Page 4 - etmol 29
P. 4

‫דעה זו רווחה גם בין רבים מיהודי אירופה המזרחית‪,‬‬                    ‫הפכו לתנועה המונית או החלו להתפתח לכיוון זה; האנטי­‬
‫שמצבם החברתי היה משופר‪ .‬היו להם סיבות לכך‪ :‬ליהודי‬                  ‫שמיות פרצה במלוא עוזה ובהיקף גדול; הסוציאליסטים‬
‫רוסיה ששירתו בצבא‪ ,‬שהיו בעלי חינוך חילוני או בעלי‬                  ‫והמהפכנים היהודים החלו לתפוס מקום בולט בתנועות הפו­‬
‫הון‪ ,‬ניתנו זכויות שונות מטעם ממשלת רוסיה‪ .‬מצב זה‬                   ‫עלים‪ .‬כל אלה פרצו בגלוי בשנות השמונים וכולם קרו‬
‫עודד את המשכילים ובעלי‪-‬ההון להאמין‪ ,‬כי גורלם של‬
‫היהודים ברוסיה תלוי בהם עצמם‪ :‬אם יהיו ׳מודרגים׳‪,‬‬                                                                               ‫ביחד‪.‬‬
‫שלטונו של הצאר יפגוש אותם במחצית הדרך על‪-‬ידי ויתו­‬
‫רים וזכויות שונות‪ .‬הקונגרס של ברלין משנת ‪ ,1878‬עצרת‬                                ‫׳מאה שנות הידמה׳‬
‫הדיפלומטים הגדולה ביותר שבין קונגרס ברלין ב־‪1814‬‬
‫וקונגרס ורסיי ב־‪ ,1919‬הורה לממשלת רומניה להעניק‬                    ‫באותו זמן היו היהודים גאים על מאה שנות קידמה‬
‫ליהודיה אזרחות שאם לא כן לא תוכר עצמאותה‪ .‬היה זה‬                   ‫באירופה‪ .‬המהפכה הצרפתית של שנת ‪ 1789‬הולידה תקופה‬
‫אמנם נצחון גדול למאמינים בקידמה‪ ,‬אולם הוא לא עשה‬                   ‫סוערת ויוצרת‪ ,‬היהודים נעשו שווים לאזרחים אחרים ואי‪-‬‬
                                                                   ‫השוויון האזרחי בוטל; ארץ אחר ארץ‪ ,‬תוך כדי מתן זכויות‬
                                   ‫רושם רב על הרומנים עצמם‪.‬‬        ‫חוקיות ופוליטיות לאזרחיה‪ ,‬העניקה אותם גם ליהודים‪.‬‬
                                                                   ‫החברה האירופית נהיתה חילונית הרבה יותר וזכויות‪-‬היתר‬
           ‫השינוי של שנות השמונים‬                                  ‫של הכנסיות בוטלו או צומצמו‪ .‬כל אלה היו לכאורה לטובת‬
                                                                   ‫היהודים ואפשר היה לראות קידמה בכל‪ .‬אמנם היו כמה נסי­‬
‫אבל לא היתה זו רק מאה של קידמה ושיווי זכויות ליהודי‬                ‫גות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא עבר זמן רב מאז יהודי צרפת קיבלו זכויות‬
‫אירופה באותה מאה אמנם קמה קהילה יהודית בטוחה‬                       ‫אזרחיות שוות ונפוליאון תבע שהיהודים‪ ,‬כחלק מאותן‬
‫בעצמה שבאה במקומה של הקהילה היהודית במאה ה‪18-‬‬                      ‫זכויות‪-‬שוות‪ .‬׳ישנו את דרכיהם׳ ויוכיחו כי אמנם ראויים‬
‫המסוגרת וחוששת תמיד‪ .‬יהודים רבים נטשו את אמונתם‪,‬‬                   ‫הם לזכויות‪ .‬השוויון האזרחי שהביא נפוליאון לגרמניה‪ ,‬ל­‬
‫כדי לקדם את הקריירות האישיות שלהם‪ ,‬או כדי להתבולל‬                  ‫איטליה ולחלק מפולין — בוטל או צומצם לאחר נפילתו של‬
‫לגמרי בתוך תרבות אירופה‪ .‬חיי היהודים נתרחבו‪ ,‬הדשנות‬                ‫הקיסר‪ .‬המהפכות האירופיות של שנות ‪ 1848‬ו‪ 1849-‬הביאו‬
‫ורבגוניות נוספו ליהדות‪ .‬היהודים יכלו לראות עצמם כיהודים‬            ‫להתפרצויות אנטי‪-‬יהודיות‪ ,‬אשר אמנם לא הגיעו לקיצוניות‪,‬‬
‫וכאירופים גם יחד‪ ,‬דבר שהיה בלתי אפשרי מאה שנה‬                      ‫אולם היו בהם סימני סכנה‪ .‬מעל לכל‪ ,‬באירופה המזרחית‬
                                                                   ‫היו היהודים רחוקים משוויון זכויות כלשהו‪ .‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬
                                                         ‫לפני כן‪.‬‬  ‫היתה בין יהודי אירופה המערבית אמונה עזה כי צפוי‬
‫אולם האופטימיות והאמונה כי מצב היהודים משתפר והולך‪,‬‬
‫גם אם פה ושם ישנן האטות או נסיגות‪ ,‬אבדה והלכה בשנות‬                                           ‫שינוי לטובה באותן ארצות מפגרות‪.‬‬
‫השמונים‪ .‬מנהיגי התנועות שהתחילו אז‪ ,‬בעיקר הציונות‪,‬‬
‫נואשו מאמונה זו‪ ,‬והם אמרו‪ :‬״האמונה בעתיד גדול הנשקף‬
‫ליהודי אירופה היא אחיזת עינים‪ .‬אין לנו תקווה כאן‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לשאת עינים למקום אחר‪ ,.‬הבה נחזור לארץ אבותינו‪,‬‬

