Page 16 - etmol 29

‫משפחה של טרוצקי‪ .‬סוקולובסקי העביר‬ ‫מ א ת יהו שע א‪ .‬גלבוע‬ ‫הסופר הרוסי הנודע‬
‫לגורקי מכתב של ביאליק בו נתבקש‬ ‫עזר לגיאליק‬
‫הסופר‪ ,‬שהיה ממעריציו הנלהבים של ה­‬ ‫מקסים גורקי‪ ,‬הסופר הרוסי הידוע‪,‬‬ ‫ולחבריו‬
‫משורר העברי‪ ,‬לפעול אצל לנין למען‬ ‫רחש אהדה רבה ליהודים ובימיה הראשו­‬
‫יורשו הסופרים העברים לעזוב את רוסיה‬ ‫נים של המהפכה הרוסית הגן עליהם‬ ‫לעזוב את רוסיה‪,‬‬
‫באופן חוקי‪ ,‬וכן שיורשו לקחת אתם את‬ ‫לא רק מפני השלטונות אלא גם כנגד‬ ‫עודד את ״הבימה׳׳‬
‫כתביהם וספריהם‪ .‬סוקולובסקי הוא גם‬ ‫יהודים שביקשו לעקור את השפה ה­‬
‫אשר החזיר לסופרים ידיעה מרומזת‪ ,‬כי‬ ‫עברית מן השורש‪ .‬למטרה זו גייס גם‬ ‫ותמך בה‬
‫לנין אמנם הבטיח לגורקי להתיר ל‪-‬‬
‫ביאליק ולחבריו לעזוב את רוסיה‪ .‬לאחר‬ ‫את לנין‪ ,‬מנהיג המהפכה הרוסית‪.‬‬ ‫גור!!■‬
‫עיכובים רבים וקשיים‪ ,‬בעיקר מצד ה­‬ ‫במחצית השניה של שנת ‪ 1919‬חיבר‬ ‫וווני ל‬
‫קומוניסטים היהודים‪ ,‬יצאו לדרך מאו‪-‬‬ ‫מקסים גורקי כרוז בשם ׳על היהודים׳‪.‬‬
‫דיסה במחצית ‪ 1921‬אחד‪-‬עשר סופרים‪:‬‬ ‫הוא נועד לפעולת‪-‬תעמולה המונית ב­‬ ‫‪12‬‬
‫ביאליק‪ ,‬בן‪-‬ציון דינבורג )דינור(‪ ,‬אלתר‬ ‫אזורים שונים של רוסיה הסובייטית ו­‬
‫דרויאנוב‪ ,‬אביגדור המאירי‪ ,‬ד״ר מיכאל‬ ‫היה בגדר תגובה לאנטישמיות‪ ,‬במיוחד‬
‫וילנסקי‪ ,‬ד״ר צבי וויסלבסקי‪ ,‬אפרים‬ ‫בקשר לפוגרומים באוקראינה‪ .‬שמעון די‪-‬‬
‫ירושלימסקי‪ ,‬אהרון ליטאי‪ ,‬אריה סמיא‪-‬‬ ‫מאנשטיין‪ ,‬שעמד בראש ״הקומיסריון‬
‫טיצקי‪ ,‬משה קליינמן‪ ,‬יהושע חנא רב‪-‬‬ ‫היהודי״ והיה האיש‪-‬מספר‪-‬אחד בהי­‬
‫ניצקי‪ .‬המשורר שאול טשרניחובסקי נכלל‬ ‫רארכיה היהודית‪-‬הסובייטית‪ ,‬ביקש מ‪-‬‬
‫אף הוא בקבוצה זו‪ ,‬אבל יצא מרוסיה‬ ‫לנין אישור להפסקת הפצתו של ה­‬
‫כרוז משום שמצא בו שבחים מופרזים‬
‫רק שנה אחר‪-‬כך‪.‬‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬וכתב‪ :‬״גורקי שר שיר‪-‬‬
‫הלל בל‪-‬ישוער לעם היהודי‪ ...‬נתקבל‬
‫תולדות חייו של גורקי זרועות גילויים‬ ‫הרושם כאילו המהפכה מתקיימת בזכות‬
‫מרובים של השתתפות בסבלות היהודים‪.‬‬ ‫היהודים‪ ,‬ובעיקר בזכות המעמד הבינוני‬
‫הסופר שברבות הימים הוגדר על‪-‬ידי‬ ‫שלהם‪ .‬סברתי כי לא זו בלבד שאין‬
‫הסובייטים כ׳מצפונה של התקופה׳‪ ,‬הוקיע‬ ‫הדבר משקף את המציאות אלא שאף‬
‫לא אחת משפטים אנטישמיים קדומים‪,‬‬ ‫יש בכרוז זה כדי לעזור לאויבינו‪ ,‬שינסו‬
‫ראה בהם אות‪-‬קלון לעם הרוסי ועמד‬ ‫לנצלו למטרות אנטישמיות נגד המה­‬
‫באומץ לב להגנת היהודים‪ ,‬זכויותיהם‬ ‫פכה‪.‬״ לנין גרס‪ ,‬כי הפירוש שנתן די‪-‬‬
‫מאנשטיין לכרוז של גורקי ״איננו חסר‬
