Page 13 - etmol 29

‫רים ראינו עשרות גמלים מושכים אחריהם מחרשות‪ .‬בדואים‬ ‫אנו יורדים עם ואדי עידד )נחל ערוד(‪ .‬ההתקדמות איטית‬
‫מזוינים שמרו על החורשים‪ .‬כנראה שרבים הקופצים על אדמה‬ ‫כיוון שהפיתולים רבים‪ .‬בערב חנינו ל ‪ T‬קיר סלעים עצום‪.‬‬
‫ראויה לעיבוד ורבים הסכסוכים על רקע זה‪ .‬עברנו ל ‪T‬ם‬ ‫הובערה מדורה ולאחר הארוחה שמענו מפי מנדלסון הרצאה‬

‫ללא פגע‪.‬‬ ‫על צפורים‪.‬‬
‫עזבנו את ואדי עוקפי ונטינו מזרחה בכיוון לנקב ואדי‬
‫שועייב‪ .‬המקום נקרא על שם שועיב‪ ,‬הוא יתרו ששבטו‪,‬‬ ‫יו ם א׳‪7.1.45 ,‬‬
‫הקינים‪ ,‬ישב בנגב‪ .‬מלווינו שהרגישו שאנו רוצים לגמוא‬
‫את המרחקים נתעצלו כל הדרך ובקשיים גדולים היינו מקי­‬ ‫אנו יורדים בנחל עידד‪ .‬בצהרי היום ראינו גמלים רועים‪.‬‬
‫מים אותם להטעין את גמלי המשא‪ .‬את רוב העבודה עשינו‬ ‫אנו מתקרבים למקום התחברות העידד עם הגירפי )נחל‬
‫אנחנו‪ ,‬אבל כאן נעשו פתאום זריזים והאיצו בנו‪ ,‬כנראה ש­‬ ‫פארן( הגדול ממנו‪ .‬כלל הוא שהמשך הנחל נקרא על שם‬
‫הוואדי הגדול‪ .‬פגישת שני הואדיות יוצרת דלתה בגודל של‬
‫פחד הבדואים המזוינים נפל עליהם‪.‬‬ ‫‪ 2x 3‬קילומטר‪ .‬הגענו לבורות מים‪ ,‬הם בורות ע ‪T‬ד‪ .‬משא‬
‫בדואים אלה משתייכים לשבט החיוות‪ ,‬ומלווינו מספרים‬ ‫הגמלים הולך ויורד מיום ליום ואחד ממלווינו רוכב על גבי‬
‫שבינם ובין החיוות היתה נקמת דם‪ .‬הם השלימו אמנם‪ ,‬אבל‬
‫היחסים עדיין מתוחים‪ .‬התקדמנו מזרחה ונפטרנו משני‬ ‫גמל אשר הוקל משאו‪.‬‬

