Page 16 - etmol 29
P. 16

‫משפחה של טרוצקי‪ .‬סוקולובסקי העביר‬                  ‫מ א ת יהו שע א‪ .‬גלבוע‬                 ‫הסופר הרוסי הנודע‬
‫לגורקי מכתב של ביאליק בו נתבקש‬                                                                  ‫עזר לגיאליק‬
‫הסופר‪ ,‬שהיה ממעריציו הנלהבים של ה­‬           ‫מקסים גורקי‪ ,‬הסופר הרוסי הידוע‪,‬‬                         ‫ולחבריו‬
‫משורר העברי‪ ,‬לפעול אצל לנין למען‬             ‫רחש אהדה רבה ליהודים ובימיה הראשו­‬
‫יורשו הסופרים העברים לעזוב את רוסיה‬          ‫נים של המהפכה הרוסית הגן עליהם‬                ‫לעזוב את רוסיה‪,‬‬
‫באופן חוקי‪ ,‬וכן שיורשו לקחת אתם את‬           ‫לא רק מפני השלטונות אלא גם כנגד‬             ‫עודד את ״הבימה׳׳‬
‫כתביהם וספריהם‪ .‬סוקולובסקי הוא גם‬            ‫יהודים שביקשו לעקור את השפה ה­‬
‫אשר החזיר לסופרים ידיעה מרומזת‪ ,‬כי‬           ‫עברית מן השורש‪ .‬למטרה זו גייס גם‬                       ‫ותמך בה‬
‫לנין אמנם הבטיח לגורקי להתיר ל‪-‬‬
‫ביאליק ולחבריו לעזוב את רוסיה‪ .‬לאחר‬                 ‫את לנין‪ ,‬מנהיג המהפכה הרוסית‪.‬‬          ‫גור!!■‬
‫עיכובים רבים וקשיים‪ ,‬בעיקר מצד ה­‬            ‫במחצית השניה של שנת ‪ 1919‬חיבר‬                 ‫וווני ל‬
‫קומוניסטים היהודים‪ ,‬יצאו לדרך מאו‪-‬‬           ‫מקסים גורקי כרוז בשם ׳על היהודים׳‪.‬‬
‫דיסה במחצית ‪ 1921‬אחד‪-‬עשר סופרים‪:‬‬             ‫הוא נועד לפעולת‪-‬תעמולה המונית ב­‬                   ‫‪12‬‬
‫ביאליק‪ ,‬בן‪-‬ציון דינבורג )דינור(‪ ,‬אלתר‬        ‫אזורים שונים של רוסיה הסובייטית ו­‬
‫דרויאנוב‪ ,‬אביגדור המאירי‪ ,‬ד״ר מיכאל‬          ‫היה בגדר תגובה לאנטישמיות‪ ,‬במיוחד‬
‫וילנסקי‪ ,‬ד״ר צבי וויסלבסקי‪ ,‬אפרים‬            ‫בקשר לפוגרומים באוקראינה‪ .‬שמעון די‪-‬‬
‫ירושלימסקי‪ ,‬אהרון ליטאי‪ ,‬אריה סמיא‪-‬‬          ‫מאנשטיין‪ ,‬שעמד בראש ״הקומיסריון‬
‫טיצקי‪ ,‬משה קליינמן‪ ,‬יהושע חנא רב‪-‬‬            ‫היהודי״ והיה האיש‪-‬מספר‪-‬אחד בהי­‬
‫ניצקי‪ .‬המשורר שאול טשרניחובסקי נכלל‬          ‫רארכיה היהודית‪-‬הסובייטית‪ ,‬ביקש מ‪-‬‬
‫אף הוא בקבוצה זו‪ ,‬אבל יצא מרוסיה‬             ‫לנין אישור להפסקת הפצתו של ה­‬
                                             ‫כרוז משום שמצא בו שבחים מופרזים‬
                         ‫רק שנה אחר‪-‬כך‪.‬‬      ‫לעם היהודי‪ ,‬וכתב‪ :‬״גורקי שר שיר‪-‬‬
                                             ‫הלל בל‪-‬ישוער לעם היהודי‪ ...‬נתקבל‬
‫תולדות חייו של גורקי זרועות גילויים‬          ‫הרושם כאילו המהפכה מתקיימת בזכות‬
‫מרובים של השתתפות בסבלות היהודים‪.‬‬            ‫היהודים‪ ,‬ובעיקר בזכות המעמד הבינוני‬
‫הסופר שברבות הימים הוגדר על‪-‬ידי‬              ‫שלהם‪ .‬סברתי כי לא זו בלבד שאין‬
‫הסובייטים כ׳מצפונה של התקופה׳‪ ,‬הוקיע‬         ‫הדבר משקף את המציאות אלא שאף‬
‫לא אחת משפטים אנטישמיים קדומים‪,‬‬              ‫יש בכרוז זה כדי לעזור לאויבינו‪ ,‬שינסו‬
‫ראה בהם אות‪-‬קלון לעם הרוסי ועמד‬              ‫לנצלו למטרות אנטישמיות נגד המה­‬
‫באומץ לב להגנת היהודים‪ ,‬זכויותיהם‬            ‫פכה‪.‬״ לנין גרס‪ ,‬כי הפירוש שנתן די‪-‬‬
                                             ‫מאנשטיין לכרוז של גורקי ״איננו חסר‬
