Page 21 - etmol 29
P. 21
אפשר להבחין בהשפעת המאוזוליאה ה בעזה )שלא שרדה( על הריסות מקדשו היתה תקופת שלטונו של יוסטיניאנוס
הראשון ) 565—527לספירה( .תודות ל
רומית .עם זאת לא הסתפקו האדריכלים של ראש אלי עזה ,מרנס. רווחה הכלכלית ולמצב המדיני היציב
יחסית שערדו באימפריה הביזנטית בימי
חומרי הבניה, בצורות ששאבו מהאדריכלות הרומית, שלטונו הממושך ,נבנו בנייני־פאר רבים,
דתיים וחילוניים .עדויות לפעילות הבניה
העיטורים והקישוטים אלא הוסיפו עליהן את אולם הרוחב, הענפה בארץ בתקופה זו הן ״כנסיית
המולד״ בבית־לחם ,כנסיית ה״ניאה״ ב־
לכל צורותיו ,ואת הכנסיה דמויית ה עיר־העתיקה בירושלים ,שלבה השני של
הכנסיה מעל לבריכת השילוח ,הכנסיות
חומרי הבניה שהשתמשו בהם בארץ צלב. של גרש בעבר־הירדן וכנסיה בהר־גרי־
מסתבר כי באותה תקופה עדיין לא היו בעיקר עץ ואבן .רק כנסיה אחת זים ,שהוקפה חומה.
הכנסיות הביזנטיות נפוצות בכל אזורי
התגבשה בארץ תכנית אחידה .אמנם נבנתה מלבנים שיובשו בשמש — זו הארץ ,אך ריכוזן העיקרי הוא באיזור
ירושלים ובית־לחם .המקורות הספרותיים
רוב הכנסיות נבנו בסגנון הבסיליקה או שבחירבת אל־ניטלה ל Tיריחו. והכתובות שנתגלו מלמדים על בוני ה
כנסיות שעימם נמנים קיסרים וקיסריות
הקאפלה ,שהן פשוטות ונוחות ביותר ,אך חזית הכנסיות היתה על־פי־רוב פשו וכן אנשי כמורה ,נדבנים ונדבניות ,אנשי
הקהילה המקומית ,ראשי ערים ואנשי־
גם בתכניות אלו אפשר למצוא שינויים טה ,פרט למזוזות ולמשקופים .העיטור
צבא.
העיקרי היה בתוך הבניין :רצפות־פסיפס רבים. אפשר לחלק את בנייני הכנסיות על
פי מעמדם של הבונים ויכולתם הכספית:
למן המאה הרביעית ועד המאה השמי צבעוניות ,ציורי קיר ,טיח צבעוני ,סור־ .1כנסיות מלכותיות גדולות־ממדים,
שנבנו ברוב פאר בערים החשובות ב
נית נבנו בארץ כנסיות ביזנטיות ,ב גי־שיש מעוטרים ,כותרות עמודים ועוד.
פקודת הקיסרים.
אופן רצוף ,אך בניית השיא היתה ל רצפות פסיפס אפשר למצוא בכל טי .2כנסיות עירוניות שהוקמו הודות
ל׳יזמים׳ מקומיים ,כגון אנשי־ כמורה ו-
פי העדויות במאה החמישית והשי פוסי הכנסיות ,ללא הבדל איזור או זמן.
נדבנים עשירים.
שית .את הכנסיות אפשר לחלק ל הנושאים המופיעים בהם רבגוניים מאוד .3כנסיות קטנות ופשוטות בעיירות
ובכפרים ,שנבנו ביוזמת הקהילה ה
שלושה—ארבעה טיפוסים עיקריים .הטי ונוסף על צלבים ושילובי־אותיות הם
מקומית.
פוס הנפוץ ביותר היתה הבסיליקה .ה ■ כוללים דגמים גיאומטריים ,מוטיבים מ ראוי לציין ,כי לעתים הוקמו בישוב
אחד כמה כנסיות .כך למשל ,נבנו בעבוד
טיפוסים האחרים ,לפי סדר שכיחותם ,עולם הצומח ,בעלי חיים ועוד .בשנת ארבע כנסיות ,בכרמל — שלוש כנסיות,
בחירבת כוסייפה — שלוש כנסיות ,ו־
הם הקאפלה ,הכנסיה החד־מרכזית ואולי 427נאסר לעטר רצפות בצלבים או בשבטה — שלוש כנסיות .עובדה זו
מעידה על הפריחה הכלכלית של הארץ
בדמויות קדושים בתוקף צו מלכותי- גם הכנסיה דמויית־הצלב. בימי השלטון הביזנטי ועל הפעילות ה
תרבותית והדתית הענפה שהתנהלה בה.
הכנסיה שנבנתה לפי תכנית הבסיליקה כנסייתי .במאות השמינית והתשיעית רוב הכנסיות נוסדו כדי לשמש את
צורכי הפולחן של הקהילות הנוצריות,
מבוססת על־פי רוב על שלושה מרחבים נתעורר פולמוס גדול באימפריה הביזנ- אך לעתים נוסף מניע מיוחד להקמת
הכנסיה .על־פי המניעים אפשר לחלק
מוארכים :אולם תווך ושתי סיטראות ,טית בדבר פולחן הדמויות וביחוד דמויות את הכנסיות לשני סוגים :כנסיות־הקדשה
)אולמות צרים צדדיים ,מעבר לשורת קדושים .תנועה דתית קנאית■ ניסתה לבטל וכנסיות־זכרון.
