Page 22 - etmol 29

‫מנות‬
‫מאת יוחנן ארנון בשער‬
‫זה ‪ 500‬שנה נוהגים אספני־ספרים לקבוע תו וסמל על ספריהם‬

‫גודלו של תו־ספר משתנה ויכול להגיע מפיתקה בעלת‬ ‫אוהבי הספרים ואספניהם בעלי טעם אמנותי מפותח נוהגים‬
‫ממדים של ‪ 2‬עד ‪ 3‬ס״מ ועד לדף בגודל של ‪ 14‬על ‪ 20‬ס״מ‪.‬‬ ‫להדביק על פנים השער של ספריהם תו־ס פר‪ ,‬המציין מיהו‬
‫בארץ נעשה נסיון לעורר תשומת לב לתו־הספר בקרב הצי­‬ ‫הבעל ומלווה על־פי־רוב ברישום אמנותי‪ ,‬לפעמים של צייר‬
‫בור‪ .‬בשנת תשט״ז )‪ ,(1956‬אירגן ׳משוגע׳ לתווי־ספר‪ ,‬אברהם‬ ‫מפורסם‪ .‬זהו ה׳אקס־ליבריס׳ )בלטינית — ׳מתוך ספרי׳(‪ ,‬כפי‬
‫נייס‪ ,‬תערוכה‪ ,‬בה הוצגו ‪ 800‬תווי־ ספר יהודיים‪ .‬הוא אף טרח‬
‫והכין קטלוג הנחשב כיום ליקר מציאות‪ ,‬ואירגן ליד התערוכה‬ ‫כינויו הבינלאומי‪.‬‬
‫תחרות לציור תו־ספר על־ידי צעירים‪ .‬הוא גם הוציא לאור‬ ‫כאשר הופיעו לפני למעלה מחמש מאות שנה תווי־הספר‬
‫כתב־עת מיוחד בשם ׳תו־הספר׳‪ ,‬שגליונו הראשון יצא בשנת‬ ‫הראשונים — במנזרים‪ ,‬בארמונות אצילים ובבתי מלומדים‬
‫תשי״ט והיה מלא וגדוש מאמרים על תווי־ספר‪ ,‬אמנים ואספ­‬ ‫של אירופה — הם נשאו על גבם בעיקר את סמל המשפחה‬
‫נים‪ .‬אלא שגליון ראשון זה היה גם האחרון‪ .‬מאמרים אחדים‬ ‫של בעל הספר‪ .‬לעתים נוספו אליו ראשי תיבות של שמו או‬
‫שמו המלא וכן פסוק בלטינית‪ ,‬ביוונית או אף בעברית‪ ,‬בדרך‬
‫בשטח תווי־הספר הופיעו גם בכתב־ העת ׳הד הדפוס׳‪.‬‬ ‫כלל מן המקרא‪ ,‬כגון‪ :‬״ראשית חכמה יראת ה׳‪.‬״ אמנים‬
‫גדולים כאלברכט דירר בגרמניה עיצבו תווי־ ספר כבר במאה‬
‫התו הארצישראלי הראשון‬ ‫השש־עשרה‪ .‬בתקופה הזאת החלו להופיע נופים ודמויות‬
‫אדם על גבי תו־הספר‪ ,‬סמל המשפחה תפס מקום שולי יותר‪.‬‬
‫הדעות עודן מחולקות לגבי תו־הספר הארץ־ישראלי‬ ‫במהלך המאות חלו עליות וירידות באופנת תו־הספר וב־‬
‫הראשון‪ ,‬יש הטוענים שהתו הראשון בארץ נעשה על־ידי‬ ‫תפוצתו‪ .‬לשיאים חדשים הוא הגיע במאה השמונה־ עשרה‬
‫הצייר י‪ .‬שטרק ב״בצלאל״ בירושלים בשביל ד״ר מיכאל‬ ‫והתשע־עשרה‪ .‬במאה הקודמת נתפרסמו ספרים על תולדות‬
‫רינגל‪ ,‬עתונאי ומדינאי יהודי מגליציה‪ ,‬חבר הסינט הפולני‪,‬‬ ‫תו־הספר וכן הוקמו אגודות מקומיות וארציות של אספני‬
‫שעקבותיו נעלמו בגלות רוסיה הסובייטית‪ .‬תו־הספר היה‬ ‫תווי־ספר‪ .‬מגרמניה עברה האופנה לארצות הסמוכות וכן‬
‫נפוץ בין מנהיגים ציונים כגון נחום סוקולוב‪ ,‬חיים ארלו­‬ ‫לאנגליה ולארצות־הברית‪ .‬רבים החלו לאסוף תווי־ספר‪,‬‬
‫זורוב‪ ,‬חיים וייצמן‪ ,‬אוטו ורבורג‪ ,‬מרטין בובר‪ ,‬דייויס טריטש‪,‬‬ ‫ואמנים נתבקשו לעצב אותם בעבור בעלי ספריות לאו־דווקא‬
‫דוד וולפסון וחוקרים ואנשי שם יהודיים כאלברט איינשטיין‪,‬‬ ‫לשם הדבקה לתוך ספריהם אלא גם‪ ,‬ולעתים בעיקר‪ ,‬למטרת‬
‫חיים ברודי‪ ,‬י‪ .‬ד‪ .‬אייזנשטיין‪ ,‬דוד ילין‪ ,‬יעקב קלצקין ואחרים‪.‬‬ ‫אספנות והחלפה‪ .‬באירופה הופיעו כתבי־עת מיוחדים לאספני‬
‫במדינת ישראל גדל מספר בעלי הספריות המקשטים את‬ ‫תווי־ספר ובהן מידע על תולדות תו־הספר‪ ,‬רשימות של תווי־‬
‫ספריהם בתו־ספר‪ .‬ביניהם אנו מוצאים את הרב יהודה ליב‬ ‫ספר שעוצבו בידי אמנים מסוימים או רשימות לפי נושאים‪.‬‬
‫הכהן מימון‪ ,‬הסופרים י‪ .‬ד‪ .‬ברקוביץ‪ ,‬א‪ .‬דרויאנוב ועסקנים‬ ‫אנשים החלו לאסוף תווי־ ספר של רופאים — עליהם מתנוסס‬
‫ומדינאים כבנימין מינץ‪ ,‬דב יוסף‪ ,‬אבא אבן‪ ,‬פרופ׳ אנדרה‬ ‫לא־אחת הנחש המפורסם מן התורה‪ ,‬שהפך לסמל הרפואה‪,‬‬
‫נהר‪ ,‬דוד פרנקפורטר ושורה ארוכה של אקדמאים‪ ,‬חברי‬
‫קיבוצים ואף תלמידים וסטודנטים‪ .‬גם קיבוצים החלו להשתמש‬ ‫או גולגולת מאיימת — של סופרים או אנשי שם בכלל‪.‬‬

