Page 21 - etmol 29
P. 21

‫אפשר להבחין בהשפעת המאוזוליאה ה­ בעזה )שלא שרדה( על הריסות מקדשו‬           ‫היתה תקופת שלטונו של יוסטיניאנוס‬
                                                                           ‫הראשון )‪ 565—527‬לספירה(‪ .‬תודות ל­‬
    ‫רומית‪ .‬עם זאת לא הסתפקו האדריכלים של ראש אלי עזה‪ ,‬מרנס‪.‬‬                ‫רווחה הכלכלית ולמצב המדיני היציב‬
                                                                           ‫יחסית שערדו באימפריה הביזנטית בימי‬
    ‫חומרי הבניה‪,‬‬                        ‫בצורות ששאבו מהאדריכלות הרומית‪,‬‬    ‫שלטונו הממושך‪ ,‬נבנו בנייני־פאר רבים‪,‬‬
                                                                           ‫דתיים וחילוניים‪ .‬עדויות לפעילות הבניה‬
    ‫העיטורים והקישוטים‬                  ‫אלא הוסיפו עליהן את אולם הרוחב‪,‬‬    ‫הענפה בארץ בתקופה זו הן ״כנסיית‬
                                                                           ‫המולד״ בבית־לחם‪ ,‬כנסיית ה״ניאה״ ב־‬
                                        ‫לכל צורותיו‪ ,‬ואת הכנסיה דמויית ה­‬  ‫עיר־העתיקה בירושלים‪ ,‬שלבה השני של‬
                                                                           ‫הכנסיה מעל לבריכת השילוח‪ ,‬הכנסיות‬
‫חומרי הבניה שהשתמשו בהם בארץ‬            ‫צלב‪.‬‬                               ‫של גרש בעבר־הירדן וכנסיה בהר־גרי־‬

‫מסתבר כי באותה תקופה עדיין לא היו בעיקר עץ ואבן‪ .‬רק כנסיה אחת‬                                     ‫זים‪ ,‬שהוקפה חומה‪.‬‬
                                                                           ‫הכנסיות הביזנטיות נפוצות בכל אזורי‬
‫התגבשה בארץ תכנית אחידה‪ .‬אמנם נבנתה מלבנים שיובשו בשמש — זו‬                ‫הארץ‪ ,‬אך ריכוזן העיקרי הוא באיזור‬
                                                                           ‫ירושלים ובית־לחם‪ .‬המקורות הספרותיים‬
    ‫רוב הכנסיות נבנו בסגנון הבסיליקה או שבחירבת אל־ניטלה ל ‪ T‬יריחו‪.‬‬        ‫והכתובות שנתגלו מלמדים על בוני ה­‬
                                                                           ‫כנסיות שעימם נמנים קיסרים וקיסריות‬
‫הקאפלה‪ ,‬שהן פשוטות ונוחות ביותר‪ ,‬אך חזית הכנסיות היתה על־פי־רוב פשו­‬       ‫וכן אנשי כמורה‪ ,‬נדבנים ונדבניות‪ ,‬אנשי‬
                                                                           ‫הקהילה המקומית‪ ,‬ראשי ערים ואנשי־‬
‫גם בתכניות אלו אפשר למצוא שינויים טה‪ ,‬פרט למזוזות ולמשקופים‪ .‬העיטור‬
                                                                                                                  ‫צבא‪.‬‬
‫העיקרי היה בתוך הבניין‪ :‬רצפות־פסיפס‬     ‫רבים‪.‬‬                              ‫אפשר לחלק את בנייני הכנסיות על­‬
                                                                           ‫פי מעמדם של הבונים ויכולתם הכספית‪:‬‬
‫למן המאה הרביעית ועד המאה השמי­ צבעוניות‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬טיח צבעוני‪ ,‬סור־‬      ‫‪ .1‬כנסיות מלכותיות גדולות־ממדים‪,‬‬
                                                                           ‫שנבנו ברוב פאר בערים החשובות ב­‬
‫נית נבנו בארץ כנסיות ביזנטיות‪ ,‬ב­ גי־שיש מעוטרים‪ ,‬כותרות עמודים ועוד‪.‬‬
                                                                                                     ‫פקודת הקיסרים‪.‬‬
‫אופן רצוף‪ ,‬אך בניית השיא היתה ל­ רצפות פסיפס אפשר למצוא בכל טי­‬            ‫‪ .2‬כנסיות עירוניות שהוקמו הודות‬
                                                                           ‫ל׳יזמים׳ מקומיים‪ ,‬כגון אנשי־ כמורה ו‪-‬‬
‫פי העדויות במאה החמישית והשי­ פוסי הכנסיות‪ ,‬ללא הבדל איזור או זמן‪.‬‬
                                                                                                      ‫נדבנים עשירים‪.‬‬
‫שית‪ .‬את הכנסיות אפשר לחלק ל­ הנושאים המופיעים בהם רבגוניים מאוד‬            ‫‪ .3‬כנסיות קטנות ופשוטות בעיירות‬
                                                                           ‫ובכפרים‪ ,‬שנבנו ביוזמת הקהילה ה­‬
‫שלושה—ארבעה טיפוסים עיקריים‪ .‬הטי­ ונוסף על צלבים ושילובי־אותיות הם‬
                                                                                                               ‫מקומית‪.‬‬
‫פוס הנפוץ ביותר היתה הבסיליקה‪ .‬ה­ ■ כוללים דגמים גיאומטריים‪ ,‬מוטיבים מ­‬    ‫ראוי לציין‪ ,‬כי לעתים הוקמו בישוב‬
                                                                           ‫אחד כמה כנסיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬נבנו בעבוד‬
‫טיפוסים האחרים‪ ,‬לפי סדר שכיחותם‪ ,‬עולם הצומח‪ ,‬בעלי חיים ועוד‪ .‬בשנת‬          ‫ארבע כנסיות‪ ,‬בכרמל — שלוש כנסיות‪,‬‬
                                                                           ‫בחירבת כוסייפה — שלוש כנסיות‪ ,‬ו־‬
‫הם הקאפלה‪ ,‬הכנסיה החד־מרכזית ואולי ‪ 427‬נאסר לעטר רצפות בצלבים או‬           ‫בשבטה — שלוש כנסיות‪ .‬עובדה זו‬
                                                                           ‫מעידה על הפריחה הכלכלית של הארץ‬
‫בדמויות קדושים בתוקף צו מלכותי‪-‬‬         ‫גם הכנסיה דמויית־הצלב‪.‬‬             ‫בימי השלטון הביזנטי ועל הפעילות ה­‬
                                                                           ‫תרבותית והדתית הענפה שהתנהלה בה‪.‬‬
‫הכנסיה שנבנתה לפי תכנית הבסיליקה כנסייתי‪ .‬במאות השמינית והתשיעית‬           ‫רוב הכנסיות נוסדו כדי לשמש את‬
                                                                           ‫צורכי הפולחן של הקהילות הנוצריות‪,‬‬
‫מבוססת על־פי רוב על שלושה מרחבים נתעורר פולמוס גדול באימפריה הביזנ‪-‬‬        ‫אך לעתים נוסף מניע מיוחד להקמת‬
                                                                           ‫הכנסיה‪ .‬על־פי המניעים אפשר לחלק‬
‫מוארכים‪ :‬אולם תווך ושתי סיטראות‪ ,‬טית בדבר פולחן הדמויות וביחוד דמויות‬      ‫את הכנסיות לשני סוגים ‪ :‬כנסיות־הקדשה‬