                                    ‫וכבודם‪.‬‬  ‫פניות‪.‬״ הוא אמנם הסכים כי ניסוחו של‬
                                             ‫הכרוז ״בלתי מוצלח‪,‬״ אולם מצא בו‬
‫יש אומרים כי מתוך רצון להכיר את‬              ‫״הרבה דברים מועילים ונכונים״ והתנגד‬
‫התרבות היהודית רכש גורקי קצת ידי­‬
‫עות בעברית‪ .‬איש‪-‬עט עברי שנתקבל‬                                                 ‫להחרמתו‪.‬‬
‫ב‪ 1924-‬לשיחה אצל גורקי בסורנטו ש­‬            ‫עזרתו של גורקי לספרות העברית‬
‫באיטליה‪ ,‬סיפר שהסופר ״דיבר על ביא­‬           ‫בלטה באחד האירועים שאולי תרם לעי­‬
‫ליק‪ ,‬טשרניחובסקי‪ ,‬פרץ‪ ,‬שלום‪-‬עליכם‪,‬‬           ‫צובה‪ .‬האישור ליציאתה של קבוצת סופ­‬
‫אש ושניאור בהבנה מרובה‪.‬״ בגמר ה­‬             ‫רים עבריים‪ 12 ,‬בתי‪-‬אב‪ ,‬עם ביאליק‬
‫שיחה ציטט גורקי חרוזים מתורגמים‬              ‫בראשה‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬בשנת ‪ .1921‬יציאה זו‬
‫לרוסית משירו של ביאליק ׳משוט ב­‬              ‫נזקפה מעיקרה לסיועו והשפעתו של‬
‫מרחקים׳‪ .‬ב־‪ ,1916‬במלאות ‪ 25‬שנים‬              ‫גורקי‪ .‬מי יודע איזו טרגדיה־בתוך‪-‬‬
‫ליצירתו של ביאליק‪ ,‬פירסם עליו גורקי‬          ‫טרגדיד‪ ,‬היתה צפויה לתרבות העברית‬
‫מאמר גדוש‪-‬שבחים‪ .‬הוא הכיר את שי­‬             ‫אילו ננעלו בפני סופרים אלה שערי‪-‬‬
‫ריו‪ ,‬בעיקר שירי הזעם שלו‪ ,‬מתרגומיהם‬          ‫היציאה מהמדינה הסובייטית‪■ ,‬ועל כך‬
‫לרוסית בידי ז׳בוטינסקי‪ ,‬והניח מראש‪,‬‬          ‫אמר הסופר דב סדן‪ :‬״אלמלא גורקי‪,‬‬
‫כי בלשון הרוסית הם מאבדים ״מחצית‬             ‫ונחמסה שיפעת כוחות מספרותנו‪ ,‬שכן‬
‫אונם וציוריותם״ אולם ״גם בשיור זה‬            ‫אותה כת שלטת שבידה ניתנה השליטה‬
‫שהתרגומים משיירים יכול אתה לעמוד‬             ‫ברחוב היהודי‪ ,‬ה׳ןבסקציה׳ שבה נתרכזו‬
‫על יופיה של שירת הזעם אשר ל‪-‬‬                 ‫הקומוניסטים היהודיים‪ ,‬יזמה וביצעה‬
                                             ‫עקירתה של הלשון העברית וספרותה״‪.‬‬
                                   ‫ביאליק‪.‬״‬
                                                 ‫מבצע סודי נגד ״עין הרע׳‬
‫המאמר של גורקי משופע במובאות מ­‬
‫שירי ביאליק ובהגדרות נלהבות עליה‬             ‫השתדלותם של סופרים אלה אצל‬
‫ועל יוצרה‪ :‬״ביאליק משורר גדול הוא‬            ‫השלטונות למען התרת יציאתם מהמדינה‬
‫בשבילי‪ ,‬התגלמות מושלמת בלתי־מצויה‬            ‫נשאה בתחילתה אופי של מבצע סודי‪,‬‬
‫של רוח עמו‪ ,‬כמוהו כישעיהו‪ ,‬הנביא ה­‬          ‫מחשש עינה הרעה של ה׳יבסקציה׳‪.‬‬
‫אהוב עלי ביותר‪ ,‬וכמוהו כאיוב הנפתל‬           ‫גישושים ראשונים בעניינם עשו הסופרים‬
‫עם אלוהיו‪.‬״ בסיומו של המאמר אומר‬             ‫באמצעות העתונאי היהודי‪-‬רוסי סוקו־‬
‫גורקי‪ :‬״עם ישראל — איתן הרוח —‬               ‫לובסקי‪ ,‬בהאמינם שיש לו השפעה כל­‬
‫הנה הוסיף ונתן לעולם עוד משורר אחד‬           ‫שהי ב׳חלונות הגבוהים׳ בתור קרוב‪-‬‬

                                     ‫גדול‪.‬״‬

‫ב‪ 1915-‬ביקש וקיבל גורקי מביאליק‬
‫מאמר על מצב היהודים‪ ,‬לפירסום ב‪-‬‬
‫כתב‪-‬עת שבעריכתו‪ .‬המאמר נפסל על‪-‬‬
‫ידי הצנזורה הצארית‪ ,‬אך גורקי הפגין‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21