Page 7 - etmol 29

‫כיצד לבצע את החלוקה באופן שלא‬ ‫הסמוכה‪ ,‬והיה אחד הפעילים הבולטים‬ ‫מכרעת על יסוד המושבה‪ ,‬התפתחותה‬
‫יימצאו מקופחים‪ .‬לצורך זה קיבל כל‬ ‫בהנהגתה‪.‬‬ ‫וצביונה‪ ,‬וזה מבלי שרוב חבריה‪ ,‬כולל‬
‫אחד את חלקו גם באדמה הטובה וגם‬ ‫רוב מנהיגיה‪ ,‬באו בסופו של דבר ל­‬
‫בזיבורית‪ ,‬והתחשבו עם כל אחד‪ ,‬כאשר‬ ‫תנאים לפועלים‬ ‫התיישב במקום‪ .‬בשנת ‪ 1900‬היו ברחובות‬
‫חבר האגודה העשיר ביותר והנדבן יעקב‬ ‫רק שבע מתוך חמישים המשפחות ש­‬
‫ברוידא נקבע כבורר‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי‬ ‫האגודה העסיקה מאות פועלים יהודים‬ ‫לקחו חלק בייסוד האגודה ורכשו חלק‬
‫עם התפרקותה של האגודה‪ ,‬לא פסקו‬ ‫בעבודות ההכשרה והנטיעות הראשו­‬ ‫מאדמתה‪ .‬שוב‪ ,‬יש כאן הוכחה למשקלה‬
‫הקשרים בין חבריה‪ ,‬שהמשיכו לדווח‬ ‫נות‪ ,‬ובמשך כשנתיים היתה רחובות ה­‬ ‫של מנהיגות ועילית חברתית בקביעת‬
‫מרכז החשוב ביותר בארץ של פועלים‬ ‫דמותה של חברה‪ ,‬ללא כל יחס לגורם‬
‫זה לזה ולהשפיע על הכלל‪.‬‬ ‫יהודים‪ .‬בניגוד למקובל אצל פקידות‬
‫בשנת ‪ 1898‬קיבלה רחובות תמיכה‬ ‫הברון‪ ,‬שם כל פועל קיבל תשלום קבוע‬ ‫הכמותי‪.‬‬
‫ושווה‪ ,‬ברחובות נעשה נסיון לשלם לכל‬
‫משני מקורות נוספים ‪:‬‬ ‫פועל בהתאם לתפוקתו‪ .‬האגודה הקימה‬ ‫דימוי אחד המיוחס לרחובות אינו‬
‫• חברת יק״א נתנה הלוואות לעשרים‬ ‫מטבח לפועלים )שציודו נתרם על‪-‬ידי‬ ‫מדויק‪ .‬היא נחשבה למושבה עצמאית‪,‬‬
‫איכרים בסכום של כמאה אלף פרנק‪.‬‬ ‫׳חובבי‪-‬ציון׳( וצריפים למגורי הפועלים‪,‬‬ ‫היות שלברון רוטשילד לא היה כל חלק‬
‫בעזרת כסף זה עלה בידי הלווים להי­‬ ‫וכן העניקה שירותי בריאות חינם לכל‬ ‫בייסודה‪ ,‬במימונה או בניהולה‪ .‬אך חשוב‬
‫פטר מחלק מחובותיהם המעיקים ול­‬ ‫הפועלים )כולל הערבים(‪ .‬מים למטרות‬ ‫להדגיש‪ ,‬כי מבחינה חשובה אחת היתה‬
‫רחובות תלויה לחלוטין בברון‪ ,‬לא פחות‬
‫השקיע במטעים‪ ,‬בעיקר בשקדים‪.‬‬ ‫ראשי ׳מנוחה ונחלה׳ — מ‪.‬א‪ .‬כהן‪,‬‬ ‫משכנתה ראשון‪-‬לציון‪ ,‬כיוון שכל קיומה‬
‫• חברת ״עזרא״ הברלינאית נתנה‬ ‫א‪.‬ז‪ .‬לוין־ אפ ש טיין‪ ,‬ז‪ .‬ג לו ס קין וי‪ .‬קפלן‬
‫תקציב לחמישה פועלים לבניין בתים‬ ‫הכלכלי היה מותנה בקבלת ענביה ליקב‬
