Page 10 - etmol 29

‫כעבור ארבעים שנה‪ ,‬ב‪ ,1555-‬בהכרזה‬ ‫הראשונה של המאה הט״ז‪ ,‬עדות לעליה‬ ‫הבנקאים — ׳מיותרים׳‬
‫של האפיפיור פאולוס הרביעי‪ ,‬נעשה‬ ‫לארץ‪-‬ישראל של חלק מיהודים אלה‪.‬‬
‫הביטוי ״גיטו״‪ ,‬או ״גיטו של יהודים״‪,‬‬ ‫התנאים החברתיים‪ ,‬הכלכליים וה־‬
‫למושג בעל משמעות קבועה וברורה‪,‬‬ ‫גירושים וגיטאות‬ ‫פוליטים‪ ,‬שאיפשרו את ייסודם של ישובי‬
‫ומאז היה למושג רווח במקומות שונים‬ ‫הבנקאים במאות הי״ג והי״ד ובתחילת‬
‫הישוב היהודי שבדרום איטליה‪ ,‬מן‬ ‫המאה הט״ו‪ ,‬נשתנו במרוצת השנים‪,‬‬
‫ולתקופה ארוכה‪.‬‬ ‫הגלויות הגדולות והחשובות שבימים ה­‬ ‫ועם חילופיהם נעלמו רבים מן היסודות‬
‫הם‪ ,‬נעלם איפוא כליל כבר בתחילת‬ ‫שעליהם היו בנויים הישובים היהודיים‬
‫במרוצת המאה הט״ז ובראשית המאה‬ ‫המאה הט״ז‪ .‬כעבור כמה עשרות שנים‬ ‫עד אז‪ .‬תחילה נתערערה ההלוואה־ב־‬
‫הי״ז חוסלו רוב הישובים היהודים ב­‬ ‫פגעה הכנסיה הקתולית בתנאי הקיום‬ ‫ריבית של יהודים‪ ,‬שיצא עליה קצפם‬
‫עיירות ובכפרים שבכל המדינות באיטליה‬ ‫של היהודים באיטליה התיכונה והצפו­‬ ‫של הנזירים המטיפים מבני מסדרי ה־‬
‫התיכונה והצפונית‪ ,‬ואף בכמה ערים‬ ‫נית‪ .‬אבל כאן‪ ,‬שלא כמו בדרום‪ ,‬לא היה‬ ‫פראנציסקנים והדומיניקנים‪ ,‬אשר שוטטו‬
‫גדולות‪ ,‬כגון בולוניה‪ ,‬והמגורשים רוכזו‬ ‫גירוש כולל ומקיף‪ ,‬ורוב היהודים גורשו‬
‫בערים אחדות שבהן הוקמו ׳גיטאות׳‬ ‫רק מן העיירות ומן הכפרים אל ערים‬ ‫על פני הארץ לאורכה ולרוחבה‪ ,‬כינסו‬
‫סגורים‪ .‬הנודעים שבהם היו ברומא וב‪-‬‬ ‫אחדות של המדינה‪ ,‬ובתוך ערים אלה‬ ‫אסיפות והלהיבו את דמיונם של המונים‬
‫אנקונה במדינת הכנסיה‪ ,‬בפירנצה וב­‬ ‫רוכזו בשכונה אחת בלבד‪ ,‬שיועדה להם‬
‫סיינה בדוכסות הגדולה של טוסקאנה‪,‬‬ ‫לבדם‪ ,‬וזו היתה סגורה מכל עבר ו­‬ ‫גדולים בהטפותיהם הנלהבות‪ ,‬הרוויות‬
‫בפאדובה ובוירונה בריפובליקה של וי‪-‬‬ ‫שעריה ננעלו על סוגר ובריח מרדת‬ ‫שינאת ישראל‪ .‬כעבור שנים אחדות‪ ,‬ב­‬
‫ניציאה )נוסף על עיר הבירה עצמה(‪,‬‬ ‫החשיכה עד הנץ החמה‪ .‬עוד נוספו ברוב‬ ‫מחצית השניה של המאה הט״ו ובראשית‬
‫במאנטובה בדוכסות שנקראה על שמה‪,‬‬ ‫המקומות הגבלות חמורות ביותר על עי­‬ ‫המאה הט״ז‪ ,‬כאשר מוסדות בנקאיים של‬