‫בתווי־ספר בספריות המשק‪.‬‬ ‫תווים יהודיים‬
‫מלבד כמה אוספים פרטיים קיימים מספר אוספים ציבוריים‬
‫גדולים‪ ,‬כגון זה של בית־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬ ‫כיוון שהיהודים היו מאז ומתמיד בעלי ספרים ואספני ספרים‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬של המוזיאון לאמנות הדפוס בצפת‪ ,‬ואוסף קטן‬ ‫לא ייפלא שעשו חיל גם בשטח של תו־הספר‪ ,‬הן כאמנים‬
‫יותר בספריה העירונית ׳שער־ציון׳ בתל־אביב‪ .‬אחד המומחים‬
‫הגדולים של תו־הספר היהודי‪ ,‬הרב פיליפ גודמן‪ ,‬עלה ארצה‬ ‫מעצבי תווי־ ספר‪ ,‬והן כבעלי תווי־ ספר ואף כאספנים‪.‬‬
‫מארצות הברית‪ ,‬אך השאיר את האוסף שלו‪ ,‬המונה למעלה‬ ‫נראה שדווקא באנגליה חי האמן היהודי הראשון‪ ,‬בנימין‬
‫מ־‪ 7,000‬תווי־ספר‪ ,‬ב׳היברו יוני‪1‬ן קולג׳ ׳ בסינסינטי‪ .‬בגרמניה‬ ‫הלוי מפורטסמות‪ ,‬שהכין בשנת ‪ 1746‬תו־ספר למען יצחק‬
‫מצויים אוספים בסדר גודל של ‪ 40,000‬תווי־ספר‪ ,‬בבריטיש‬ ‫מנדס הלוי בלונדון‪ .‬מאז קמו אמנים יהודים מפורסמים ותרמו‬
‫מוזיאום בלונדון נשמר אוספו של סיר וולאסטון פרנקס‪,‬‬ ‫את תרומתם לאמנות תו־הספר‪ .‬העיקריים הם‪ :‬יוסף ישראלס‪,‬‬
‫אפרים משה ליליין‪ ,‬הרמן שטרוק‪ ,‬יעקב שטיינהרדט‪ ,‬יוסף‬
‫המונה כ־‪ 100,000‬תווי־ספר‪.‬‬ ‫בודקו‪ ,‬אוריאל בירנבוים‪ ,‬שלמה ידידיה )זלנפרוינד(‪ ,‬אריה‬
‫אלווייל וכן אוזיאש הופשטטר‪ ,‬יוסי שטרן‪ ,‬יוסל ברגנר‪ ,‬דוד‬
‫לעיון נוסף ‪ :‬תורי־ספר י הודיי ם א ק ס = ליברס — א‪.‬מ‪ .‬הברמן‪.‬‬
‫דוידוביץ ואחרים‪ ,‬היוצרים עד היום‪.‬‬

‫‪22‬‬