‫)אולמות צרים צדדיים‪ ,‬מעבר לשורת קדושים‪ .‬תנועה דתית קנאית■ ניסתה לבטל‬                                    ‫וכנסיות־זכרון‪.‬‬
                                                                           ‫כנסיות ההקדשה נבנו לזכר אדם מ­‬
‫עמודים( אחת מזה ואחת מזה‪ .‬למספר את המנהג הזה בכוח ופגעה בצורה‬              ‫סוים‪ ,‬על־פי רוב קדוש או קדושה נוצרים‪,‬‬
                                                                           ‫ששמם צוין בדרך כלל בכתובות‪ .‬רוב‬
‫כנסיות יש חמישה מרחבים ‪ :‬אולם־ חמורה באמנות של אותה תקופה‪ ,‬ב־‬              ‫הכנסיות הידועות לנו הוקמו ככנסיות־‬
                                                                           ‫הקדשה‪ .‬כנסיות־הזכרון נבנו במקומות‬
‫תווך ושתי סיטראות מכל צד‪ .‬אלו כנסיות הורסה דמויות אדם ובעלי־חיים‪ .‬אותות‬    ‫שבהם התרחש לפי המסורת הנוצרית‬

‫מפוארות שנבנו על־פי צו מלכותי או ההרס שנגרמו אז ניכרים בכמה כנסיות‬                                       ‫מאורע מסוים‪.‬‬

    ‫מטעם מוסדותיה העליונים של הכנסיה‪ ,‬בארץ־ישראל‪.‬‬                                   ‫בהשפעה רומית‬