כנסיות ההקדשה נבנו לזכר אדם מ
עמודים( אחת מזה ואחת מזה .למספר את המנהג הזה בכוח ופגעה בצורה סוים ,על־פי רוב קדוש או קדושה נוצרים,
ששמם צוין בדרך כלל בכתובות .רוב
כנסיות יש חמישה מרחבים :אולם־ חמורה באמנות של אותה תקופה ,ב־ הכנסיות הידועות לנו הוקמו ככנסיות־
הקדשה .כנסיות־הזכרון נבנו במקומות
תווך ושתי סיטראות מכל צד .אלו כנסיות הורסה דמויות אדם ובעלי־חיים .אותות שבהם התרחש לפי המסורת הנוצרית
מפוארות שנבנו על־פי צו מלכותי או ההרס שנגרמו אז ניכרים בכמה כנסיות מאורע מסוים.
מטעם מוסדותיה העליונים של הכנסיה ,בארץ־ישראל. בהשפעה רומית
כמו למשל ׳כנסיית הקבר הקדוש׳ בירו נראה כי הכנסיות הגדולות והמפו בחינת האדריכלות של הכנסיות הביזנ־
טיות מעלה ,שאין לפנינו התפתחות חד
שלים ו׳כנסיית המולד׳ בבית־לחם ,ש ארות היו מעוטרות גם בפסיפסי־קיר ויש שה בעלת כיוון עצמאי ,כי־אם גיבוש
הצורות שכבר היו נפוצות באימפריה
הוקמו על ־פי פקודתו של קונסטאנטינוס להניח שרצפותיהן של כנסיות רבות הרומית .בבסיליקה הנוצרית ניכרת ב
בירור השפעת הבסיליקה הרומית החילו
ביוזמת אמו הלנה .כנסיות אלו נהרסו וקירותיהן היו מצופים שיש ,אולם קשה נית ,ואילו במבנים המרכזיים שהוקמו
על המקומות הקדושים לנוצרים —
ונבנו מחדש בפאר רב .הן היו גדולות לדעת את הממדים של עיטורי הקיר
ממדים ונועדו לא רק לתפילות ולפולחן ,ושטחי השיש ,שכן הקירות של רוב ה
אלא גם למשיכת עולי־רגל רבים ככל כנסיות לא נשתמרו ומן הקירות שנשתמרו
פורק השיש ונשדד. האפשר.
תכנית אחרת ששלטה בכנסיות היתה הכתובות ששרדו משובצות על־פי־רוב
הקאפלה ,שממדיה קטנים .על־פי רוב ברצפות־הפסיפס בכל חלקי הכנסיה .עם
מורכבת הקאפלה מאולם אחד ומאפסיס זאת ,אפשר למצוא גם כתובות החקוקות
)גומחה במזרח הכנסיה שלפניה הבימה( .במקומות אחרים ,כגון עמודים ,כותרות,
הכנסיה החד־מרכזית היא עגולה או משקופים ,לוחות שיש ,לוחות־סורג ומצ
מתומנת ועל־פי־רוב היא מקורה בכיפה ,בות קבורה .נושאי הכתובות רבים :
עד־כה נתגלו בארץ כנסיות מעטות מ הקדשה ,תחינה ,בקשת ישועה ,זכרון,
טיפוס זה ,ביניהן ׳כנסיית העליה׳ ב ברכה ,מובאות מתוך ספר תהילים ,ציון
ירושלים ,כנסיה בבית־שאן וכנסיה בהר תאריך ההקמה ועוד .השפה השלטת
היתה יוונית ,רק כתובות בודדות נכתבו גריזים.
הכנסיות דמויות־הצלב מורכבות מ בלטינית וסורית.
ארבעה אולמות סביב מרכז אחד ,על־פי־ לאחר שכבשו הערבים את ארץ־ישראל
רוב בעל אופי קדוש ,כגון באר־קדושה ,בשנת 638פסקה כמעט כליל בניית
קדוש וכדומה .בארץ נמצאה כנסיה אחת כנסיות בארץ .אולם מדי פעם שוקמו
מטיפוס זה ,על באר־יעקב ובעבר ה כנסיות ישנות ופה ושם נבנו גם כנסיות
ירדן — בעיר גרש .המקורות הספרו חדשות .הכנסיות האחרונות שקמו בתחי
תיים שבידינו מזכירים שתי כנסיות כ לת המאה השמינית נבנו אמנם בתקופת
אלו בארץ — אחת בעזה והשניה בשכם השלטון הערבי ,אולם מבחינת הסגנון
)כוונת המחבר לכנסיה שעל באר־יעקב( .והאדריכלות הן שייכות עדיין לתקופה
בארץ לא נהפכו מקדשים אליליים הביזנטית.
לכנסיות ,כפי שאירע בארצות אחרות,
לעיון נוסף :״ ק ד מוניו ת ״ ,1ת של״ו אך לפעמים נבנו כנסיות במקום מקדש
אלילי הרוס .כך למשל ,הוקמה כנסיה .1976
21