‫וכבודם‪.‬‬ ‫פניות‪.‬״ הוא אמנם הסכים כי ניסוחו של‬
‫הכרוז ״בלתי מוצלח‪,‬״ אולם מצא בו‬
‫יש אומרים כי מתוך רצון להכיר את‬ ‫״הרבה דברים מועילים ונכונים״ והתנגד‬
‫התרבות היהודית רכש גורקי קצת ידי­‬
‫עות בעברית‪ .‬איש‪-‬עט עברי שנתקבל‬ ‫להחרמתו‪.‬‬
‫ב‪ 1924-‬לשיחה אצל גורקי בסורנטו ש­‬ ‫עזרתו של גורקי לספרות העברית‬
‫באיטליה‪ ,‬סיפר שהסופר ״דיבר על ביא­‬ ‫בלטה באחד האירועים שאולי תרם לעי­‬
‫ליק‪ ,‬טשרניחובסקי‪ ,‬פרץ‪ ,‬שלום‪-‬עליכם‪,‬‬ ‫צובה‪ .‬האישור ליציאתה של קבוצת סופ­‬
‫אש ושניאור בהבנה מרובה‪.‬״ בגמר ה­‬ ‫רים עבריים‪ 12 ,‬בתי‪-‬אב‪ ,‬עם ביאליק‬
‫שיחה ציטט גורקי חרוזים מתורגמים‬ ‫בראשה‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬בשנת ‪ .1921‬יציאה זו‬
‫לרוסית משירו של ביאליק ׳משוט ב­‬ ‫נזקפה מעיקרה לסיועו והשפעתו של‬
‫מרחקים׳‪ .‬ב־‪ ,1916‬במלאות ‪ 25‬שנים‬ ‫גורקי‪ .‬מי יודע איזו טרגדיה־בתוך‪-‬‬
‫ליצירתו של ביאליק‪ ,‬פירסם עליו גורקי‬ ‫טרגדיד‪ ,‬היתה צפויה לתרבות העברית‬
‫מאמר גדוש‪-‬שבחים‪ .‬הוא הכיר את שי­‬ ‫אילו ננעלו בפני סופרים אלה שערי‪-‬‬
‫ריו‪ ,‬בעיקר שירי הזעם שלו‪ ,‬מתרגומיהם‬ ‫היציאה מהמדינה הסובייטית‪■ ,‬ועל כך‬
‫לרוסית בידי ז׳בוטינסקי‪ ,‬והניח מראש‪,‬‬ ‫אמר הסופר דב סדן‪ :‬״אלמלא גורקי‪,‬‬
‫כי בלשון הרוסית הם מאבדים ״מחצית‬ ‫ונחמסה שיפעת כוחות מספרותנו‪ ,‬שכן‬
‫אונם וציוריותם״ אולם ״גם בשיור זה‬ ‫אותה כת שלטת שבידה ניתנה השליטה‬
‫שהתרגומים משיירים יכול אתה לעמוד‬ ‫ברחוב היהודי‪ ,‬ה׳ןבסקציה׳ שבה נתרכזו‬
‫על יופיה של שירת הזעם אשר ל‪-‬‬ ‫הקומוניסטים היהודיים‪ ,‬יזמה וביצעה‬
‫עקירתה של הלשון העברית וספרותה״‪.‬‬
‫ביאליק‪.‬״‬
‫מבצע סודי נגד ״עין הרע׳‬
‫המאמר של גורקי משופע במובאות מ­‬
‫שירי ביאליק ובהגדרות נלהבות עליה‬ ‫השתדלותם של סופרים אלה אצל‬
‫ועל יוצרה‪ :‬״ביאליק משורר גדול הוא‬ ‫השלטונות למען התרת יציאתם מהמדינה‬
‫בשבילי‪ ,‬התגלמות מושלמת בלתי־מצויה‬ ‫נשאה בתחילתה אופי של מבצע סודי‪,‬‬
‫של רוח עמו‪ ,‬כמוהו כישעיהו‪ ,‬הנביא ה­‬ ‫מחשש עינה הרעה של ה׳יבסקציה׳‪.‬‬
‫אהוב עלי ביותר‪ ,‬וכמוהו כאיוב הנפתל‬ ‫גישושים ראשונים בעניינם עשו הסופרים‬
‫עם אלוהיו‪.‬״ בסיומו של המאמר אומר‬ ‫באמצעות העתונאי היהודי‪-‬רוסי סוקו־‬
‫גורקי‪ :‬״עם ישראל — איתן הרוח —‬ ‫לובסקי‪ ,‬בהאמינם שיש לו השפעה כל­‬
‫הנה הוסיף ונתן לעולם עוד משורר אחד‬ ‫שהי ב׳חלונות הגבוהים׳ בתור קרוב‪-‬‬

‫גדול‪.‬״‬

‫ב‪ 1915-‬ביקש וקיבל גורקי מביאליק‬
‫מאמר על מצב היהודים‪ ,‬לפירסום ב‪-‬‬
‫כתב‪-‬עת שבעריכתו‪ .‬המאמר נפסל על‪-‬‬
‫ידי הצנזורה הצארית‪ ,‬אך גורקי הפגין‬