Page 15 - etmol 29

‫ליטא‪ ,‬רייסין‪ ,‬ואלין ועוד‪ ,‬כי ״אין שמץ‬ ‫לאחר מותו של השייח׳ הבדואי דהר‪-‬‬ ‫יהודיות רבות היו להן קופות מיוחדות‬
‫של כפירות באמונתנו‪.‬״ בארץ‪-‬ישראל לא‬ ‫אל‪-‬עמר‪ ,‬ששלט באותם ימים בגליל‪,‬‬ ‫לתשלום כופר לשם שיחדור נוסעים יהו­‬
‫היו מריבות ומשפטים בערכאות בין חסי­‬ ‫עלה לשלטון הפחה אחמד אל‪-‬ג׳זר והוא‬
‫דים ומתנגדיהם‪ ,‬כמו במזרח אירופה‪ ,‬גם‬ ‫מינה כשר‪-‬כספים שלו את חיים פרחי‪,‬‬ ‫דים מידי שודדי־הים‪.‬‬
‫לא לאחר שעלה ארצה מספר גדול של‬ ‫בנקאי יהודי מדמשק‪ ,‬אשר ידע להשליט‬
‫סדר במצב הכלכלי בחבל‪-‬ארץ זו אשר‬ ‫עזרת‬
‫תלמידי הגר״א‪ ,‬מתנגדי החסידים‪.‬‬ ‫נמסר לשלטונו‪ ,‬לאחר תקופה של מלח­‬ ‫יהודי קושטא‬
‫מות וקרבות‪-‬שבטים שגרמו להרס רב‬
‫ר׳ מנחם מנדל‪ ,‬שהיה הרוח החיה‬ ‫גם בתחום הכלכלה של הגליל‪ .‬השליט‬ ‫חבורת החסידים הזאת ניטלטלה ב­‬
‫להעלאת חבורת החסידים הזאת‪ ,‬נפטר‬ ‫החדש הוציא צווים לטובת היהודים ב­‬ ‫דרכה כחמישה חודשים‪ ,‬אבל בעברה‬
‫בשנת ‪ 1788‬ור׳ אברהם מקליסק נבחר‬ ‫ענייני מסים וביטל את הצו הקודם ש­‬ ‫בעיירות ובכפרים באירופה הדביקה ב­‬
‫כמנהיג העדה החסידית בארץ‪-‬ישראל —‬ ‫הכריח את היהודים לארח בבתיהם חיילים‬ ‫התלהבותה יהודים אחרים שהצטרפו ל­‬
‫זו העדה שריעננה את הישוב העברי‬ ‫ללא תמורה‪ .‬הודות לכך ניתן היה כעת‬ ‫חבורה זו‪ .‬לא כולם היו מתאימים לעליה‪,‬‬
‫לשקם את צפת שעמדה בחורבנה מאז‬ ‫שכן היו ביניהם עניים וכן אנשים שעזבו‬
‫בגליל בסוף המאה ה‪.18-‬‬ ‫הרעש שפקד אותה בשנות ר‪ 30-.‬של‬ ‫אחריהם נשים וילדים ואלה גרמו טרדות‬
‫רבות לחבורת העולים‪ .‬הצטרפות עשרות‬
‫העליה החסידית פסקה מסיבות שונות‪,‬‬ ‫המאה ה‪.18-‬‬ ‫רבות של מחוסרי‪-‬כל הכבידה גם על‬
‫בתקופה מאוחרת יותר התפתח ישוב של‬ ‫הקופה המשותפת ובקושי עלה בידי ראשי‬
‫חסידי חב״ד‪ ,‬שהשתקעו בחברון‪ .‬ב‪1809-‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬שעם עליית מספר גדול‬ ‫החבורה לז‪6‬כ‪1‬ר בקושטא ספינות בעזרת‬
‫החלו להגיע חבורות עולים אשכנזיות‬ ‫יחסית זה של חסידים‪ ,‬היו שניסו לשלהב‬ ‫הקהילה היהודית בקושטא‪ ,‬לשם המשכת‬
‫חדשות‪ ,‬הפעם היו אלה המתנגדים לחסי­‬ ‫גם כאן את ההתנגדות לתנועה החסידית‪,‬‬
‫דים‪ ,‬תלמידי הגר״א‪ ,‬שהתיישבו בתחילה‬ ‫ובין השאר האשימו את החסידים שהם‬ ‫הדרך לחוף ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בגליל ועלו לירושלים ב‪ .1812-‬אלה‪ ,‬כמו‬ ‫הקהילה בקושטא עשתה רבות למען‬
‫החסידים‪ ,‬נעזרו על‪-‬ידי הספרדים בארץ‪,‬‬ ‫״כופרים בדת‪.‬״ מנחם מנדל מוויטבסק‬ ‫חבורה זו ולמען ארץ‪-‬ישראל בכלל‪ .‬כפי‬
‫שהיו רוב בין יהודיה והחזיקו את ישובה‬ ‫מצא לנכון להצטדק ולהודיע באיגרת‬ ‫המשוער‪ ,‬הגיעו ארצה בערך ‪ 300‬נפשות‪,‬‬
‫מיוחדת אל ראשי הקהילות ורבניהן ב­‬ ‫אם‪-‬כי יש הסבורים שמספר זה מופרז‬
‫מאות שנים‪.‬‬ ‫במקצת‪ .‬בחודש אלול תקל״ז )‪(1777‬‬
‫ירדו בנמל עכו ומכאן המשיכו דרכם‪,‬‬
‫הצפרדע‪.‬‬ ‫אחרי מנוחה קצרה‪ ,‬לטבריה ולצפת‪.‬‬
‫מצבם כאן היה קשה ביותר‪ ,‬בעיקר‬
‫‪S'V V‬‬ ‫מחמת חוסר כספים למחיה ועל כן הוטל‬
‫על אחד מהם‪ ,‬ישראל מפולוצק‪ ,‬לחזור‬
‫הוצאת ״תרבות״‪,‬‬ ‫לפולין ולאסוף כספים למען אנשי ה­‬

