Page 12 - etmol 29
P. 12
פעם ראשונה סיור אל הנגב הרחוק אנו עומדים ל Tהמבצר שהצלב תקוע בשערו המקומר .בור
המים בשר Tי המבצר מלא על גדותיו .השנה ירדו בנגב
עתון ״דבר״ של אותם ימים הדפיס ידיעה מאת ״מודיע
מבאר״שבע״ על המסע ועל המעצר ; גשמי ברכה וכל הבורות מלאים.
החברים התרגלו לגמלים .נתנו להם שמות וכל אחד הכיר
אתמול התברר כאן בפני סגן מושל המחוז מר אוקספורד את גמלו וידע להבריך אותו ולהקימו .ממשיכים לעלות
משפטם של 14חברים שהגיעו לעקבה ועברו ב״אזור מוגף׳ במעלה ואדי נפח׳ )נחל צין( .אנו בשטח מטה העזזמה .בדואיי
המקום נמנים עם שבט הסרחיין ,אשר נודדים עד מעבר
ובידם אין רשיון מאת המושל הצבאי. לואדי רמאן .ואדי נפח׳ הולך ונעשה צר .באחד העיקולים
12מהחברים נקנסו ב־ $לירות כל אחד ושנים מהם ד״ר אנו רואים כמה אוהלים וביניהם אחד העולה בגודלו על
מנדלסון מנהל המכון הביאולוגי״פדגוגי בתל״אביב ושמעון היתר .כאן מתגוררים חלק משבט הסרחיין עם השייח׳ שלהם.
פרסקי ,שהיה אחראי לטיול ,נקנסו ב 12-לירות או תמורתם בדרך כלל משכילים הבדואים להסתיר את אוהליהם מרוחות
בחורף ,ובקיץ הם עולים למקומות פתוחים .יצאנו מהוואדי
מאסר שלושה שבועות. למישור ג׳בל נפח אטווילה )הר אריכה( ההרים סגרו את
סגן מושל המחוז החמיר בעונשם באומרו כי ד״ר מנדלסון המישור מסביב .אדמה זו שייכת לשייח׳ השבט והיא טובה.
אדם תרבותי והיה עליו לקרוא את המתפרסם בעתון הרשמי את זאת מאשרים אנשי החקלאות שבינינו וראיה לדבר —
ופרסקי היה האחראי לטיול והוביל את האנשים במקום מטמורות־האסמים שבשטח .מלווינו מחליפים ברכות עם
הבדואים המקומיים .מנדלסון אוסף חרקים בשני כדי חלב
אסור.
החברים נאסרו כשהגיעו לעקבה ברכיבה על גמלים ,נעצרו ואנחנו עוזרים לו.
וחזרו לבאר״שבע דין מדבר סיני .חברי בית־אשל דאגו ערב .השמש חבויה בין עננים .אנו מבחינים בעצי אלה
ליד האפיק .המומחה לצמחיה מעיר את אוזנינו על הפלא ; אלה
לחברים בשעת מעצרם וכן בתשלום הקנס. ממין זה גדלה גם בחולה! פגשנו בבדואים חורשים .חילופי
זו הפעם הראשונה שקבוצת צעירים יהודים בהם מחברי ברכות בין מלווינו ובינם .החל לטפטף גשם ואנו נטינו את
ידיעותינו .הודלקה מדורה ,הורתח תה וניסינו להתחמם מסביב
הנוער העובד ערכו סיור אל הנגב הרחוק. לאש .הרוח היתה חזקה והקור גדול .נגמרה הארוחה ואנו
שמענו מפי חבר שהיה שליח בעיראק על הפעילות בהעלאת
יהודים ארצה וגיוס צעירים למחתרת ציונית .קבענו לנו לחוק
שמדי ערב ,ליד המדורה ,יספר כל אחד מאורע מעניין שאירע
לו.
יו ם ו׳5.1.45 ,
בבוקר נזכרו מלווינו הבדואים שצריך לקנות תבן ושעורה
לגמלים .סוכם ששניים מהם עם שני גמלים יישארו במקום
לקנות את האוכל ואנו נמשיך .נקבעה נקודת מפגש ליד נקב
אל־סהלי )מעלה העצמאות(.
החילונו בירידה .הגמלים צועדים אט אט .בתוך הרמאן
ישנה צמחיה רבה ,בעיקר צאלים ורתמים .מלווינו אומרים
שכעבור חודש ימים )בפברואר( יהיה מרעה רב ברמאן.
חנינו לארוחת צהרים .עד עתה לא הופיעו שני הבדואים
עם השעורה .החלטנו להמשיך ולחכות להם ליד אוהלים
שנראו ל Tג׳בר סארר )הר הצרורות( .ליד האוהלים קיבל
את פנינו בדואי בעל פנים זועפות בקרירות ובחשדנות.
המשכנו .מלווינו הרימו קול ודרשו שנחכה לחבריהם .באין
ברירה גמרנו את מסע היום ועצרנו לחניית לילה .ערב שבת
ואנחנו בתוך מכתש רמאן ,רחוקים ובודדים.
בינתיים הופיעו השנים ובפיהם סיפורים וגוזמאות בלי סוף.
ערכנו קבלת שבת .מצב הרוח היה מרומם .במסעות שערכנו
ביוני־יולי של שנה שעברה היה המקום הזה הגבול הדרומי
שאליו הגענו .מכאן ואילך — אנו עושים את הדרך בארץ
לא נודעת לגו ,מגלים את הארץ ,נדמה לי שאנחנו היהודים
הארצישראלים הראשונים שעושים דרך זו.
יו ם שבת6.1.45 ,
התקדמנו בכיוון נקב ערוד )מעבר ערוד( .עלינו בראס רמאן.
היינו בגובה של 900מטר מעל לים .החילונו לרדת בואדי
אום סאלח .באפיק מצאנו הרבה גבי־מים .המים היו צלולים.
כנראה שרק לפני זמן־מה ירד גשם .באפיק הרבה עצי שיטה.
רואים הרבה גדמי עצים .נראה שהם גודעו לשם עשיית
פחמים.
עדיין הולכים אנו בשטחו של מטה העזזמה .אמנם שבט
הסרחיין שייך לעזזמה ,אך נראה שהיחסים ביניהם אינם
כשורה .בני שבט זה ,הדרומי־מזרחי ,שונים מיתר שבטי
העזזמה :הם גבוהים יותר ויותר מתונים .בשבט מהלכת
אגדה שלפנים התגוררו בשכנות עם יהודים.
12
