Page 19 - etmol 29
P. 19
מכוסות מבגדי קוטון ונוצה ממראים שונים יפים למראה מאד. מונ ט סו מ ה נפגש עם קורטס ,באמצע — א שה מ תורג מני ת
וילך מוטיקזומה מאתם ויתן קורטיש את האילים פתח השער
ויאכלו וישתו כיד המלך אכול והותר .וישוב המלך אחרי וייטב רביד הזכוכית בעיני המלך ויצו ויביאו שני רבידי
אכלם ויברך את קורטיש וישב אצלו במטה אשר הכינו לו. קאמארוניש אדומים גדולים כשכלולים ומכל אחד יתלו שמונה
ויתן לו כלים רבים עשויים זהב וכסף ונוצה וששת אלפים קאמארוניש זהב מעשה חרשים כולם ויתנם בידו על צוארי
שמלות קוטון מצבעים שונים מעשה חרש וחושב יפים למראה קורטיש ויכבדהו בדבר הזה וישתוממו כל רואיו מאד .ויעברו
בכל הדרך ההוא אשר שלוש פרסא ארכה והיא ישרה ורחבה
מאד. ויפה ומלאה בתים .וישאו עיניהם ויראו בשערים ובחלונות
ויאמר אליהם :שר ואדון ואתם נכבדי ארץ ,עלז לבי בר ובאשנבים עם רב אנשים ונשים אשר לא יספר מרוב .וישתו
אותי אנשי מופת ככם היום בביתי להטיב לכם כראוי לערככם ממו הספרדים מאוד וגם הם נשתוממו מהספרדים ובגדיהם
וערכי כיום הזה .ואם עד היום חיליתי פניכם שתשובו אחור, וזקנם וסוסיהם וכלי מלחמתם ומהאילים המנגחים .ויבואו אל
עבדי היו נסבה ,אשר פחדו ראות אתכם וימס לבבם ויהי למים. חצר גדול אשר בנו לאליליהם הוא הבית אשר ישב אגטאג־
כי הוגד אליהם כי תפח Tו העמים בזקנכם וכי תביאו עמכם
שאקה אבי המלך שם.
חיות האוכלות בני האדם.
וכאשר באתם מן השמים הורדתם עמכם לפידי אש וברקים אשר דיבר המלך אל הספרדי ם
המרעישים ארץ והמכים לאשר ייטב בעיניכם .אך עתה
בראותי כי בני אדם גם בני איש אתם נכבדי ארץ ולא תרעו והבית ההוא גדול היה מאד ויחנו בו כל הספרדים וההודיים
ולא תשחיתו וכי סוסיכם כצבאים והאילים המנגחים חלולים אשר ברגליהם .ובקרקע הבית מחצלאות וקירות הבית היו
כקנים ,ידעתי כי שקר ■דיברו אלי מכם מאז היותכם בחוף
הים עד היום .ואחשוב בלבבי כי שאר בשרי אתם כאשר
שמעתי מאבי וגם הוא מאבותיו .כי אבותינו המלכים הראשו
נים מארץ רחוקה באו עם מלך גדול ועצום אל הארץ הזאת
וילכדוה וישוב המלך ההוא אל מקומו וארצו .ויהי מקץ ימים
רבים וישוב לקחת את אנשיו ולא אבו שמוע כי נאחזו בארץ
ויירשוה ויקחו להם נשים ויולידו בנים ובנות .ויחר אפו
וילד מאתם ויאמר :את בני אשלח לרעות אתכם בצדקה על
פי התורות אשר הנחילום אבותם .ונשמור את הדבר הזה
עד היום לאמר ,בוא יבואו אנשי הארצות ההם למלוך עלינו.
לכן אמרתי אל לבי כי מאנשי הארץ ההיא אתם ,כפי הנשמע
מארצכם ומלככם אשר אמרתם Tוע ידע שבתנו הנה על-כן
באתם הנה היום הזה ,לכן דע לך השר כי שמוע נשמע אתכם
אך אל תהתלו בי ועמך ועם אנשיך נחלק כל קניינינו והיינו
לעם אחד .ובלעדי כל אלה לא אמנע מעשות זאת בעבור
שמכם אשר יצא בכל הארץ ובעבור חכמתכם ובינתכם וגבו־
רתכם אשר נתן לכם האלהים ,כי Tעתי את כל אשר עשיתם
בכל המקומות אשר עברתם שם וכי רדף אחד מכם אלף
ושנים הניסו רבבה כיום הזה .ואם באולי האמנתם כי אל אנכי
ולא איש וכי קירות ביתי וגגה וכל כליה זהב סגור כאשר
הגידו לכם אנשי זימפואלאן ויתר הארצות שקר דיברו אליכם.
הן אמת כי לי הכסף ולי הזהב ונוצות וכלי קרב וסגולות
מלכים באוצר אשר אצרו אבותי ואבות אבותי חתומים זה
ימים ושנים כמשפט המלכים .והאוצר הזה לך יהיה ולאנשים
אשר ברגליך לכל אוות נפשך בכל עת אשר תרצה .ועתה
השיבו רוחכם אליכם כי עייפה נפשכם.
ויבך מוטיקזומה המלך בדברו אליהם ויכבדהו קורטיש ב
שמחה ובטוב לבב ויאמר אליו :נכסוף נכספתי ראות פניך
אדוני המלך ודבר אתך כי בטחתי בגודל חסדך וידוע ידעתי
גם אני כי שקר דיברו אלי מבקשי רעתך ,ועתה דע לך כי
אדוני הקיסר מלך ספרד הוא האדון אשר אתם מקווים והוא
מלך מלכים וראש העולם השפל ומשפחתו וארץ מולדתו .ועל
דבר האוצר אשר אדוני דובר חן חן לאדוני.
19