‫ומשק‪-‬עזר קטן על עשרה דונם‪ .‬כך נוסף‬ ‫ביתיות לא חסרו מהבאר האחת שאותה‬ ‫הברון‪ .‬איכרי רחובות לא גידלו כל‬
‫למושבה סוג חדש של איכרים — פועל‪-‬‬ ‫ניצלו‪ .‬איכרי רחובות לא עסקו בגידול‬ ‫מוצר חקלאי אחר‪ ,‬להוציא מעט שקדים‪,‬‬
‫תבואות‪ ,‬למרות שמחצית השטח הכללי‬ ‫אשר טרם הניבו פרי בתקופה שבה‬
‫מתיישב‪.‬‬ ‫לא היתה מעובדת‪ .‬קשה למצוא הסבר‬
‫ההשתתפות של הוועד האודיסאי ב­‬ ‫לעובדה זו של אי‪-‬עיבוד מחצית השטח‬ ‫מדובר‪.‬‬
‫הוצאות רחובות היתה קטנה מאוד ו­‬
‫הסתכמה ב‪ 23-‬אלף פרנק במשך שנות‬ ‫של המושבה‪.‬‬ ‫אדמת רחובות )דוראן בערבית( נרכ­‬
‫ה‪ ,90-‬בעיקר למטרות ציבוריות‪ ,‬כמו‬ ‫כאשר הכרמים החלו לשאת פרי‬ ‫שה על‪-‬ידי יהושע חנקין‪ ,‬והשתרעה על‬
‫)‪ ,(1895‬פנתה הנהלת האגודה לברון‬ ‫‪ 10,600‬דונם‪ ,‬שנקנו מסוחר נוצרי יפואי‬
‫בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫בבקשה‪ ,‬כי יקבל את ענביהם ליקב‬ ‫במחיר של כעשרה פרנק לדונם‪ .‬בשלב‬
‫בראשון‪-‬לציון‪ .‬הברון הסכים בתנאי ש‪-‬‬ ‫מסוים עמדה המכירה להתבטל מחוסר‬
‫מ חלו ק ת על ענייני דת‬ ‫יקחו על עצמם שיווק יינותיו ברוסיה‪.‬‬ ‫קונים‪ ,‬וזה היה הרגע בו חנקין פגש‬
‫בהסכם שנחתם בינו ובין האגודה )‪(1896‬‬ ‫בנציגי ׳מנוחה ונחלה׳ לוין‪-‬אפשטיין ו‪-‬‬
‫העובדה כי מוסדות המושבה תיפקדו‬ ‫היא קיבלה זכות מונופולין לשיווק יינות‬ ‫ברוידא שבאו לארץ לתור אחרי נחלה‬
‫בצורה יעילה ומסודרת וחברי האגודה‬ ‫ראשון‪-‬לציון ברוסיה באמצעות חברת‬ ‫לאגודתם‪ .‬הם קנו כ‪ 6,000-‬דונם והשאר‬
‫בחוץ לארץ תמכו בכספם וברוחם ב­‬ ‫׳כרמל׳ שנוסדה לצורך זה‪ ,‬בהון יסודי‬ ‫נמכר לבודדים )׳יחידים׳(‪ .‬כחמישים מ­‬
‫מתיישבים‪ ,‬לא מנעה מפעם לפעם חיכו­‬ ‫של ‪ 25‬אלף רובל שגויס על‪-‬ידי חברי‬ ‫חברי האגודה השתתפו בקניה‪ ,‬חלקם‬
‫כים והתנגשויות‪ ,‬אולם באסיפות הכל­‬ ‫האגודה ללא קושי‪ .‬באחד מסעיפי ה­‬ ‫קנו כמה חלקות )חלקה נחשבה בת ‪120‬‬
‫ליות דנו בשאלות אלו‪ ,‬והגיעו תמיד‬ ‫הסכם התחייבה ׳כרמל׳ להעניק ‪ 20‬אחוז‬ ‫דונם(‪ ,‬כך שמתחילה היתה הבעלות מחו­‬
‫לעמק השווה‪ ,‬תוך כדי שינוי‪ ,‬מפעם‬ ‫מרווחיה לרחובות למטרות ציבוריות‪ .‬מאז‬ ‫לקת בצורה מאוד לא שווה‪ ,‬וההבדלים‬
‫לפעם‪ ,‬של הערכות המסים המקומיים‪.‬‬ ‫השתתפה חברת‪-‬השיווק באופן קבוע ב­‬ ‫בין החלקות של המתיישבים היו גדולים‬
