Page 4 - etmol 29
P. 4
דעה זו רווחה גם בין רבים מיהודי אירופה המזרחית, הפכו לתנועה המונית או החלו להתפתח לכיוון זה; האנטי
שמצבם החברתי היה משופר .היו להם סיבות לכך :ליהודי שמיות פרצה במלוא עוזה ובהיקף גדול; הסוציאליסטים
רוסיה ששירתו בצבא ,שהיו בעלי חינוך חילוני או בעלי והמהפכנים היהודים החלו לתפוס מקום בולט בתנועות הפו
הון ,ניתנו זכויות שונות מטעם ממשלת רוסיה .מצב זה עלים .כל אלה פרצו בגלוי בשנות השמונים וכולם קרו
עודד את המשכילים ובעלי-ההון להאמין ,כי גורלם של
היהודים ברוסיה תלוי בהם עצמם :אם יהיו ׳מודרגים׳, ביחד.
שלטונו של הצאר יפגוש אותם במחצית הדרך על-ידי ויתו
רים וזכויות שונות .הקונגרס של ברלין משנת ,1878עצרת ׳מאה שנות הידמה׳
הדיפלומטים הגדולה ביותר שבין קונגרס ברלין ב־1814
וקונגרס ורסיי ב־ ,1919הורה לממשלת רומניה להעניק באותו זמן היו היהודים גאים על מאה שנות קידמה
ליהודיה אזרחות שאם לא כן לא תוכר עצמאותה .היה זה באירופה .המהפכה הצרפתית של שנת 1789הולידה תקופה
אמנם נצחון גדול למאמינים בקידמה ,אולם הוא לא עשה סוערת ויוצרת ,היהודים נעשו שווים לאזרחים אחרים ואי-
השוויון האזרחי בוטל; ארץ אחר ארץ ,תוך כדי מתן זכויות
רושם רב על הרומנים עצמם. חוקיות ופוליטיות לאזרחיה ,העניקה אותם גם ליהודים.
החברה האירופית נהיתה חילונית הרבה יותר וזכויות-היתר
השינוי של שנות השמונים של הכנסיות בוטלו או צומצמו .כל אלה היו לכאורה לטובת
היהודים ואפשר היה לראות קידמה בכל .אמנם היו כמה נסי
אבל לא היתה זו רק מאה של קידמה ושיווי זכויות ליהודי גות .לדוגמה ,לא עבר זמן רב מאז יהודי צרפת קיבלו זכויות
אירופה באותה מאה אמנם קמה קהילה יהודית בטוחה אזרחיות שוות ונפוליאון תבע שהיהודים ,כחלק מאותן
בעצמה שבאה במקומה של הקהילה היהודית במאה ה18- זכויות-שוות .׳ישנו את דרכיהם׳ ויוכיחו כי אמנם ראויים
המסוגרת וחוששת תמיד .יהודים רבים נטשו את אמונתם, הם לזכויות .השוויון האזרחי שהביא נפוליאון לגרמניה ,ל
כדי לקדם את הקריירות האישיות שלהם ,או כדי להתבולל איטליה ולחלק מפולין — בוטל או צומצם לאחר נפילתו של
לגמרי בתוך תרבות אירופה .חיי היהודים נתרחבו ,הדשנות הקיסר .המהפכות האירופיות של שנות 1848ו 1849-הביאו
ורבגוניות נוספו ליהדות .היהודים יכלו לראות עצמם כיהודים להתפרצויות אנטי-יהודיות ,אשר אמנם לא הגיעו לקיצוניות,
וכאירופים גם יחד ,דבר שהיה בלתי אפשרי מאה שנה אולם היו בהם סימני סכנה .מעל לכל ,באירופה המזרחית
היו היהודים רחוקים משוויון זכויות כלשהו .ואף-על-פי-כן,
לפני כן. היתה בין יהודי אירופה המערבית אמונה עזה כי צפוי
אולם האופטימיות והאמונה כי מצב היהודים משתפר והולך,
גם אם פה ושם ישנן האטות או נסיגות ,אבדה והלכה בשנות שינוי לטובה באותן ארצות מפגרות.
השמונים .מנהיגי התנועות שהתחילו אז ,בעיקר הציונות,
נואשו מאמונה זו ,והם אמרו :״האמונה בעתיד גדול הנשקף
ליהודי אירופה היא אחיזת עינים .אין לנו תקווה כאן .אנחנו
צריכים לשאת עינים למקום אחר ,.הבה נחזור לארץ אבותינו,
זהו הסיכוי היחיד והאחרון שלנו״.
מה קרה בשנות השמונים שגרם לשינוי זה בדעות היהודים ז
ההתאוששות הבלתי-שלמה מהשפל הכלכלי של שנות
השבעים השאיר אחריו תחושה של פחד ואי בטחון בעתיד.
העשור נפתח במאורעות דרמטיים .ב 1-במארס ,1881כמה
שבועות אחרי שהצאר אלכסנדר השני נרצח בידי קבוצת
מהפכנים ,שכללה צעירה יהודיה ,פרצו בזה אחר זה פוגרו
מים ביהודי דרום רוסיה ,שם עדיין סבלו האיכרים מהירידה
הגדולה ביצוא החיטה בשנות השבעים .הרושם של הפוגרומים
היה מדהים ,וביחוד משום שאף אחד מהפורעים לא נענש;
יתר על־כן ,שנה אחר-כך ,ב ,1882-פורסמו נגד היהודים
חוקים מגבילים .הפוגרומים נמשכו עד שנת 1884והשלטונות
הגבירו את דיכוי היהודים .לפי הטיעון הרשמי היו היהודים
עצמם הגורמים פוגרומים ,ויש להגן על העם הרוסי מפניהם.
עד היום אין אנו יודעים פרטים מסוימים על המקורות של
פוגרומים אלו ,שכונו על-ידי העתונות היהודית המצונזרת
׳סערות הנגב׳ .האם הם תוכננו ב Tי קבוצה של אצילים
רוסים שרצו להראות לצאר החדש ,כיצד עליו להנהיג את
ארצו ? אולם כפי שנתברר אחר-כך ,הצאר ,אלכסנדר השלישי,
לא היה זקוק לע Tוד בעניין זה ,שכן דיכוי היהודים היה
מקובל עליו .הצאר החדש פיתח מדינת-בירוקרטיה-מרוכזת,
כשהוא מדכא כל ניצוץ של קידמה שחידש קודמו ,ומנהיג
שלטון יחיד ואי־סובלנות מוחלטת כנגד כל ביטוי של
התנגדות.
חוקר אחד טען לאחרונה שההיסטוריה הרוסית בת זמננו
מתחילה בעצם בשנות השמונים ,שאז החל לפעול שלטון
הבירוקרטיה והמשטרה ,כפי שאנחנו מכירים אותם גם כיום.
יהודי רוסיה לא יכלו לדעת זאת באותו זמן ,אולם הם החלו
׳לתפוס׳ את המציאות החדשה .הכרה זו הדהימה אותם אפילו
יותר מאשר הפוגרומים .היא גרמה לאיבוד כל תקוותיהם.
