Page 9 - etmol 29

‫חצי־האי האיברי‪ ,‬תחילה ממגורשי ספרד‬ ‫השער לגיטו היהודי ברומא‬
‫)‪ (1492‬ופורטוגל )‪ ,(1498‬ולאחר מבן‬
‫מבני האנוסים שנמלטו מאימת האינק­‬ ‫״מתיישבים״ חדשים —‬ ‫היהודים שייסדו את ישובי הבנקים‪,‬‬
‫וויזיציה הקאתולית‪ .‬קהילות אחדות נבנו‬ ‫מהצפון וממזרח‬ ‫או שהצטרפו אליהם במרוצת המאות‬
‫בידיהם מתחילתן — כגון ליו‪1‬רנ‪ ,1‬ש­‬ ‫י״ג—ט״ו‪ ,‬באו בשני זרמי־הגירה עיק­‬
‫ראשיתה בסוף המאה הט״ז — אחרות‬ ‫במחצית השניה של המאה הי״ד המ­‬ ‫ריים‪ ,‬שנבדלו זה מזה מבחינת מוצאם‬
‫זכו מהם לתוספת אוכלוסיה ניכרת‪ ,‬כגון‬ ‫שיכו הלועזים לנדוד צפונה‪ ,‬אל הערים‬ ‫ולפי תקופת בואם‪ .‬הראשון בזמן והגדול‬
‫רומא‪ ,‬ויניציאה‪ ,‬פיזא ופירארה‪ .‬בכל‬ ‫המשגשגות שבעמק הפו‪ ,‬שם נוסדו כמה‬ ‫במספר הוא זרם היהודים מדרום איטליה‪,‬‬
‫מקרה קלטו רוב הקהילות יהודים מבני‬ ‫מישוביהם הידועים ביותר‪ ,‬כגון בפי־‬ ‫שראשיתו באמצע המאה הי״ג‪ .‬במשך‬
‫העדה החדשה )׳פורטוגזי׳ או ׳פונינטי‪-‬‬ ‫רארה‪ ,‬במאנטובה ובפאדובה‪ .‬שם הצ­‬ ‫כמאה־ וחמישים שנה התפשטו יהודים‬
‫ני׳ — מערביים — כפי שנתכנו(‪ ,‬אשר‬ ‫טרפו אליהם‪ ,‬במרוצת המאה הט״ו‪ ,‬ו­‬ ‫אלה על פני מחוזות איטליה התיכונה‪.‬‬
‫הביאו עמם מסורת של תרבות רחבה‬ ‫בעיקר במחצית השניה של אותה מאה‪,‬‬ ‫שם יסדו ישוב יהודי מגובש ורצוף למדי‪,‬‬
‫ומעודנת‪ ,‬הכשרה באומנויות — גם כ­‬ ‫יהודים אשכנזים מיוצאי גרמניה וצרפת‪.‬‬ ‫שמתוכו צמחה‪ ,‬תוך פרק זמן קצר‪,‬‬
‫אלה שלא היו נפוצות עד אז בין יהודי‬ ‫הללו הוסיפו רובד חדש של אוכלוסיה‬ ‫תרבות יהודית מקורית ומגוונת‪ ,‬שמצאה‬
‫איטליה‪ ,‬כגון עיבוד עורות — ולא‪-‬אחת‬ ‫תוססת על הישובים הקיימים‪ ,‬חיזקו את‬ ‫את ביטוייה היפים והנודעים ביותר ב­‬
‫יסודותיהם החברתיים והכלכליים‪ ,‬ומעל־‬ ‫יצירותיהם ההלכתיות והספרותיות של‬
‫אף אמצעים כספיים גדולים למדי‪.‬‬ ‫לכל העמיקו את לימוד התורה ואף הו­‬ ‫בני משפחת מן־הענווים‪ ,‬ר׳ ישעיה מ־‬
‫המפגש שבין שלוש עדות אלה‪ ,‬ש­‬ ‫סיפו דרכי לימוד חדשות‪ ,‬בישיבות ו­‬ ‫טראני הצעיר‪ ,‬עמנואל בן שלמה הרומי‬
‫אליהן הצטרפו מדי פעם גם יהודים מן‬ ‫בבתי­ מדרש שאת ייסודם יזמו ברוב‬ ‫ומנחם מריקאנאטי‪ .‬באותה תקופה גם‬
‫המזרח )״ליוואנטיני״(‪ ,‬שהתיישבו בעיקר‬ ‫הישובים הגדולים‪ .‬ואמנם‪ ,‬באמצע המאה‬ ‫נכתבו רבים מכתבי־היד העבריים ש­‬
‫בוויניציאה ובאנקונה‪ ,‬לא היה נטול‬ ‫הט״ו ובמחצית השניה של המאה‪ ,‬כבר‬ ‫הגיעו אלינו‪ ,‬ובהם נמצאו בין היתר‬
‫מתחים תרבותיים וחברתיים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫שימשו בין חשובי הרבנים באיטליה ׳לו­‬ ‫עדויות אחדות להיווצרותו של ניב יהודי־‬
‫בכל מקום עלה המשותף על המפריד‪,‬‬ ‫עזים׳ ואשכנזים אלו בצד אלו‪ ,‬כגון ר׳‬ ‫איטלקי מקומי מיוחד‪ .‬זו תקופת גיבושה‬
‫ונושאי המחלוקת‪ ,‬שלא נעלמו לחלוטין‬ ‫עובדיה ירא מבירטינורו‪ ,‬ר׳ יוסף קולון‪,‬‬ ‫של עדה יהודית מיוחדת‪ ,‬היא עדת ה־‬
‫במשך תקופה ארוכה‪ ,‬נתאזנו או נדחקו‬ ‫׳איטליאני׳ או ה׳לועזים׳‪ ,‬כפי שנתכנו‬
‫הצידה בשל הצורך לפעול יחד‪ ,‬באמצ­‬ ‫ר׳ יהודה מיסר ליאון ור׳ יהודה מינץ‪.‬‬
‫עות מוסד ייצוגי אחד‪ ,‬במשא‪-‬ומתן עם‬ ‫בשנים האחרונות של המאה הט״ו ו­‬ ‫במקורות עבריים‪ ,‬שמוצאה מדרום אי­‬
‫השלטונות על הבטחת תנאי הקיום של‬ ‫במהלך המאה הט״ז‪ ,‬לאחר שישובי ה­‬ ‫טליה ועיקר צמיחתה התרבותית והד­‬
‫הישוב במקום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החיים ה­‬ ‫בנקאים כבר נעלמו ברוב המקומות ו‪-‬‬ ‫מוגרפית באיטליה התיכונה במאות ה­‬
‫פנימיים של כל עדה ועדה נשארו נפר­‬ ‫תחתם נתארגנו הקהילות היהודיות הממו­‬
‫דים כל השנים‪ ,‬והתנהלו סביב לבתי־‬ ‫סדות‪ ,‬החלו להגיע לאיטליה יהודים מ־‬ ‫ראשונות של האלף הששי‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬החברות ללימוד ולצדקה והפעי­‬
‫לויות למען פדיון שבויים ועניי ארץ‪-‬‬