‫חמורה יותר היתה ההתלקחות בשאלות‬ ‫יותר מאשר במושבות האחרות )להוציא‬
‫הדתיות שחילקה את המושבה בין דתיים‬ ‫הוצאות המושבה‪.‬‬ ‫אולי את חדרה‪ ,‬שגם בה החלוקה היתה‬
‫וחילוניים‪ .‬במוקד מחלוקת זו עמד ה­‬ ‫בשנת ‪ ,1897‬כפי שנקבע בשעתו עם‬ ‫בלתי שווה‪ ,‬ומסיבות דומות(‪ .‬אופייני‬
‫וויכוח על אופי בית‪-‬הספר‪ .‬היסודות ה­‬ ‫כינון המושבה‪ ,‬הוחלט לפרק את אגודת‬ ‫לדרך הפעולה של מייסדי המושבה‪ ,‬שהם‬
‫דתיים הקיצוניים באגודה‪ ,‬בראשותו של‬ ‫׳מנוחה ונחלה׳ ולחלק בין חבריה את‬ ‫עמדו על כך שכל אחד מהחברים יקבל‬
‫יעקב ברוידא‪ ,‬שתרם רבות למושבה‪ ,‬הת­‬ ‫החלקות שעובדו במשותף‪ .‬הבעיה היתה‬ ‫על שמו שטר מכר על חלקתו וכן נעשו‬
‫נגדו לבית‪-‬ספר ׳חילוני׳ ודרשו הקמת‬ ‫מפות מדויקות המציינות את חלוקת ה­‬
‫׳תלמוד‪-‬תורה׳ נוסח ירושלים‪ ,‬בו ילמדו‬ ‫חלקות השונות‪ .‬השכנים הערבים והפקיד‬
‫רק לימודי קודש‪ ,‬ובשפת יידיש‪ .‬הם‬ ‫הממשלתי הממונה על הקרקעות חתמו‬
‫נתמכו על‪-‬ידי עסקנים מהישוב הישן‪,‬‬ ‫על המפה‪ .‬הסדרים מסוג זה לא נעשו‬
‫שהסיתו בצורה קיצונית נגד בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫באף אחת מהמושבות האחרות‪ ,‬והם מנעו‬
‫עד‪-‬כדי‪-‬כך התלהטו הרוחות שברוידא‬ ‫בעתיד הרבה הסתבכויות עם השלטונות‬
‫החליט לפרוש מפעילות למען המושבה‪.‬‬ ‫והשכנים‪ ,‬שהיו מנת חלקן של רוב ה­‬
‫מחלוקת על רקע שונה היתה בין ה­‬ ‫מושבות‪ .‬כמו‪-‬כן השיגו רשיונות לבנין‬
‫צעירים וה׳זקנים׳‪ .‬בראש הצעירים עמד‬ ‫רפתות‪ ,‬ובעזרת תחבולה מחוכמת‪ ,‬כשהם‬
‫משה סמילנסקי‪ ,‬איכר וסופר‪ ,‬הם דגלו‬ ‫מנצלים פירצה בחוק ואת הכפילות בין‬
‫בחברה יותר פתוחה ותבעו את שיתופם‬ ‫המשרדים המטפלים‪ ,‬תשלומי שוחד‪ ,‬ו­‬
‫בעזרת יהודי שפעל לטובתם בקושטא —‬
‫בהנהגה‪.‬‬ ‫הצליחו להכשיר את הרפתות לבתי מגו­‬
‫רים‪ .‬ראשונים בנו בתים כמה מה׳יחי‪-‬‬
‫אולם למרות הקשיים והמחלוקות הת­‬ ‫דים׳ אשר השכירו חדרים לאלה ש‪-‬‬
‫פתחה רחובות יפה ושימשה דוגמה ל­‬ ‫בניינם עדיין נמשך‪ .‬האגודה עיבדה את‬
‫מושבות אחרות ביוזמות השונות שיצאו‬ ‫השטח שברשותה במרוכז והגנן הראשי‬
‫ממנה )כמו כינוס ספורט כל‪-‬ארצי פעם‬ ‫היה איזנברג‪ ,‬שעבר למושבה מנס‪-‬ציונה‬
‫בשנה‪ ,‬עתונים הומוריסטיים בדפוס(‪ ,‬ב­‬
‫פעילות הרוחנית והרעיונית שבה וב‪-‬‬

‫פתיחותה‪.‬‬