‫ובפירארה בדוכסות איסטי‪ .‬אוכלוסיה של‬ ‫סוקם‪ ,‬ולמעשה נאסרה בהדרגה פעי­‬ ‫נוצרים מילאו בהדרגה רבים מן התפקי­‬
‫כ‪ 30,000-‬נפש חיה בגיטאות איטליה‬ ‫לותם של יהודים בכל ענפי הכלכלה‪,‬‬ ‫דים שהיו מקודם נחלתם של המלווים‬
‫במאות הי״ז והי״ח‪ ,‬בתנאים קשים‪ :‬אף‪-‬‬ ‫היהודים‪ ,‬נעשו הללו מיותרים בחברה‬
‫על‪-‬פי‪-‬כן עלה בידה לשמור כל העת‬ ‫זולת הרוכלות והמסחר הקטן‪.‬‬ ‫הנוצרית‪ ,‬ובמוקדם או במאוחר נאלצו‬
‫על חיי חברה מתוקנים‪ ,‬ואף הוציאה מ­‬ ‫תחילתו של התהליך היה בוויניציאה‪,‬‬ ‫לעזוב את מקומותיהם‪ .‬היתה זו שעת‬
‫קרבה‪ ,‬מפעם לפעם‪ ,‬יצירות תרבות ו­‬ ‫בשנת ‪ ,1516‬כאשר החליטו שלטונות‬ ‫מבחן לרבים מן הישובים היהודיים‪ .‬קצ­‬
‫הריפובליקה להתיר ליהודים להוסיף שבת‬ ‫תם‪ ,‬שנשתמר בהם אופיים המקורי ו­‬
‫רוח‪.‬‬ ‫בעיר‪ ,‬אך בתנאי שישתכנו כולם יחד‬ ‫עדיין היו רוב תושביהם קשורים מבחינה‬
‫ברובע קטן ומבודד שבפאתי העיר‪ .‬ו­‬ ‫כלכלית בפעילותם של הבנקים‪ ,‬נעלמו‬
‫חומות הגיטאות באיטליה נפלו בימי‬ ‫מכיוון שהמקום שנבחר היה בו בית‪-‬‬ ‫מיד עם עזיבת משפחות המלווים‪ .‬אחרים‪,‬‬
‫כיבושי נפוליאון‪ .‬לאחר חיסול מדינת‬ ‫יציקה ישן‪ ,‬שהיה מכונה בפי הבריות‬ ‫שבהם כבר הספיק חלק מן הציבור ל­‬
‫האפיפיורים ברומא בשנת ‪ ,1870‬בוטלו‬ ‫׳גיטו׳ )מלשון ‪= ghetto‬יציקה(‪ ,‬נקרא ה­‬ ‫הרחיב את היקף עיסוקיו מעבר למעגל‬
‫חוקי האפליה ולפני היהודים נפתחו נתי­‬ ‫רובע הסגור שיועד ליהודי העיר ׳גיטו׳‪.‬‬ ‫הצר של הפעולות הקשורות בבנקים‪,‬‬
‫הצליחו להתגבר על המשבר שפקד אותם‬
‫בות להתערותם בחברה החדשה‪.‬‬ ‫והוסיפו להתקיים‪ .‬אך לא היה זה אלא‬
‫המבחן הראשון‪ :‬המבחנים החמורים ב­‬
‫מדוע ארץ־ישראל‬
‫יותר היו עדיין לפניהם‪.‬‬
‫להתקיים בחוץ לארץ שכן בלא אוויר‬ ‫הרב יעקב משה חרל״פ נולד גידו״‬
‫ארץ־ישראל אינם יכולים לחיות ורק‬ ‫שלים‪ ,‬למד בישיבותיה ובגיל צעיר גת״‬ ‫׳גירוש ספרד׳‪ ,‬שזיעזע את העולם ה­‬
‫על־ידי התפילה ממשיכים את האוויר‬ ‫פרסם בתורתו‪ .‬הוא נפגש עם הרב קוק‬ ‫יהודי כולו‪ ,‬המיט אסון על יהודי סי­‬
‫שבא לבהו ביפו‪ ,‬נתקשר אליו באהבה‬ ‫ציליה וסארדיניה‪ ,‬שהיו מכבר במניין‬
