Page 8 - etmol 29
P. 8
שלושה רבדים
שיצרו קהילה פורחת
מאת דניאל קארפי
במשך שלוש מאות שגה נוצר איטליה התיכונה והצפונית ,נסוגו איפוא להשקיע בבנק ,שיעור הריבית שהותר
הישוב היהודי הגדול באיטליה .הוא בהדרגה מפעילות זו ,ובעיקר מאמצע לו לגבות ,אופן שמירת המשכונות ו
הודכב מדבדים שונים :יהודי דדום המאה הי״ד עברו יותר ויותר אל ענפי דרכי מכירתם ,אמצעי הגנה בפני פורעים,
איטליה שפשטו צפונה ,יהודים שבאו כלכלה אחרים ,במסחר הגדול ובתעשיית וכן החובות שחלו עליו בפריעת המיסים
מגרמניה ומצרפת ,ולבסון( ,מגודשי האריגים ,שהיו גם יותר מכובדים וגם והזכויות שנהנה מהן ,ובראש־ ובראשונה
ספרד ופורטוגל .כל אלה יצרו בסון( יותר כדאיים מבחינה כלכלית .בחלל בכל הנוגע בשמירת המצוות ,שמירת
ימי־הביניים ובתקופת הרינסאנס ק הריק שנוצר ,או שהחל להיווצר ,מצאו שבת וחג ,קיום תפילה בציבור ,לימוד
הילה יהודית פוריה ויוצרת — בשטח היהודים מקור פרנסה לא־אכזב ושדה תורה ,קבורת מתים ועוד.
הכלכלי ,התדבותי והאמנותי ,הספ־ לפעילות כלכלית עניפה ,שהיתה לתועלת פריווילגיות אלה ,ככל שהיו ברוב ה
להם ולחברה הנוצרית המקומית כאחד .מקרים הוגנות למדי כלפי היהודים מ רותי והרבני.
זה היה הרקע החברתי והכלכלי לייסודם בחינה כלכלית ,הרי תמיד היו מוגבלות
הישוב היהודי באיטליה היה במשד של רוב הישובים היהודים במדינות ה לפרק־ זמן קצוב מראש ,על־פי־רוב ל־
כל ימי־הביניים המוקדמים מרוכז רובו איטלקיות של תקופת הרינסאנס.
שנה־שנתיים ,ולכל היותר לשלוש עד ככולו בדרומה של הארץ ובאי סיציליה.
במחצית השניה של המאה הי״ג החל
להתפשט צפונה ,אל מחוזות איטליה
התיכונה שבמדינת האפיפיורים ,ומשם
אל הערים שעל שפת הים האדריאטי
עד לעמק הפו ,והגיע באמצע המאה ה־
ט״ו לשיא התפשטותו ושיגשוגו.
מאות ישובים יהודים קמו בתקופה
זו בחצי־האי כולו ,על־פי־רוב בחסות
שליטים מקומיים — דוכסים ושאר אצי
לים למדרגותיהם — אשר ראו בעין יפה
את התרומה שיהודים עשויים להביא ל
כלכלת עירם ,ולעיתים אף העדיפו אותם
בגלוי על פני סוחרים נוצרים בני מדי
נות שכנות ,מתוך חישוב מציאותי ו
מוצדק ,שיהודים ,אפילו יצליחו עסקיהם
מאוד ,לעולם לא יוכלו להתחרות בהם
על השלטון במקום .יתר־על־כן ,התפקיד
המרכזי שיהודים נקראו למלא במקומות
מושבם החדשים ,היה על־פי־רוב ההלוואה
בריבית ,ובעיקר ההלוואה הקטנה לבני
ח תו נ ה י הו די ת ב אי ט לי ה ב מ א ה ה־15 השכבות החברתיות הבינוניות ,כגון בעלי
מלאכה ,איכרים וסוחרים קטנים וסתם
חמש שנים .עם תום תקופה זו ,פג תוקפה עניים ,וכן המקצועות שהם פועל־יוצא
של ה׳קונדוטה׳ ,וממילא פגה זכות ה תנאים נוחים על תנאי מניהול הבנקים ,כגון חלפנות ומכירת
ישיבה של היהודי בעיר ,ואם לא העניקו חפצים משומשים ,שהיו במקורם משכו
נות שלא נפדו .עיסוקים אלה היו בוודאי היסוד החוקי לקיומם של ישובים אלה לו השלטונות פריווילגיה לתקופה נוספת,
חשובים כשלעצמם ,ואף היו חיוניים היה ,בכל מקרה ,הפריווילגיה האישית היה עליו לסגור את עסקיו ולהסתלק מה
להתפתחותה של החברה הסוחרת העירו )׳קונדוטה׳ בלעז ,׳קיום׳ או ׳תנאים׳ ב מקום .משמע — מבחינה חוקית — ה
נית של תקופת הרינסאנס ,ועם זאת ,היו מקורות עבריים( ,שהשלטונות העניקו יהודי הוא זר בכל מקום ובכל עת ,משולל
אלה עיסוקים בזויים בעיני הבריות ,וגם למלווה היהודי עם בואו לעיר ,ושבה זכות להתאזרח במדינה ,אפילו הוא נולד
היו אסורים בתכלית האיסור על־פי חוקי נכללו התנאים שהוסכם עליהם ושעל בה ואפילו הוא בן למי שנולד בה .הוא
הכנסיה הקתולית.
פיהם עתידים היו להתנהל חייו ועסקיו תושב נסבל כל עוד נוכחותו חשובה
הנוצרים הרבים ,שמזה דורות ריכזו של בעל הפריווילגיה ,ועמו שותפיו ובני לכלכלה המקומית ,ומשנסתיים תפקידו,
בידיהם את עסקי ההלוואה בריבית בערי משפחתו ,כגון סכומי הכסף שנתחייב שוב אין נוכחותו במקום רצויה.