Page 473 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 473
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ג
ג /1א
גלוסר בעל תכונות קונקורדנציוניות לספר בראשית (א:כ -ב:יב)
החיבור שלפנינו הוא גלוסר/מילון ,אך אינו ערוך לפי סדר א"ב אלא לפי סדר
הכתובים .בקטע מובאות מילים מבראשית א:כ -ב:יב עם תרגומן הערבי ,ואליהן
מצורפים כתובים אחרים המכילים מילה (או מילים) משורשה של המילה הנמצאת
בפסוק הנדון ,וגם ליד מילים נוספות אלו תרגום לערבית .בגלוסרים הרגילים ,כגון
אלו שהובאו לעיל בסימון א-1א ,5הדגמת מילת הערך ע"י הבאת כתובים אחרים
נדירה ביותר; הזכרת איכה ג:טז 'ויגרס' כתוספת הסבר בגלוסר א 5לתהלים קיט:כ
'גרסה' חריגה ממש .לפי העניין והנוחות הפניותינו הן או למילת הערך מבראשית או
למספרי השורות של כתב־היד.
איסופן של מילים גזורות מאותו השורש והבאתן במקום אחד מעניקים לחיבור זה
כעין אופי של קונקורדנציה .אין הפסוקים הנוספים מפרשים כלל את עניין מילת
הערך שבבראשית ,אלא כל קשרם הוא פורמלי חיצוני על פי השורש המשותף (כלומר
בעיקר היסוד הדו־עיצורי; עיינו ,)§2.2.2ואין זה אלא מקרה כשהפסוקים הנוספים
הם ממש בהוראת הפסוק שבבראשית או בהוראה דומה לה (כגון ר"ד א:כו; פ"ח ב:ז;
עד"ן ב:ח) .כיוון שמטרת החיבור היא לזהות שורשים על פי צורותיהם ולא לפרש את
משמעויותיהם ,אף יקרה שפסוקים בהוראה שווה מופרדים; כך בערך ' ׂשיח השדה' ב:ה
אין המחבר מביא יחד את הכתובים שבהם הוראת היסוד של ׂש"ח ~ ס"ח היא "עקר"
(ערבית קלע) אלא משרבבם אל תוך המשמעויות האחרות של אותו היסוד .במקרה
זה ובאחרים המילה מבראשית יחד עם המילים האחרות שצורתן שייכת לאותו יסוד
דו־עיצורי הן הן יסוד הערך המילוני ולפיכך סידור ההבאות לפי קבוצות משמעות
אין לו חשיבות.
מסתבר שמבנה זה של המילון משקף את השפעת המסורה הבבלית ,ועל כן
סביר למקם את חיבורנו בבבל .לפי מסורת בבל כל הערת מסורה מובאת ל ָּכתוב
הראשון הנזכר בה ,ולכן יוצא שרוב ההערות מתרכזות בחלקים הראשונים של המקרא.
בהשפעת מבנה זה נבנה לפי השערתנו החיבור המילוני שלפנינו .כותבו היה רגיל
לשיטת המסורה הבבלית ,אשר לפיה באו הערות המסורה במקום המתאים הראשון,
ועל כן הוא ערך גם את מילונו לפי אותו עיקרון ,ולא לפי סדר הא"ב ,והזכיר כל ערך
4עיינו עופר ,המסורה הבבלית ,בייחוד עמ' .27
465
