Page 17 - etmol 29
P. 17
אך הלב מרטט מצער למראה יסוריו שלם גדוש הערכה ל״מפעל הנהדר הזה״ את הזדהותו עימו על־ידי הותרת עמוד
של הנביא ,החוזה בעיני־רוחו את ה ושופע כבוד והערצה לעם היהודי ול חלק שבראשו הובא האמור בזכריה ד׳:
פורענות המתרגשת לבוא על עמו ,ה מורשתו .תחילה מדבר גורקי על תי ״לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר
רואה את סבלות העם ,הלועג לחזון נביאו, ה׳ צבאות.״ גם לאחר צאתו מרוסיה פנה
אטרון ׳הבימה׳ בכללותו: ביאליק פעמים אחדות לגורקי בבקשות
לסבלות נפשו המחוצה.״ שישתדל אצל השלטונות הסובייטיים ל
ובסיום המאמר אומר גורקי: ״עדות נאמנה לכוחו של הכשרון ה מען אישים יהודיים .ונציין העזתו של
״עבודה רבה ועצומה שוקעה בתי מתגבר על הכל הוא תיאטרון ׳הבימה׳. גורקי לתת ביטוי להערצתו לביאליק
אטרון קטן זה — והנה נוצרה עוד הרי זה תיאטרון קטן חבוי בסימטה מ־ במותו ,בשנת ,1934בנעילת הוועידה
הוכחה נפלאה לכוח הקסמים של ה סימטותיה הסבוכות של מוסקבה ...כתליו הראשונה של הסופרים הסובייטיים .יש
אמנות ,למתת הכשרון אשר לעם ה מחופים בד־שקים אפור ,וארג גס זה לציין כי באותה תקופה הירבו פירסומים
יהודים .׳הבימה׳ הוא תיאטרון שהיהודים משווה לו לתיאטרון גוון של רצינות סובייטיים ,בעיקר ביידיש ,להשמיץ את
זכאים להתברך בו .תינוק בריא ויפהפה רבת־רושם ,של פשטות חמורה ...מפעל
מצוין זה נולד ברעב ,בקרה ,במאבק המשורר.
זה גדול יהיה ,מכבי יהיה.״ ללא הפסק על הזכות לדבר בלשון ה
ה ק ס ם הגדול בבית ה ק טן
גורקי נעשה ידיד נאמן ל׳הבימה׳ .ב תורה ,בלשונו של ביאליק הגאוני ...יודע
סיועו רכש התיאטרון ידידים רמי־מעלה אני קשיים והתנגדויות שאנשים אלה יחסו של גורקי לתרבות העברית נת־
נוספים .הוא הפעיל את השפעתו כדי
להטות את לב הממשלה הסובייטית ל נאלצו להתגבר עליהם .כמה מרץ ביזבזו
תיאטרון והביע את השתוממותו על ה
לוחמים בתיאטרון ,בעיקר אנשי ה׳:בס־
קציה׳ היהודים .הם התנכלו ל׳הבימה׳ עד
כדי כך ,שפירסמו מאמרים עוקצניים
נגד סטאניסלאבסקי ,הבמאי הגדול וה
מורה של שחקני ׳הבימה׳ ,ונגד גורקי,
והזמר שאליאפין שתמכו ב׳הבימה׳ .הם
לעגו לאהדת אנשי האמנות לתיאטרון
זה וכתבו נגדם :״במאים לא־יהודים,
חובבי אקזוטיקה מזרחית ,כביכול... ,עו
שים ממחזות כאלה תערובת כזאת של
דביקות בטלנית והיסטרית זעיר־עיירתית,
שהם מעוררים את הרגשות ...אצל מו
קירי ׳יהדות׳ כגורקי ושאליאפין.״
גם גורקי לא יכול לעזור
גורקי המשיך להיות כתובת ללוחמי־ הסופרים שעלו לארץ בהמלצת גורקי ,עם ידידים .במרכז — ביאליק וט שרניחובסקי
העברית בברית־ המועצות שנאלצו לרדת
למחתרת ,בעיקר נוכח שנאתם ורדיפו־ במאבקם נגד הסיכלות ,הקנאה והרשע, גלה גם ביחסו לתיאטרון העברי ׳הבימה׳
תיהם של הקומוניסטים היהודים המאו אולם לא אבוא לספר על הסבל במקום שנוסד בשנת 1917במוסקבה וזכה
גדים סביב ה׳יבסקציה׳ .בשנת 1928 שאפשר לדבר על ניצחונו הגדול של להדרכת גדולי הבמאים הרוסים .הוא
נתכנסה במחתרת ועידה של מורים ו אמר :״מה רב הקסם הגדול בבית הקטן
עסקנים עברים והם פנו במכתב ארוך הרוח״. הזה )ביתה של ׳הבימה׳( ; כשאדם רוצה
אל גורקי וביקשו ממנו :״באנו אליך, לנוח ,להגיע למעט שלוות־נפש מתוך
לוחם אמיץ ויקר על חופש התרבות ל בהמשך מוסר גורקי את התרשמותו כל מהומת החיים ,הוא צריך להיכנס
עמים ,הרם קול מחאתך נגד רדיפת מהצגת ׳היהודי הנצחי׳ ומעלה הירהורים לבית הזה והוא כבר נמצא בעולם אחר
תרבותו העתיקה ושפתו של עם הנרדף
בלי חשך ...פקח עיני מושלי רוסיה ה בשולי המחזה: לגמרי.״
סובייטית לראות את החרפה ,אשר הומטה הוא התרגש עמוקות מהצגת ׳היהודי
עליהם בעוון רדיפת העברית בעקב רכי־ ״שלוש פעמים ראיתי בתיאטרון זה את הנצחי׳ שהועלתה לראשונה ב־ 1919וראה
לויותיה של ה׳יבסקציה׳ .הורה לקברניטי ׳היהודי הנצחי׳ לדויד פינסקי ,וכמו־ כן אותה שלוש פעמים .בפעם הראשונה הוא
רוסיה הסובייטית ,כי אין קידמה ולא הייתי נוכח בחזרה של ׳הדיבוק׳ לש. לא כבש את דמעותיו .בתום ההצגה שיבח
תהיה כזאת בארץ ששפת תרבות בת אנסקי ...בלי שהבנתי את הלשון ,ב־ מאוד את המחזה והמשחק ואמר :״אכן,
אלפי שנים אסורה בה ומוריה נרדפים.״ התענגי רק על כוחה וצליליותה ,הרגשתי לא נוח להלל עניין כה נפלא ואנשים
המכתב לא עזר .באותו זמן כנראה כבר בכל יסורי הנביא ,אשר דבריו אינם כה כשרוניים .יתכן שהטוב ביותר הוא
לא היה כוח בידי הסופר הנודע לשנות חודרים ללב העם ,העם האהוב עליו...
את המדיניות הסובייטית .לאחר מכן באו מה לך ,רוסי ,כופר ,ולירושלים ולציון, להרכין ראש מתוך רחשי־ כבוד.״
אל גורקי פניות נוספות ,בעיקר להשתדל מה לך ולחורבן בית־המקדש ? — שואל בשנת 1922הקדיש ל׳הבימה׳ מאמר
במתן רשיונות־יציאה לסופרים עבריים
שנרדפו ברוסיה ,אולם קצרה Tו ל ההיגיון.
עמוד מול כוחות השינאה העצומים ש
פשטו ברוסיה הסובייטית כנגד העברית.
לעיון נוסף :לשון עומדת על נפשה —
י .א .גלבוע.
17
