עיינו ‪ ,)§2.2.2‬ואין זה אלא מקרה כשהפסוקים הנוספים‬
‫הם ממש בהוראת הפסוק שבבראשית או בהוראה דומה לה (כגון ר"ד א‪:‬כו; פ"ח ב‪:‬ז;‬
‫עד"ן ב‪:‬ח)‪ .‬כיוון שמטרת החיבור היא לזהות שורשים על פי צורותיהם ולא לפרש את‬
‫משמעויותיהם‪ ,‬אף יקרה שפסוקים בהוראה שווה מופרדים; כך בערך ' ׂשיח השדה' ב‪:‬ה‬
‫אין המחבר מביא יחד את הכתובים שבהם הוראת היסוד של ׂש"ח ~ ס"ח היא "עקר"‬
‫(ערבית קלע) אלא משרבבם אל תוך המשמעויות האחרות של אותו היסוד‪ .‬במקרה‬
‫זה ובאחרים המילה מבראשית יחד עם המילים האחרות שצורתן שייכת לאותו יסוד‬
‫דו־עיצורי הן הן יסוד הערך המילוני ולפיכך סידור ההבאות לפי קבוצות משמעות‬

                                                                      ‫אין לו חשיבות‪.‬‬
‫מסתבר שמבנה זה של המילון משקף את השפעת המסורה הבבלית‪ ,‬ועל כן‬
‫סביר למקם את חיבורנו בבבל‪ .‬לפי מסורת בבל   כל הערת מסורה מובאת ל ָּכתוב‬
‫הראשון הנזכר בה‪ ,‬ולכן יוצא שרוב ההערות מתרכזות בחלקים הראשונים של המקרא‪.‬‬
‫בהשפעת מבנה זה נבנה לפי השערתנו החיבור המילוני שלפנינו‪ .‬כותבו היה רגיל‬
‫לשיטת המסורה הבבלית‪ ,‬אשר לפיה באו הערות המסורה במקום המתאים הראשון‪,‬‬
‫ועל כן הוא ערך גם את מילונו לפי אותו עיקרון‪ ,‬ולא לפי סדר הא"ב‪ ,‬והזכיר כל ערך‬

                                                  ‫‪ 	4‬עיינו עופר‪ ,‬המסורה הבבלית‪ ,‬בייחוד עמ' ‪.27‬‬

‫‪465‬‬
   468   469   470   471   472   473   474   475   476   477   478