‫של ארץ־ישראל גם בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫רבה וראה בו את גדול הדור‪ .‬כמו הרב‬ ‫הארצות השייכות לכתר הספרדי‪ .‬תוך‬
‫״ולכן בזמננו‪ ,‬שהכפירה נתרבתה ו­‬ ‫קוק ראה בהתיישבות בארץ חלק מ­‬ ‫חודשים אחדים‪ ,‬בין סוף ‪ 1492‬לראשית‬
‫חדלו להתפלל אל ה׳‪ ,‬נתחדשה התנועה‬ ‫גאולה הנעשית ברצון האל‪ .‬מעודו לא‬ ‫‪ ,1493‬הושלם הגירוש של רבבות יהודים‪,‬‬
‫לארץ־ישראל‪ ,‬כי מאחר שחסר להם‬ ‫עזב את הארץ וכל חייו‪ ,‬תורתו ודבריו‬ ‫שישבו בשני האיים מדורי דורות‪ ,‬ובזאת‬
‫אוויר של ארץ־ישראל‪ ,‬אין להם שום‬ ‫קשורים היו בה ; כל מי שחי בארץ‬ ‫נעלמה אחת הגלויות הגדולות והחשובות‬
‫מקום בחוץ לארץ‪ ,‬ואם לא יבואו לארץ־‬ ‫ועושה לבניינה‪ ,‬היה בעיניו שליח של‬ ‫של ימי הביניים‪ .‬מקצת המגורשים מצאו‬
‫ישראל עלולים הם להתבולל לגמרי בין‬ ‫רצון האל ויהיה מי שיהיה‪ ,‬אם הוא‬ ‫מיקלט במלכות נאפולי הסמוכה‪ :‬קצתם‬
‫מקיים את מצוות הדת או אינו מקיימן‪.‬‬ ‫שמו פעמיהם אל ארצות שמעבר לים —‬
‫העמים״‪.‬‬ ‫ארץ־ישראל היתה בשבילו מדרגה עליונה‬ ‫צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬יוון ותורכיה — שם הניחו‬
‫וכך ביאר‪ ,‬בספרו ׳מי מרום׳‪ ,‬את ה­‬ ‫את היסוד לקהלי ה׳סיציליאני׳‪ ,‬שפרחו‬
‫ציונות ומדוע באה לעולם דווקא במאה‬ ‫במרוצת השנים‪ ,‬ובכמה ערים היו קיימים‬
‫עד לתקופה החדשה‪ .‬כעבור שנים אחדות‪,‬‬
‫הקודמת ‪:‬‬ ‫משהשתלטו הספרדים גם על מלכות נא­‬
‫״אין ישראל יכולים לחיות בלא אוויר‬ ‫פולי )‪ ,(1503‬פקדה הפורענות גם את‬
‫ארץ־ישראל‪ .‬וכאשר יצא יעקב אבינו‬ ‫יהודי ארץ זו וגם נגדם הוצאה פקודת‬
‫לחרן פעל אז שבכל מקום שילכו ישראל‪,‬‬ ‫הגירוש‪ ,‬שנתבצעה בשלבים אחדים החל‬
‫יתלוה עמהם אווירא דארץ־ישראל‪ ...‬וזו‬ ‫מ‪ .1510-‬גם מגורשים אלה פנו בחלקם‬
‫התפילה שעל‪-‬ידי התפילה זוכים להמ­‬ ‫צפונה‪ ,‬וביקשו מיקלט במדינות איטליה‬
‫שיך אווירא דארץ־ישראל גם בחוץ ל­‬ ‫התיכונה והצפונית‪ :‬אחרים התפזרו על‬
‫פני ארצות ים־תיכוניות שונות‪ ,‬ואף‬
‫ארץ‪.‬‬ ‫יסדו בכמה ערים קהלים מיוחדים להם‪,‬‬
‫״ולולא תיקנו אנשי כנסת הגדולה סדר‬ ‫שמקצתם עלו ושיגשגו במרוצת השנים‬
‫התפילה לא היה אפשר להם לישראל‬ ‫ונתקיימו דורות רבים‪ .‬קהלים של יוצאי‬
‫פוליה וקאלאבריה היו גם בצפת במחצית‬

‫‪10‬‬