‫( ‪/‬ל;■**■'״ ‪ ,‬ין‬ ‫^‪,‬‬ ‫חבורה‪.‬‬
‫בשל הנסיון אמר השליח לשומעיו‬
‫תרפ״א‬ ‫באירופה לא לעלות לארץ‪-‬ישראל אם‬
‫אין להם מספיק כסף למחיה‪ ,‬לבל יפלו‬
‫־' ־ י !‬ ‫למעמסה על הציבור שמצבו קשה גם‬
‫בלאו הכי‪ .‬עצתם של ראשי חבורת ה­‬
‫גילגול ״הצפרדע״‬ ‫עולים החסידיים לחבריהם‪-‬לדעה בפולין‬
‫היתה‪ ,‬שיעלה ארצה רק יהודי שיש ב­‬
‫זהו סיפור לילדים שיצא לאור בהוצאת ׳תרבות׳ בוילנה בשנת ‪ .1921‬שם המתרגם‬ ‫יכולתו למסור לקופה יציבה — כגון של‬
‫כתוב בראשי״תיבות‪ :‬ר‪.‬ק‪ .‬אולם מסתבר‪ ,‬שהיתה כאן גניבה ספרותית‪ .‬והמתרגם‬ ‫קהילה מבוססת — ״כמה אלפי אדומים״‬
‫האמיתי הוא אברהם שלונסקי‪ .‬החוברת נמצאת כיום בארכיון המכון לחקר‬ ‫ומן הריבית יוכל לחיות בארץ‪-‬ישראל‬
‫הספרות העברית ע״ש ב״צ כץ ועל השער כתב שלונסקי את גילגולי התרגום‪ .‬מסתבר‬
‫ששלונסקי לפני שעלה לארץ בסוף ‪ 1921‬תירגם סיפור זה והשאיר את כתב־היד‬ ‫ללא דאגת פרנסה‪.‬‬
‫לאחד העובדים בהוצאת ׳תרבות׳‪ .‬שלונסקי נסע לארץ ואותו בחור פירסם את‬
‫עברו חמש‪-‬עשרה שנה מעליית ‪.‬החסי­‬
‫התרגום בראשי תיבות של שמו‪...‬‬ ‫דים ור׳ אברהם מקליסק עדיין הזהיר את‬
‫אנשי התנועה במזרח אירופה‪ :‬״כל הבא‬
‫אל הקודש צריך מחדש עיבור ויניקה‪,‬‬
‫כי על‪-‬כן הבא אל הקודש פנימה צריך‬
‫שיזמן את עצמו לכל האמור ויבחין‬
‫נפשו אם יש לו הכוח לעמוד בכל אלה‪.‬״‬
‫אולם אלה שכבר היו בארץ היכו שרשים‬
‫והצליחו להסתגל לתנאי הארץ בכל‪,‬‬
‫בעזרת הכספים שהחלו מגיעים מקהילות‬
‫פולין ורוסיה‪ .‬ואם גם לא היה בסכומים‬
‫אלה משום מתן אפשרות לשיקום ול­‬
‫התפתחות רחבה‪ ,‬הרי יכלו בני החבורה‬
‫להחזיק מעמד‪ .‬ודבר זה נתאפשר גם‬
‫הודות למצב הפוליטי באותם ימים בגליל‬

‫ולשיפור שחל במצב הכלכלי בצפת‪.‬‬

‫‪15‬‬