                             ‫זהו הסיכוי היחיד והאחרון שלנו״‪.‬‬

‫מה קרה בשנות השמונים שגרם לשינוי זה בדעות היהודים ז‬
‫ההתאוששות הבלתי‪-‬שלמה מהשפל הכלכלי של שנות‬
‫השבעים השאיר אחריו תחושה של פחד ואי בטחון בעתיד‪.‬‬
‫העשור נפתח במאורעות דרמטיים‪ .‬ב‪ 1-‬במארס ‪ ,1881‬כמה‬
‫שבועות אחרי שהצאר אלכסנדר השני נרצח בידי קבוצת‬
‫מהפכנים‪ ,‬שכללה צעירה יהודיה‪ ,‬פרצו בזה אחר זה פוגרו­‬
‫מים ביהודי דרום רוסיה‪ ,‬שם עדיין סבלו האיכרים מהירידה‬
‫הגדולה ביצוא החיטה בשנות השבעים‪ .‬הרושם של הפוגרומים‬
‫היה מדהים‪ ,‬וביחוד משום שאף אחד מהפורעים לא נענש;‬
‫יתר על־כן‪ ,‬שנה אחר‪-‬כך‪ ,‬ב‪ ,1882-‬פורסמו נגד היהודים‬
‫חוקים מגבילים‪ .‬הפוגרומים נמשכו עד שנת ‪ 1884‬והשלטונות‬
‫הגבירו את דיכוי היהודים‪ .‬לפי הטיעון הרשמי היו היהודים‬
‫עצמם הגורמים פוגרומים‪ ,‬ויש להגן על העם הרוסי מפניהם‪.‬‬
‫עד היום אין אנו יודעים פרטים מסוימים על המקורות של‬
‫פוגרומים אלו‪ ,‬שכונו על‪-‬ידי העתונות היהודית המצונזרת‬
‫׳סערות הנגב׳‪ .‬האם הם תוכננו ב ‪T‬י קבוצה של אצילים‬
‫רוסים שרצו להראות לצאר החדש‪ ,‬כיצד עליו להנהיג את‬
‫ארצו ? אולם כפי שנתברר אחר‪-‬כך‪ ,‬הצאר‪ ,‬אלכסנדר השלישי‪,‬‬
‫לא היה זקוק לע ‪T‬וד בעניין זה‪ ,‬שכן דיכוי היהודים היה‬
‫מקובל עליו‪ .‬הצאר החדש פיתח מדינת‪-‬בירוקרטיה‪-‬מרוכזת‪,‬‬
‫כשהוא מדכא כל ניצוץ של קידמה שחידש קודמו‪ ,‬ומנהיג‬
‫שלטון יחיד ואי־סובלנות מוחלטת כנגד כל ביטוי של‬

                                                        ‫התנגדות‪.‬‬
‫חוקר אחד טען לאחרונה שההיסטוריה הרוסית בת זמננו‬
‫מתחילה בעצם בשנות השמונים‪ ,‬שאז החל לפעול שלטון‬
‫הבירוקרטיה והמשטרה‪ ,‬כפי שאנחנו מכירים אותם גם כיום‪.‬‬
‫יהודי רוסיה לא יכלו לדעת זאת באותו זמן‪ ,‬אולם הם החלו‬
‫׳לתפוס׳ את המציאות החדשה‪ .‬הכרה זו הדהימה אותם אפילו‬

    ‫יותר מאשר הפוגרומים‪ .‬היא גרמה לאיבוד כל תקוותיהם‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9