‫כמו למשל ׳כנסיית הקבר הקדוש׳ בירו­ נראה כי הכנסיות הגדולות והמפו­‬          ‫בחינת האדריכלות של הכנסיות הביזנ־‬
                                                                           ‫טיות מעלה‪ ,‬שאין לפנינו התפתחות חד­‬
‫שלים ו׳כנסיית המולד׳ בבית־לחם‪ ,‬ש­ ארות היו מעוטרות גם בפסיפסי־קיר ויש‬      ‫שה בעלת כיוון עצמאי‪ ,‬כי־אם גיבוש‬
                                                                           ‫הצורות שכבר היו נפוצות באימפריה‬
‫הוקמו על ־פי פקודתו של קונסטאנטינוס להניח שרצפותיהן של כנסיות רבות‬         ‫הרומית‪ .‬בבסיליקה הנוצרית ניכרת ב­‬
                                                                           ‫בירור השפעת הבסיליקה הרומית החילו­‬
‫ביוזמת אמו הלנה‪ .‬כנסיות אלו נהרסו וקירותיהן היו מצופים שיש‪ ,‬אולם קשה‬       ‫נית‪ ,‬ואילו במבנים המרכזיים שהוקמו‬
                                                                           ‫על המקומות הקדושים לנוצרים —‬
‫ונבנו מחדש בפאר רב‪ .‬הן היו גדולות לדעת את הממדים של עיטורי הקיר‬

‫ממדים ונועדו לא רק לתפילות ולפולחן‪ ,‬ושטחי השיש‪ ,‬שכן הקירות של רוב ה­‬

‫אלא גם למשיכת עולי־רגל רבים ככל כנסיות לא נשתמרו ומן הקירות שנשתמרו‬

    ‫פורק השיש ונשדד‪.‬‬                    ‫האפשר‪.‬‬

‫תכנית אחרת ששלטה בכנסיות היתה הכתובות ששרדו משובצות על־פי־רוב‬

‫הקאפלה‪ ,‬שממדיה קטנים‪ .‬על־פי רוב ברצפות־הפסיפס בכל חלקי הכנסיה‪ .‬עם‬

‫מורכבת הקאפלה מאולם אחד ומאפסיס זאת‪ ,‬אפשר למצוא גם כתובות החקוקות‬

‫)גומחה במזרח הכנסיה שלפניה הבימה(‪ .‬במקומות אחרים‪ ,‬כגון עמודים‪ ,‬כותרות‪,‬‬

‫הכנסיה החד־מרכזית היא עגולה או משקופים‪ ,‬לוחות שיש‪ ,‬לוחות־סורג ומצ­‬

‫מתומנת ועל־פי־רוב היא מקורה בכיפה‪ ,‬בות קבורה‪ .‬נושאי הכתובות רבים ‪:‬‬

‫עד־כה נתגלו בארץ כנסיות מעטות מ­ הקדשה‪ ,‬תחינה‪ ,‬בקשת ישועה‪ ,‬זכרון‪,‬‬

‫טיפוס זה‪ ,‬ביניהן ׳כנסיית העליה׳ ב­ ברכה‪ ,‬מובאות מתוך ספר תהילים‪ ,‬ציון‬

‫ירושלים‪ ,‬כנסיה בבית־שאן וכנסיה בהר תאריך ההקמה ועוד‪ .‬השפה השלטת‬

‫היתה יוונית‪ ,‬רק כתובות בודדות נכתבו‬     ‫גריזים‪.‬‬

    ‫הכנסיות דמויות־הצלב מורכבות מ­ בלטינית וסורית‪.‬‬

‫ארבעה אולמות סביב מרכז אחד‪ ,‬על־פי־ לאחר שכבשו הערבים את ארץ־ישראל‬

‫רוב בעל אופי קדוש‪ ,‬כגון באר־קדושה‪ ,‬בשנת ‪ 638‬פסקה כמעט כליל בניית‬

‫קדוש וכדומה‪ .‬בארץ נמצאה כנסיה אחת כנסיות בארץ‪ .‬אולם מדי פעם שוקמו‬

‫מטיפוס זה‪ ,‬על באר־יעקב ובעבר ה­ כנסיות ישנות ופה ושם נבנו גם כנסיות‬

‫ירדן — בעיר גרש‪ .‬המקורות הספרו­ חדשות‪ .‬הכנסיות האחרונות שקמו בתחי­‬

‫תיים שבידינו מזכירים שתי כנסיות כ­ לת המאה השמינית נבנו אמנם בתקופת‬

‫אלו בארץ — אחת בעזה והשניה בשכם השלטון הערבי‪ ,‬אולם מבחינת הסגנון‬

‫)כוונת המחבר לכנסיה שעל באר־יעקב(‪ .‬והאדריכלות הן שייכות עדיין לתקופה‬

                  ‫בארץ לא נהפכו מקדשים אליליים הביזנטית‪.‬‬

                                        ‫לכנסיות‪ ,‬כפי שאירע בארצות אחרות‪,‬‬

‫לעיון נוסף ‪ :‬״ ק ד מוניו ת ״ ‪ ,1‬ת של״ו‬  ‫אך לפעמים נבנו כנסיות במקום מקדש‬

                  ‫אלילי הרוס‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוקמה כנסיה ‪.1976‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26