‫בדואים מזוינים שהלכו בעקבותינו‪.‬‬ ‫יו ם ב ‪8.1.45 /‬‬

‫יו ם ה׳‪11.1.45 ,‬‬ ‫עזבנו את בארות עידד‪ .‬מלווינו אומרים‪ ,‬כי לפני שנים‬
‫מספר היה כל השטח מכוסה עצים‪ ,‬אך עתה כמעט ולא נשאר‬
‫בוקר‪ .‬הערבה מעלה אדים קלים והראות לקויה‪ .‬עלינו על‬ ‫להם זכר‪ .‬הבדואים הכינו מהם פחמים ומכרו אותם בשוק‬
‫הדרך המוליכה לאום רשרש‪ .‬כעבור שעתיים הגענו לעין‬
‫רד׳ין)יטבתה(‪ .‬הרבה עצי תומר והרבה בורות מוכנים לנטיעה‪.‬‬ ‫באר־שבע‪ .‬ראינו מספר גדול של אוהלים‪.‬‬
‫האדמה טובענית‪ .‬צריף עץ ריק המשמש כמקום המפגש‬ ‫לפתע‪ ,‬עם יציאה מאחד העיקולים‪ ,‬נראו לנו הרי אדום‪,‬‬
‫לשוטרי המדבר הבאים מצפון ומדרום‪ .‬המשכנו להתקדם‪.‬‬ ‫הם רבצו הרחק*הרחק כגוש אחד רצוף‪ ,‬רכסיהם היוו כעין‬
‫היינו כעשרים קילומטר מאום רשרש‪ .‬לפתע הופיעו שני‬ ‫קו משונן אשר עלה וירד‪ .‬בשמי הערבה היו עננים ועוד‬
‫רוכבי גמלים ממשטרת המדבר‪ .‬הם נראו תמהים‪ ,‬כיצד‬ ‫יותר‪ ,‬על הרי אדום‪ .‬היה קשה להבחין בינם לבין ההרים‪.‬‬
‫לא המשכנו דרכנו עם הגירפי‪ ,‬אלא נטינו דרומה‪ .‬רצינו‬
‫הצלחנו להגיע עד כאן מבלי שישגיחו בנו‪.‬‬ ‫להגיע עוד באותו יום לביר מליחה )באר מנוחה(‪ ,‬אך בגלל‬
‫האחד נשאר לשמור עלינו והשני חזר לאום־רשרש‪ .‬כעבור‬ ‫עצלותם של מלווינו היינו מוכרחים לחנות כמהלך שעתיים‬
‫זמן הופיע קצין אנגלי ולאחר חקירה קלה ציווה עלינו‬
‫להמשיך לאום רשרש‪ .‬השלושה הסתלקו‪ .‬לא היתה לנו כל‬ ‫לפני באר המים‪.‬‬
‫סיבה לברוח‪ ,‬שכן רצינו להגיע לאילת‪ .‬המשכנו להדרים‪.‬‬ ‫היינו עתה בתוך גבולות שבט הסעידין‪ .‬מלווינו הודיעונו‬
‫שאנחנו צריכים ׳להיות כאיש אחד׳‪ ,‬משום שאין אמון בבני‬
‫אנו מתקרבים לקצה הערבה‪ .‬חנינו לחניית לילה‪.‬‬
‫שבט זה‪ .‬אך אנחנו לא ראינו עדיין אף אחד מהסעידין‪.‬‬
‫יו ם ו׳‪12.1.45 ,‬‬ ‫השמיים היו מעוננים וגשם קל החל לרדת‪ .‬מתחנו את‬
‫יריעותינו והן לא הכזיבו‪ ,‬מלווינו שכבו מקובצים ושקי‬
‫בעוד שעות ספורות נגיע לאום רשרש כעבריינים‪ ,‬נכנסנו‬
‫לשטח שהכניסה לשם ליהודים אסורה‪ .‬לפתע נגלה לנו הים‬ ‫השעורה והתבן משמשים להם מחסה מהרוח‪.‬‬
‫והמפרץ‪ .‬אי שם בפינה המזרחית מזדקרים דקלים ונראים‬
‫בתי עקבה‪ .‬באנו בשערי אום רשרש‪ .‬כמה חושות‪ ,‬שמאחת‬ ‫יו ם ג׳‪9.1.45 ,‬‬
‫מהן מזדקרת אנטנה גבוהה‪ ,‬מקיפות חצר שבמרכזה גמלי‬
‫רכיבה יפים להפליא — המשטרה‪ .‬יש כאן משהו המזכיר‬ ‫מעורפל וגשם מטפטף‪ .‬ההליכה קשה‪ .‬הגענו לביר מליחה‪,‬‬
‫את קיומנו בארץ‪ :‬שלט המשטרה כתוב‪ ,‬כדין המנדט‪ ,‬ב­‬ ‫אחת מבארות המים המפורסמות בערבה‪ .‬הבאר אינה עמוקה‪.‬‬
‫אנגלית‪ ,‬ערבית ועברית‪ ...‬בשטח הסתובב אזרח בריטי‪ ,‬רטן‬
‫וכעס‪ .‬אומרים עליו שהוא גיאולוג וביתו מצוי בקירבת מקום‬ ‫המים טובים‪ .‬מסביב שקתות להשקיית הבהמות‪.‬‬
‫)האיש היה כנראה ויליאמס‪ ,‬אנגלי שעד היום לא ידוע מה‬ ‫ירד גשם ואנו התנהלנו בעצלתיים‪ .‬אנו מצויים בשטח‬
‫היה תפקידו‪ ,‬שישב באילת עד הכיבוש הישראלי‪ .‬ביתו עומד‬ ‫הסע ‪T‬ין‪ ,‬שבט המונה כ‪ 700-‬נפש ונחשב למטה מיוחד‪.‬‬
‫הוא בעל ברית עם העזזמה‪ .‬בפי הבדואים נקראת הערבה‬
‫עדיין ל ‪ T‬אילת(‪.‬‬ ‫על שם הסע ‪T‬ין‪ .‬פה ושם נראו שדות חרושים עלובים‪ ,‬אשר‬
‫חנינו ל ‪ v‬חוף הים‪ .‬נטינו יריעותינו כבכל ערב‪ ,‬הפעם‬ ‫הגשם סחף את אדמת התלמים ונשארו רק סימני חריצי‬
‫בקצה הדרומי של ארץ־ישראל‪ ,‬היה ערב שבת‪ .‬הדלקנו‬ ‫המחרשה‪ .‬עלינו במעלה החייני )נחל חיון(‪ .‬היה בוץ וההת­‬