‫ישראל‪.‬‬

‫לקראת סוף המאה הט״ו ובמאה ה‪-‬‬
‫ט״ז‪ ,‬בשעה שבחברה האיטלקית כבר‬
‫החלה שקיעתה של תרבות הרינסאנס‪,‬‬
‫הגיעה יצירתם התרבותית של היהודים‬
‫באיטליה לשיאה‪ ,‬הן מבחינת הישגיה‬
‫הן מבחינת רב‪-‬גוניותם של התחומים‬
‫שחבקה‪ .‬זו תקופתם של ר׳ יצחק אבר־‬
‫בנאל ובנו יהודה‪ ,‬של ר׳ מאיר קצנאיל‪-‬‬
‫נבוגן )מהר״ם פאדואה( ור׳ עובדיה ספו‪-‬‬
‫רנו‪ ,‬של יחיאל נסים מפיזא ואליהו בחור‪,‬‬
‫של ר׳ עזריאל דאיינה ויהודה דד‪-.‬סומי‬
‫פורטליאוני‪ ,‬ר׳ שמואל ארקוולטי‪ ,‬דוד‬
‫מן התפוחים )דה־פומיס(‪ ,‬ר׳ אברהם‬
‫פאריסול והרבנים בני משפחת טראבוט‪,‬‬
‫גדליה ו׳ יחייא‪ ,‬יוסף הכהן‪ ,‬עזריה מן‬
‫האדומים )דה־רוסי(‪ ,‬אמאטו לוזיטאנו‪,‬‬
‫ועוד רבים אחרים כמותם‪ ,‬אשר הצטיינו‬
‫בספרות ובמדעים‪ ,‬בשירה‪ ,‬בחיבור כרו­‬
‫ניקות‪ ,‬בפילוסופיה‪ ,‬בהלכה‪ ,‬ברפואה ו‪-‬‬
‫בבלשנות‪ .‬מעטות מאוד הן התקופות‬
‫בתולדות ישראל‪ ,‬שראו פריחה תרבותית‬
‫רחבה ועשירה כל כך‪ ,‬ושבני כל העדות‬
‫היו שותפים ומיוצגים בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬
‫קמה בקרב יהודי איטליה‪ ,‬גם לא בתקו­‬
‫פת פריחה זו‪ ,‬אישיות דומינאנטית אחת‬
‫שתתעלה משכמה ומעלה ותטביע את‬
‫חותמה לדורות על פני היהדות כולה‪,‬‬
‫דוגמת רבי סעדיה גאון‪ ,‬רמב״ם או‬

‫רש״י בגלויות אחרות‪.‬‬