‫מדורה‪ ,‬אכלנו ארוחה חגיגית‪ ,‬שרנו‪ ,‬הרגשנו טוב מאוד‪.‬‬ ‫קדמות מועטת‪ .‬בערב חנינו ל ‪ T‬בית הקברות של הסעידין‪.‬‬

‫ירם שבת‪13.1.45 ,‬‬ ‫יו ם ד׳‪10.1.45 ,‬‬

‫בבוקר נודע לנו מפי הקצין האנגלי‪ ,‬מפקח המשטרה במקום‪,‬‬ ‫במסע זה אנו עומדים לפני שתי סכנות ‪ :‬האחת‪ ,‬שמא ניעצר‬
‫שאנו נוחזר במכונית משטרה לבאר־שבע ונועמד שם ל­‬ ‫בידי משטרת המדבר האנגלית ונוחזר צפונה לפני שנגיע‬
‫משפט‪ .‬היות שהיו שטפונות בערבה‪ ,‬אנו נוחזר דרך סיני‪,‬‬ ‫למחוז חפצנו ונעמוד לדין על כניסה ל׳שטח סגור׳ ; והשניה—‬
‫דרך כונתילה וקציימה‪ .‬ובכן‪ ,‬את הדרך חזרה נעשה על‬ ‫שמא ישדדו אותנו או גרוע מזה‪ .‬האנגלים הקימו תחנות‬
‫משטרה של רוכבי־הגמלים בעין־חוסוב )חצבה( ובאום רשרש‬
‫חשבון האנגלים ונראה גם משהו מסיני‪...‬‬ ‫)אילת(‪ .‬מדי פעם יוצאים שני רוכבי גמלים מאום רשרש‬
‫הבדואים נשארו באום רשרש‪ .‬הם יחזרו בדרך הרגילה‪,‬‬ ‫ושני רוכבים מעין חוסוב‪ ,‬נפגשים בעין רד׳ין )יוטבתה(‬
‫וחוזרים למקומותיהם‪ .‬לכן עזבנו את דרך־המלך של הערבה‬
‫אבל הוזהרו לבל יוסיפו לחזור על מבצע מעין זה‪.‬‬ ‫ועלינו בחייני כדי שלא להתגלות על־ידי האנגלים‪ .‬מכאן‬
‫עלינו על רכב המשטרה ונסענו לבאר־ שבע דרך סיני על‬ ‫ואילך נמשיך בדרך שבמערב לערבה עד נרד בקרבת עין‬
‫רדי׳ן ומשם‪ ,‬באין דרכי סתר נאותות‪ ,‬נמשיך בדרך המלך‪.‬‬
‫חשבון הממשלה‪.‬‬ ‫אם ניעצר‪ ,‬יביאו אותנו לשם חקירה למשטרת אום־רשרש‪,‬‬

‫סיום‬ ‫וכך נגיע למחוז חפצנו‪.‬‬
‫כדי להתגבר על סכנת השוד שכרנו כמלווים בדואים ממטה‬
‫את הלילה עשינו בבית־הסוהר של באר־שבע‪ .‬ביום א׳‬ ‫העזזמה והיינו בחסותם וגם לקחנו אתנו‪ ,‬מוסתרים היטב‪,‬‬
‫הועמדנו לדין לפני המושל הבריטי‪ .‬נקנסנו בכמה לירות‬
‫כל אחד‪ .‬את הקנס שילם הוועד־הפועל של ההסתדרות‪ .‬כעבור‬ ‫כלי נשק‪.‬‬
‫ימים מספר התייצבנו אצל בן־גוריון בביתו בשדרות קרן־‬ ‫אחרי שתי שעות הליכה עזבנו את החייני ונטינו דרומה‬
‫לוואדי עוקפי )בקעת עובדה(‪ .‬אדמה מעובדת‪ .‬בשעות הצה­‬
‫קיימת בתל־אביב ומסרנו לו דו״ח על המסע‪.‬‬

‫‪13‬‬